בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ח בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

התחזית לסוכות: מעונן, עצבות והרבה הרבה כעס (חס ושלום…)

ראובן (רוני) פיזנטי | י״ד בתשרי ה׳תשע״ג | חג סוכות

התורה מצווה אותנו לשמוח בחג הסוכות. כמובן שצריך להיות בשמחה בכל רגע ועל אחת כמה וכמה שאנו צריכים לשמוח בחגים השונים. אך יותר מכל החגים בשנה, דווקא בסוכות ישנו זמן השמחה הגדול ביותר.

אלא שהדברים האלו אמנם נשמעים יפים מאוד בתאוריה ואכן כולם מצפים לשמוח בסוכה, אך הניסיון מוכיח את ההפך הגמור. אין כמעט חג שאין בו מריבה, וכל שכן בסוכות שמגיעים לכעסים גדולים.

נסיבות החיים מביאים אותנו לטרדות שונות ודברים שונים מעיקים עלינו וגורמים לנו עצבות. לחצים ממקום העבודה או מסידורים שונים שעלינו לעשות. מריבות עם האישה, הילדים, ההורים וכל העולם, ובעיקר בחגים שאז כל המשפחה מתאספת וכל אחד מעצבן את השני.

גם מבחינת הסוכה עצמה, אנו אמנם מצפים לה וחושבים לעצמנו כמה כיף הולך להיות, אבל אז השמש יוקדת וכבר לא נעים לשהות בסוכה. בלילה תוקפים אותנו היתושים ובבוקר מחליפים אותם הזבובים. מדי פעם מגיח לו איזה חתלתול תועה או חרק מוזר שעדיין לא הצלחנו לזהות לאיזו משפחה הוא שייך. נערים ברחוב לפעמים מחליטים להתמקם בדיוק מחוץ לסוכה שלנו באמצע הלילה ולעשות רעש. גם הגשם לפעמים מחליט לבוא לביקור ולהרוס את כל הקישוטים, וכך מגיעים להם הדברים המעצבנים אחד אחרי השני כאילו שבאו במיוחד כדי להרוס לנו את כל החג. אז מדוע בכל הסיפורים זה נשמע כל כך יפה ורק אצלנו שום דבר לא הולך כמו שצריך?

חשוב להבין את משמעות הציווי “ושמחת בחגך”. הרי איך אפשר להכריח מישהו לשמוח? האם אפשר בכלל לשלוט על כמות השמחה שלנו? הרי ברור לנו שאם נגלה פתאום שזכינו בסכום כסף גדול, אז נהיה שמחים גם אם יצוו אותנו וגם אם לא. ואם לא עלינו יקרה דבר מצער כלשהו חס ושלום, אז בוודאי שנהיה עצובים ולא יעזור לצוות אותנו לשמוח.

יוצא לכאורה שאנו מושפעים מהסביבה החיצונית שקובעת אם נהיה שמחים או עצובים ואין לנו כל שליטה על זה. התגובה לדברים משמחים היא שמחה והתגובה לדברים עצובים היא עצבות. אז אם התורה רוצה שנשמח בחג, שיזמנו לנו מהשמיים נסיבות חיים משמחות בזמן החג ואז נוכל לשמוח. שיסדרו לנו את כל הטרדות ויביאו לנו שקט נפשי ואז נשמח בכיף.

אם כן, צריך להבין כיצד התורה מצווה אותנו לשמוח למרות שזה לא בשליטתנו? וכי בידינו להחליט כיצד להרגיש? אלא שמכאן אפשר להבין שאם התורה הקדושה מצווה אותנו על זה, זה נמצא באפשרותנו.

האמת היא שהאדם בוחר לעצמו אם להיות שמח או עצוב. זה לא קשור למה שקורה בעולם החיצוני, כי כל זה רק תפאורה מסביב. מה שמתחולל בפנים בתוכנו זה מה שבאמת חשוב וזה מה שמביא לנו עצבות או שמחה. אנשים יכולים להגיע לשפל המדרגה ולהיות חסרי כל, ועם זה להיות שמחים ומאושרים. לעומתם ישנם מיליונרים מצליחים שמשיגים את כל רצונם, ובכל זאת מוצאים אותם בדיכאון גדול ובחוסר רצון להמשיך את החיים. אין שום קשר לחיצוניות, הכל תלוי בשמחה הפנימית שלנו. הכל תלוי בצורה בה אנו מקבלים את הדברים.

אנו מתרגלים לכל דבר ולכן ניתן לראות את האנשים העניים והאומללים ביותר שכבר התרגלו למצבם, במצב רגיל כמו כולם. הם לא בוכים כל היום ולא נראים עצובים יותר מאחרים, הכל רגיל. אמנם אדם שברגע זה הפסיד סכומי עתק והפך להיות עני יגיב בצורה נוראה ויבכה על מצבו. אבל אדם עני שהתרגל למצבו במשך שנים, לא יתפרץ פתאום בבכי. כי כמו כולם, גם לו יש את הדברים המשמחים בחייו, יש שאיפות וכו’.

כך גם אצל העשירים הגדולים, לא נראה אותם מחייכים כל היום ללא צרות וכעסים. היינו חושבים לראות אותם כל היום מחייכים ושמחים כשהולכים ברחוב, אבל זה רחוק מכך. הם התרגלו לחיות בעושר ובחיי מותרות ולא מתלהבים בכל פעם מחדש ממה שיש להם. אם אדם ברגע זה התבשר שהתעשר, הוא בוודאי יהיה שמח מאוד. אבל אדם שהתרגל להיות עשיר לא שמח ממה שיש לו, כי תמיד מעסיקים אותו דברים שעדיין לא הצליח להשיג.

