בע"ה נעשה ונצליח
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

הלכות סוכות – בניית סוכה כשרה

ראובן (רוני) פיזנטי | 11 באוקטובר 2016 | הלכות מעשיות למתחילים | חג סוכות

סוכות הוא חג נפלא שכולם אוהבים. שוברים את השגרה ובונים סוכה בחוץ, אוכלים טוב ונהנים. אלא שפעמים רבות אנשים מתמקדים בדברים הפחות חשובים בעוד שאת העיקר הם שוכחים. לא מספיק לבנות סוכה ולבקר בה מידי פעם, אלא מחובתנו לדאוג לסוכה כשרה כהלכה על פי כל הכללים ושם עלינו לקבוע את דירתנו במשך כל שבעת ימי החג.

ולצערנו מצויות המון תקלות בקרב העם מתוך חוסר ידיעת ההלכות. אנשים שמים סדינים בלבד בתור מחיצות ואז הסוכה פסולה, אנשים עושים את הסוכה מתחת למרפסת והיא פסולה, אנשים מניחים סכך עם רווחים גדולים מדי או מרובים מדי שפוסלים אותו וכו׳. וגם אם הסוכה כשרה למהדרין, אנשים רבים באים לבקר איזה פעם או פעמים במשך החג ולא יודעים שאסור לאכול סעודת קבע או לישון מחוץ לסוכה כלל במשך כל שבעת ימי החג.

לכן ניסינו לרכז בסיעתא דשמייא את ההלכות העיקריות והבסיסיות הקשורות לבניית הסוכה ולשהייה בסוכה בצורה פשוטה וברורה כך שכל יהודי יזכה לדעת את ההלכות ויוכל לקיים מצוות ישיבה בסוכה כהלכתה.

הסוכה מורכבת משני חלקים עיקריים שהם דפנות וסכך. לכל חלק פרטים חשובים בפני עצמו ולכן נחלק את ההלכות לפי החלקים האלו.

הלכות דפנות הסוכה

סוכה כשרה מורכבת משלוש דפנות לפחות. את דפנות הסוכה אפשר לעשות מכל חומר עמיד ואין צורך לעשות דווקא מעצים. ואפשר למשל לעשות מאבנים, מפלסטיק, מקירות קבועים שכבר עומדים במקום, או מכל חומר יציב אחר.

כדי שדפנות הסוכה יהיו כשרות עליהן להיות עשויות מדבר שעומד ברוח מצויה. לכן סוכה שעשויה מסדינים בלבד בתור מחיצות היא פסולה, שהם מתנדנדים עם הרוח ואינם עומדים ברוח מצויה, וגם אם קושרים את הסדינים זה לא מועיל. אלא שצריך להוסיף מחיצות מלבד הסדינים עצמם, ובהמשך יתבארו אי”ה פתרונות אפשריים לסוכות הסדינים.

אם יש רווחים בין מחיצה למחיצה בגודל של פחות משלשה טפחים (כעשרים וארבעה סנטימטר), זה נחשב “לבוד”, כלומר שכאילו הרווח סתום ונחשב גם הוא למחיצה. לכן אפשר למשל להשתמש בגדר או סורגים בתור מחיצה, בין לרוחב ובין לגובה, אם הרווח בין סורג לסורג הוא פחות מעשרים וארבעה סנטימטר.

גובה המחיצות צריך להיות לפחות עשרה טפחים (כשמונים סנטימטר לפחות, ועדיף שיהיה לפחות מטר אחד כדי שיהיה לדעת כל הפוסקים). ואז אומרים “גוד אסיק” שרואים את הדפנות כאילו ממשיכות עד למעלה לסכך.

לכן אם יש מחיצות כשרות עד לגובה של עשרה טפחים ומעל הגובה הזה ועד לגובה הסכך אין כלום או שיש סדינים בלבד, אז הסוכה כשרה, כיוון שהעיקר הוא החלק התחתון עד לגובה עשרה טפחים.

ומעיקר הדין, לאחר שכבר יש שתי מחיצות מלאות, אפשר להוסיף מחיצה שלישית קטנה יותר, ברוחב של טפח לפחות. וכך אפשר להכשיר סוכה בקלות יחסית, על ידי שתי דפנות כשרות, ועוד תוספת קטנה ברוחב יותר מטפח ובגובה של עשרה טפחים.

ומכאן נוכל למצוא פתרונות לסוכות הברזלים והסדינים. שמלבד הסדינים, צריך להוסיף דבר נוסף בתור מחיצות כשרות, ואז הסדינים יהיו רק תוספת למחיצה והסוכה תהיה כשרה.

אפשר למשל לעשות את הסוכה צמודה לקירות, גדרות, סורגים או שאר דברים קבועים שיכולים לתפקד כמחיצות, ואז אלו יהיו הדפנות שלה והסדינים יהיו כתוספת. ואם אין שלש קירות או גדרות שיהיו דפנות, אז משתמשים באלו שיש בתור דופן אחת או שתיים, ומוסיפים ומאלתרים דברים נוספים בתור מחיצות כשרות, עד שיהיה לפחות שתי דפנות ועוד קצת יותר מטפח בתור דופן שלישית.

וכמו שיש רבים ששמים כמה ברזלים בתחתית הדפנות או קושרים שם חבלים מתוחים שלא זזים ברוח מצויה בכל עשרים סנטימטר בערך מתחתית הסוכה ועד לגובה של מטר. ואז אותם ברזלים או חבלים נחשבים למחיצה כשרה (שיש לבוד וגוד אסיק) ולאחר מכן אפשר לקשור סדינים או שאר דברים אם רוצים.

רק חשוב להשתמש בחבלים חזקים ולהקפיד למתוח אותם היטב כדי שלא יהיו רפויים ולא יזוזו ברוח. וחשוב גם לוודא שהרווח בין חבל לחבל הוא פחות מעשרים וארבעה סנטימטר.

והדבר מצוי שאנשים מודדים בדיוק עשרים וארבעה סנטימטרים בין חבל לחבל, אבל החבל מתרפה ומאבד מחוזקו עם הזמן, או שבנקודת הקשירה הוא בגובה מסוים אבל בהמשך הוא משתנה בגובהו וכו’. ולכן כדאי לעשות מרווח קטן יותר כדי שגם אם יזוז מעט, יישאר כשר.

גם לפעמים החבל מאבד מחוזקו ואז אינו עומד ברוח מצויה. ולכן יש למתוח אותו היטב וגם לבדוק במשך כל ימי החג בכל הזדמנות שהוא נשאר בכשרותו. הן מצד שאינו זז ברוח מצויה, והן מצד שהרווח בין חבל לחבל לא גדול משלשה טפחים.

ואפשר גם לאלתר חפצים נוספים שמזדמנים לידינו בתור דופן. אפשר למשל לשים עציצים גדולים, דיקטים, שולחנות מוטים לצד, שרפרפים, כיסאות הפוכים, סלעים, מוטות או כל דבר אחר, ובעזרת כל אלו לבנות מחיצה מתאימה וכשרה.

הכללים שצריך לזכור הם שהחפצים צריכים להיות יציבים ועומדים ברוח מצויה, ושהרווחים בין חפץ לחפץ צריכים להיות קטנים מעשרים וארבעה סנטימטר, בין לרוחב ובין לגובה. וכך למלא את הדפנות עד לגובה של מטר. שתי דפנות לפחות מלאות לגמרי מצד לצד, ועוד דופן אחת ברוחב טפח לפחות, וכמובן שעדיף להוסיף קצת יותר כדי לא להיכנס לספקות.

ומכל מקום אם אפשר לעשות שלש דפנות כשרות מלאות, ועל אחת כמה וכמה אם אפשר ארבע, זה בוודאי עדיף וטוב יותר.

הלכות סכך הסוכה

לאחר שהדפנות כבר מוכנות, עוברים לעשות את הסכך. וצריך לשים לב לעשות לפי הסדר הזה, שרק לאחר שישנן דפנות שמים את הסכך. והדבר מצוי בעיקר בסוכת ברזלים ששמים סדינים (שלא נחשבים לדופן כשרה) ואז את הסכך, ורק לבסוף מוסיפים את החבלים או החפצים העמידים שמכשירים את הדפנות. לכן יש להקפיד להכשיר את דפנות הסוכה ורק לאחר מכן להוסיף את הסכך.

הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמיים ואסור שיהיה גג כלשהו מלמעלה. לכן מובן שאסור לעשות סוכה בתוך הבית, וכך גם אסור לעשות סוכה תחת מרפסת או תחת עץ ואפילו אם הם גבוהים מאוד (וגם אם בקומה שביעית למשל יש מרפסת, אסור לעשות מתחתיה אפילו בקומת קרקע, וכך גם אסור מתחת לעץ גדול שהענפים שלו מגיעים למקום גבוה מעל הסוכה). וצריך לשים לב כשמצמידים את הסוכה לקיר, שפעמים רבות יש גגון שקצת בולט החוצה מלמעלה ואז אותו מקום לא נחשב תחת כיפת השמיים.

הסכך חייב להיות מגידולי קרקע (כלומר מן הצומח), תלוש מן הקרקע (כלומר שקצצו אותו והוא לא מחובר כמו אילן שגדל באדמה ופסול להיות סכך עד שיקצצו את הענפים ויוכלו להשתמש בהם לסכך) ושאינו מקבל טומאה (כלומר שאינו מוגדר ככלי ולא היה כלי, כמו חתיכות של ארון או כיסאות, קרשים וכו’, אלא צריך להיות דבר שלא השתמשו בו לדברים אחרים).

ויש לשים לב לא לקחת גדר או מחלצת ולשים אותה בתור סכך כיוון שהיא שימשה ככלי ומקבלת טומאה. ואם המחצלת מיוחדת לצל או לסכך מותר כמו הסכך נצח שנפוץ כסכך לסוכה.

צריך שצילתה של הסוכה תהיה מרובה מחמתה. כלומר שיהיה יותר צל מאשר שמש שנכנסת דרך הסכך (ודווקא מלמעלה כשהשמש במרכז השמיים, אבל אם השמש מאירה מהצד ונכנסת דרך דפנות הסוכה ומרובה מצילתה אין בזה בעיה). לכן צריך לשים לב לא להשאיר חורים מרובים ללא סכך ולא לשים ענפים מעטים שעושים רק מעט צל, אלא לשים כמות גדולה של סכך שתכסה את כל הסוכה. ואם הענפים עלולים להתייבש במהלך החג, צריך לשים יותר ענפים כך שגם לאחר שיתייבשו הצל יהיה מרובה מהשמש.

אוויר בסכך פוסל בשלושה טפחים (כעשרים וארבעה סנטימטר). כלומר אסור שיהיה מקום של כעשרים וארבעה סנטימטר ללא סכך כלל, ואם יש מקום כזה הוא פוסל את כל הסוכה (וגם אם בסך הכללי צילתה של הסוכה מרובה מחמתה).

גם אסור לסכך בנסרים ברוחב ארבעה טפחים (שזה כשלושים ושניים ס”מ). לכן אין להשתמש בדיקטים רחבים או בגזעים רחבים מדי, אלא לקחת חתיכות דקות יותר.

חכמים אסרו לסכך בדבר שריחו רע, שממהר להתייבש או שעליו נושרים, כדי שיהיה אפשר לשהות בסוכה כהלכה.

הלכות סוכה

הסכך והמחיצות צריכים להיות ראויים לעמוד כל שבעת הימים, שרוח מצויה לא תזיז או תהרוס אותם ושלא יתכלו בכל דרך טבעית ומצויה. וצריך לדעת שאם הסוכה יכולה להתקיים רק לזמן קצר ולא לכל שבעת הימים, למשל אם העלים בסכך עתידים לנשור ולהצטמק עד שלא יישאר שיעור מספיק לסכך או אם דפנות הסוכה עלולים ליפול, אז הסוכה פסולה כבר מההתחלה.

כל שבעת ימי חג הסוכות מצווה על הגברים לשבת בסוכה. ואסור לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה, כלומר אם אוכלים שיעור כביצה (חמישים וארבעה גרם) לחם או עוגות חייבים לאכול בסוכה (ואם אוכלים אכילת עראי של דברים אחרים כמו פירות או שתייה וכו׳ אז אמנם אין חיוב לאכול בסוכה, אבל בוודאי שזה טוב לאכול הכל בסוכה ויש בזה מצווה גדולה).

גם אסור לישון מחוץ לסוכה במשך כל שבעת ימי החג. לכן על כל יהודי לדאוג לסוכה כשרה שיוכל לשהות בה במהלך החג. וישנם רבים שנוהגים לבקר בסוכה מדי פעם, לאכול פעם או פעמיים בשביל אווירת החג, ובשאר הפעמים אוכלים מחוץ לסוכה וישנים בבית מחוץ לסוכה, וצריך לדעת שהדבר אסור וישנו חיוב לישון ולאכול דווקא בסוכה.

כשאוכלים שיעור קביעות סעודה (חמישים וארבעה גרם) מחמשת מיני דגן יש לגברים לברך ברכת “לישב בסוכה”. וצריך לדעת שלמרות שאין איסור לשתות או לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, יחד עם זאת במהלך הסעודה עצמה אסור לאכול מחוץ לסוכה אפילו דבר מועט ואפילו לשתות מים, שהכול נחשב לחלק מסעודת קבע.

נשים פטורות ממצוות סוכה, ולכן אינן חייבות לאכול ולישון בסוכה (וגם לא חייבות בארבעת המינים). ואם הן רוצות לאכול או לישון, זה כעין הידור ולא חיוב, ולכן אין להן לברך ברכת “לישב בסוכה”.

בלילה הראשון של חג הסוכות יש חיוב לאכול כזית לחם בסוכה (כעשרים ושבעה גרם לפחות). ויש לאכול את זה בזמן של כשבע דקות לכל היותר. לכן מיד לאחר ברכת המוציא יש לאכול שיעור כזית לחם ורק לאחר מכן להמשיך לאכול את שאר הסעודה.

אין לעשות תשמיש ביזיון בסוכה, ולכן אין להניח כלים מלוכלכים בסוכה, אין להחליף חיתול לתינוק, לתלות כביסה, להניח פח אשפה, להשאיר נעליים או גרביים או שאר דברים בדרך ביזיון.

השם יזכה את כל ישראל לקיים את מצוות הישיבה בסוכה כהלכתה בהידור ובשמחה מרובה, וישפיע שפע גדול על כל ישראל.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • פרסומים אחרונים

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • זכות הלימוד ודברי התורה

    • לעילוי נשמת דניאל בן ג׳ולי
    • להצלחת אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • להצלחת יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • להצלחת ברוך אדרי בן עישה
    • להצלחת שמעון אלמליח בן אסתר
    • להצלחת שלמה כהן בן סימי

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • כניסת מנהלים