לכל אדם יש את העליות והירידות שלו, כל אחד באופן יחסי למה שהתרגל אליו, וכך ניתן לראות כל אדם בכל מצב, בין אם אנו בטוחים שהוא המאושר באדם, ובין אם הוא בעל ייסורים קשים, שלפעמים שמח, לפעמים קצת עצוב וברוב הזמן עם פרצוף רגיל של חיים רגילים ופשוטים.

לכן ברור שאמנם החיצוניות משפיעה עלינו, אך מה שבאמת גורם להשפעות הפנימיות שלנו זו הדרך בה אנו מקבלים את הדברים מהחיצוניות לתוכנו. כי אדם יכול להיות מוקף בשפע רב ולא להעריך כלל, או להפך, שיש לו מעט מאוד ובכל זאת הוא מלא בשמחה.

עם כל זה, צריך לשאול מדוע בכל זאת לא מסייעים לנו מעט מהשמיים לשמוח עם קצת עזרה מבחוץ? לכל הפחות שלא יהיו את כל הטרדות הלא צפויים שפתאום נוחתים עלינו בתוך החג. שיתנו לנו שבוע של חופש מדאגות החיים וכך נוכל באמת לשמוח בסוכות מכל הלב. הרי אם ישנה מצווה לשמוח בסוכות, אז מדוע שלא יעזרו לנו לשמוח?

כדי להבין את זה נשאל שאלה אחרת בדרך משל: מדוע במשרד החינוך לא מסייעים לתלמידים ונותנים להם את כל התשובות למבחנים במוסדות הלימוד השונים ביחד עם השאלון? מדוע לא להעלות את הרמה ולגרום לכולם להצליח בענק במבחן? הרי לכאורה זה יכול להיות הישג נהדר למדינה, זה יעלה את אחוזי ההצלחה במבחנים ויקדם את המדינה בצורה משמעותית. כולם יהיו מצטיינים בקלות.

אך ברור לנו שכל זה נראה רק ממבט ראשון כאשר בשטח התוצאה תהיה בדיוק הפוכה. אם כולם ידעו את התשובות למבחנים אז אין שום טעם להיבחן. אף אחד לא יטרח ללמוד והמבחן כלל לא ישקף את רמת הידיעה של הנבחנים. כולם יקבלו ציונים גבוהים, אבל בפועל האנשים יהיו טיפשים יותר. לא יהיה אפשר לבחון מי טוב יותר או פחות בתחום של הבחינה ולא יהיה אתגר וניסיון שדרכם הנבחנים יוכלו להוציא לפועל את כשרונם וידיעותיהם.

מכאן נוכל להבין את התשובה לעניין הטרדות בחגים ובפרט בסוכות. אילו היו מסייעים לנו מהשמיים לשמוח, שהכול היה בא בקלות, אז לא היה צריך לצוות אותנו על כך. כולם היו שמחים בכל מקרה, בלי קשר למעשים שלהם. הם היו שמחים כי כך זמנו להם משמיים, ולא משום שרצו לקיים מצווה.

הקדוש ברוך הוא יכול גם היה בקלות לברוא אותנו בתור יהודים שמחים שמתוכנתים לשמור תורה ומצוות ולעשות הכל על פי האמת והטוב, אבל אז לא היה ניסיון ולא היה שום טעם לשום דבר, שהרי כולם היו מתפקדים באופן אוטומטי. מה שמביא אותנו להתעלות ולהתקדם הם הבחירה והניסיון. דווקא כאשר מביאים לנו מבחנים קשים, אז אנו יכולים להוציא לפועל את הכישרונות שלנו ואת כל התאוריה שלמדנו.

לכן חג הסוכות שהוא זמן השמחה בו אנו מצווים לשמוח, זהו אחד הזמנים הקשים ביותר לשמחה. מריבות, לחצים, עצב ושאר דברים לא טובים נופלים בדיוק בימים האלו. אך דווקא משם ניתן להתעלות ולצמוח. זו לא חכמה לשמוח כשהכול טוב ומשמח, החכמה היא לשמוח גם כשהדברים לא הולכים לפי רצוננו. הניסיון האמתי הוא להישאר בשמחה בגלל שזו מצווה לשמוח, למרות שבשטח הכל נראה מכעיס ועצוב.

לכן התורה מצווה אותנו והיית אך שמח. שגם כשהדברים הולכים לא בצורה הרצויה, מחובתנו לשמוח. ואדרבה, דווקא כאשר הכל הולך הפוך, אז יותר צריך לצוות אותנו, כי אילו הכל היה הולך כרצוננו אז היינו שמחים מאלינו גם ללא הציווי. לכן נשתדל בכל עוז לשמוח ממש בכל רגע מהחג.

בע”ה נתפלל שיהיה לנו חג שמח ללא כל טרדות, אך גם אם ייפלו עלינו כמה טרדות קטנות פה ושם, נזכור שזהו הניסיון האמתי של החג, וכאן ההזדמנות שלנו להפגין את הכישרון והיכולת שלנו לשמוח שמחה אמתית של מצווה שמגיעה מתוך הלב ללא כל תלות בסביבה החיצונית. שנזכה שהקדוש ברוך הוא יגאל אותנו ויפרוש עלינו את סוכת שלומו.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

תגובה אחת על “התחזית לסוכות: מעונן, עצבות והרבה הרבה כעס (חס ושלום…)”

  1. Avatar החפץ בעילום שמו הגיב:

    יישר כח..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים