בע"ה נעשה ונצליח
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

להתפלל ולא להתייאש – פרשת ואתחנן

ראובן (רוני) פיזנטי | 10 באוגוסט 2011 | הלכות מעשיות למתחילים | פרשת ואתחנן

לאחר שגזר הקדוש ברוך הוא על משה שלא ייכנס לארץ, משה התחנן אליו והתפלל חמש מאות וחמש עשרה תפילות כמניין “ואתחנן”. הקדוש ברוך הוא ציווה אותו שלא יוסיף להתפלל עוד על הדבר הזה, משום שמסיבות עליונות השם החליט שעדיף שמשה לא ייכנס לארץ, ואילו היה מתפלל תפילה אחת נוספת, הוא היה נענה ונכנס.

לכולנו לא חסרות צרות ובעיות בחיינו. לכל אחד יש את הדאגות שלו בעולמו ואת הישועות שהוא זקוק להן. כולנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא פה ושם את צרכינו, וכולנו גם נופלים מדי פעם לייאוש הרסני. צריך לזכור תמיד שלכל רצון שלנו יש את מספר התפילות המתאים כדי להגשים אותו.

אצל משה רבינו הייתה חסרה תפילה אחת בלבד כדי להגיע למספר המתאים (חמש מאות ושש עשרה). מי יודע כמה תפילות חסרות לנו כדי להשיג את מבוקשנו?

תארו לכם שהיינו מתפללים חמש מאות וחמש עשרה תפילות על דבר מסוים. זה כמו להתפלל בכל יום במשך שנה וחצי רק על דבר אחד שאנו מבקשים. לאחר כל כך הרבה זמן בוודאי היינו מתייאשים, אם עד עכשיו השם לא ענה לתפילותינו, אז נראה שאולי חס ושלום התפילות לא עוזרות ואולי כבר לעולם לא נשיג את מבוקשנו.

מצד הכוונה, התפילה השנייה כבר לא תהיה כמו הראשונה, ובוודאי שהעשירית לא תהיה כמו אלו שלפניה, ועל אחת כמה וכמה שהתפילה המאה כבר תהיה כמעט בלי כוונה, מתוך ידיעה מראש שכאילו לא תיענה כלל. אבל אולי דווקא זו התפילה הקובעת.

להתפלל בלי להתייאש

תארו לכם שאדם התפלל כל כך הרבה, וכעת נשארה לו עוד תפילה אחת כדי לקבל את רצונו, אבל אז הוא מתייאש ומפסיק להתפלל. בשמיים כבר נפתחו עבורו כל השערים ונשאר לעשות עוד צעד קטן, אבל הוא מבחינתו חושב שהתפילות כלל לא עזרו וכאילו שום דבר לא השתנה. אז הוא מפסיק לנסות, או שהוא מתפלל מהשפה ולחוץ בלי שום כוונה וללא אמונה שהתפילה יכולה להועיל.

עוד מאמץ קטן והיה יכול להשיג את מה שחלם עליו, אבל כעת הייאוש התגבר והוא לא מצליח לראות את ההתקדמות הרבה שעשה, כיוון שפה למטה הוא לא ראה עדיין שום תוצאות. הוא לא רואה את כל המהפך שעשה בשמיים בעולמות העליונים. הוא לא רואה איך ששינו את הכל עבורו ורק מחכים לעוד תפילה אחת. ואז הוא מאבד את הכל.

תמיד ברגע שלפני הישועה נראה שהכול אבוד ואין סיכוי. תמיד לפני שבאמת נענים נהיה הכי קשה. שם היצר הרע נלחם בנו הכי הרבה כדי שלא נשיג את רצוננו. רק עוד השתדלות קטנה ואפשר להשיג את הכל, אבל דווקא אז הייאוש גובר ומוותרים.

לפעמים ילד מבקש מהוריו דבר כלשהו, והוריו סבורים שלא כדאי לתת לו את הדבר כיוון שלא התנהג בצורה ראויה, אז הם דוחים את בקשתו. אותו ילד מתחנן להוריו ומבקש שוב ושוב, הוא עושה השתדלות, מתנהג יפה ועושה מאמצים רבים לרצות את הוריו.

ואז לאחר הפצרות חוזרות ונשנות, הוריו רואים את מאמציו המרובים ומחליטים לתת לו את הדבר, אבל הם לא אומרים לו. הם מחפשים את זה בחנויות, משווים מחירים, מזמינים ושומרים את הכל בסוד כדי להפתיע אותו. אבל בינתיים אותו ילד לא יודע כלל שהבקשות שלו השפיעו, כיוון שהוריו לא אומרים לו דבר. הוא לא יודע שהם כבר זמן רב עושים סיבובים בחנויות ומחפשים את הדבר שביקש.

לבסוף כשהמוצר כבר אצלם, הם מחליטים לתת לו לבקש פעם נוספת את הדבר ואז יפתיעו אותו. אלא שדווקא עכשיו אותו ילד מתייאש ומפסיק לבקש, כיוון שהוא חושב שכבר אין לו סיכוי לקבל את זה. אז הוא מפסיק להתנהג יפה מתוך מחשבה שגם ככה הוא לא יקבל את רצונו. הוא חוזר להתנהג בצורה לא ראויה, וכך הוריו נמנעים לתת לו את רצונו, למרות שהכול היה כבר מוכן ואילו היה מתאמץ רק עוד מעט, היה מקבל.

כך הדבר מצוי בקשרים רבים של בני אדם, כמו קשר של בני זוג, משפחה או חברים, וכן בחינוך הילדים. שלפעמים חוזרים ומבקשים דבר מסוים שוב ושוב, והבקשה מחלחלת לאט לאט, אבל אותו אחד שמבקש לא יודע שזה מחלחל. מנסים להעביר שוב ושוב איזו נקודה וחושבים שהצד השני הוא אטום. ואז מתייאשים. אילו היו יודעים שזה פועל ומחלחל, היו נוהגים אחרת לגמרי ולא היו מתייאשים.

וכך זה בעניין התפילות, שגם אם אנו חושבים שאף אחד לא שומע אותנו ושאולי השם לא רוצה לתת לנו את מבוקשנו, כל זה מתוך ההסתר. אבל מאחורי הקלעים בשמיים טורחים ומכינים לנו את מבוקשנו וכל מה שצריך זה להמשיך ולבקש מתוך תקווה ואמונה. ממש בעוד רגע נוכל לראות ישועות.

לכל אדם יש מספר תפילות מסוים כדי להשיג עניין מסוים. זה משתנה מאדם לאדם וגם לאותו אדם זה משתנה מעניין לעניין. יש דברים שמשיגים בקלות, שאנו לא מתפללים עליהם והם כבר מופיעים בחיינו במתנה. יש דברים שצריך עליהם תפילה אחת ויש דברים שדורשים יותר תפילות. יש דברים שצריך עבורם חמש מאות ושש עשרה תפילות ויש גם דברים שצריך בשבילם אלפי תפילות. לכל עניין מפתח משלו, אלא שאת הכל ניתן להשיג אם באמת רוצים ומתפללים על זה מספיק.

וישנם אנשים רבים שנמצאים במצבים דחוקים שהם צריכים רפואה, זיווג, ילדים, פרנסה או שאר דברים כל אחד לפי החוסר שיש לו, ואותם אנשים מתפללי על זה כל חייהם ועדין לא זכו לישועה. הם התפללו הרבה יותר מחמש מאות ושש עשרה תפילות ובכל זאת לא נושעו. אבל ברור הדבר שישנם דברים שנגזרו על פי חשבונות שמיים ומצריכים הרבה יותר תפילות. אבל הכל אפשרי.

וכך לומדים מעניין האבות והאימהות הקדושים, שהיו צריכים להתפלל כדי להוליד. ותארו לכם כמה תרעומת יכולה הייתה להיות לאברהם אבינו, שהוא החזיר את כולם בתשובה, נלחם בכולם כדי להביא לאמונה באל אחד, ועם כל זה לא היו לו ילדים. והוא התפלל תפילה ועוד תפילה, יום ועוד יום, שנה ועוד שנה, עבר את גיל שמונים ועדיין אין ילדים באופק. וכי אפשר להמשיך להתפלל בכוונה ומתוך אמונה במצב כזה?

כבר למעלה משלושת אלפים שנה שאנחנו מתפללים שיבוא המשיח ושתבוא הגאולה, אלפיים שנה אנו מתפללים על בניין בית המקדש, ולא יהודי אחד מתפלל, אלא כל היהודים, ועדיין לא נושענו. אך יחד עם זאת ברור שהישועה נבנית, ששום תפילה לא הולכת לאיבוד ומרגע לרגע אנו מתקרבים אל הגאולה השלמה.

אסור להתייאש ולהפסיק. כל יהודי שמתפלל מוסיף ומקרב את הישועה. זה אמנם משהו גדול שדורש המון תפילות, אבל מי יודע כמה תפילות נשארו לנו? אולי נשארה רק עוד תפילה אחת ואנו נוכל להיות אלו שמשלימים את הכל. לכן עלינו להמשיך עוד ועוד ובכל פעם נהיה בטוחים שהנה עכשיו התפילה שלנו היא בדיוק התפילה האחרונה שחסרה להשלמת העניין וממש בעוד רגע נקבל את מבוקשנו.

וזה מה שנקרא לצפות לישועה. להתפלל מתוך ציפייה לכך שהישועה באמת תבוא. לא להתפלל מתוך ידיעה שחס ושלום המשיח גם ככה לא יגיע. לא להתפלל בחוסר אמונה כאילו שאין סיכוי לגאולה. אלא להאמין באמת, ולהתפלל בכוונה שלמה ומכל הלב.

ובוודאי צריך להבין שעניין מספר התפילות של משה רבינו הוא לא רק לעניין מספר בלבד. אילו היה אומר במשך שעה אחת משפט כמו “תן לי להיכנס לארץ” חמש מאות ושש עשרה פעמים ברציפות, כנראה שזה לא היה עוזר לו. אלא שמובן שמשה רבינו התפלל מכל הלב ובכוונה עצומה יום אחר יום.

כך צריך להבין שעניין מספר התפילות הוא לא רק מספר טכני, אלא ככל שמשקיעים בזה, שחושבים על זה, שמחזקים את האמונה בעניין, שבוכים על זה, ששופכים את הלב עם המון רגש, אז בוודאי שזה מוסיף עוד ועוד וכך לאט לאט אנו מסירים את המעכבים עד שהתפילה נענית.

תארו לכם שאדם שהחליט לזרוע זרע של עץ כלשהו בגינה, יתייאש לאחר כמה ימים מכך שלא צומח לו כלום. תארו לכם שהוא יפסיק להשקות את האדמה מתוך ייאוש כי הוא כבר בטוח לעצמו שלא יצמח שם כלום לעולם. אותו אדם הוא טיפש, כיוון שדרוש זמן כדי לראות תוצאות. אם הוא ימתין מעט ויתאזר בסבלנות, וימשיך להשקיע בהשקיה וטיפול מסור, הוא ייראה בסופו של דבר תוצאות. אם יתמיד הוא יזכה בסופו של דבר לקבל עץ גדול וחזק. רק צריך להמשיך בהתמדה ולא לוותר.

דברים רבים מגיעים לנו בקלות ולאחרים קשה להשיג אותם. וכך גם להפך, הרבה רואים את האחרים משיגים דברים בקלות ונכנסים לעצבות וייאוש מתוך שהם עצמם לא מצליחים להשיג את זה. נראה שלאחרים הכל קל ורק אותנו כאילו השם חס ושלום לא אוהב.

אבל יש עניין גדול להתפלל על הדבר ואז לקבל אותו בצורה טובה הרבה יותר. האימהות הקדושות היו עקרות כיוון שהשם יתברך מתאווה לתפילתם של צדיקים. לאחר שמתפללים על הדבר זה הופך להרבה יותר טוב ומזוכך, וזה שווה הרבה יותר מאצל מי שקיבל את זה ללא מאמץ.

על זה אנו אומרים בכל יום “קווה אל השם, חזק ויאמץ לבך וקווה אל השם”. לעולם לא להפסיק להתפלל, עוד תפילה ועוד תפילה, ותמיד לקוות ולצפות כאילו שזו התפילה הראשונה שלנו וכאילו שעכשיו ממש התפילה תתקבל.

באיזשהו שלב נגיע לתפילה שתחצה את הקו המתאים וייתנו לנו מהשמיים את מבוקשינו. לא נדע שהתפילה הזו היא זו שתכריע את הכף לאחר כל התפילות שכבר העלינו למעלה. פתאום ללא כל התראה מוקדמת נגלה שהרצון מתגשם. ומי יודע, אולי התפילה המכריעה היא התפילה הבאה שלנו. אבל חשוב לזכור שגם אם לא, צריך להתחזק ולהמשיך להתפלל בכוונה ומעומק הלב עד שניוושע בע”ה. כי מובטח לנו שאם נמשיך להתפלל בעקשנות ובהתמדה, במוקדם או במאוחר נקבל את מבוקשינו.

מהי תפילה?

ובאמת עניין התפילה הוא קצת לא מובן ודורש הסבר. כי אם השם החליט שמציאות מסוימת היא טובה לנו, אז מדוע שנשנה אותה? לכאורה זה נראה כמו ללכת נגד רצון השם.

ובכלל, הרי אין שינוי כלל בהשם יתברך. הוא מושלם ולא משתנה. אז איך יתכן שכאילו “גרמנו” לו לשנות את דעתו, שלפני כן הוא לא רצה לתת לנו דבר מסוים וכעת לאחר התפילה הוא “השתכנע” לתת לנו את מבוקשנו? ויותר מזה צריך לשאול, בשביל מה בכלל הקדוש ברוך הוא צריך את התפילה שלנו?

באמת השם יתברך לא צריך את התפילה שלנו. בדיוק כמו שהוא לא צריך שנאכל, נשתה, נישן, נעבוד, נלמד, נקיים מצוות או שנעשה כל דבר אחר. הוא לא צריך שנעשה דבר או שבכלל נקום מהמיטה אי פעם. הוא מושלם ויהיה מושלם גם אם נלך בדרך התורה וגם אם לא. אלא שאנו עובדים את השם יתברך אך ורק בשבילנו.

סדר התפילה מיועד בשבילנו, כדי להתחבר לבורא בצורה הטובה ביותר. בתחילה אנו משבחים אותו על פעולותיו בעולם, בכך אנו מכירים בכוחו, בגבורותיו וביכולות האינסופיות שלו. לאחר מכן, אנו מבקשים ממנו בקשות שונות, שיספק את כל הצרכים שלנו. לאחר התשבחות וההבנה שהוא כל יכול ובלתי מוגבל, אנו יודעים שאין לו בעיה למלא את כל בקשותינו.

הבקשות עוזרות לנו לחזק את האמונה ולדעת שהכול מגיע אך ורק מהבורא. להבין שהוא נותן פרנסה, הוא דואג לזיווג, הוא נותן ילדים, והוא זה שמשפיע לנו הכל. אין שום טבע והכל רק ממנו, הוא שולט על הכל ויכול לעשות כרצונו, גם אם זה בניגוד מוחלט לכל חוקי הטבע שהוא עצמו חקק. כך אנו מחדירים לעצמנו אמונה ובכך הופכים לכלי מתאים כדי לקבל את השפע.

לבסוף אנו מודים לו על כל מה שיש לנו, ובכך אנו הופכים להיות שמחים בחלקנו ומאושרים יותר. הבקשות מציגות לנו את החסרונות שלנו, אולם ההודיה מעניקה לנו תחושת סיפוק ומילוי שנשארת ומלווה אותנו במשך היום.

כך אנו מחזקים עוד ועוד את האמונה בעזרת התפילה ובכך אנו משנים את עצמנו. התפילה משנה אותנו וכך אנו הופכים להיות כלי ראוי לקבל הדבר שאנו רוצים. יוצא שאין שינוי בקדוש ברוך הוא כלל. אלא שהוא רוצה לתת לנו את מבוקשנו תמיד, אבל ישנם דברים מעכבים שמונעים מאיתנו לקבל את רצוננו. וכאשר אנו מחזקים את האמונה ואת החיבור על ידי התפילה, אנו מביאים לתכלית הבריאה, מסירים את המונעים השונים וכך ממילא הופכים לכלי מתאים שיכול לקבל את השפע העצום שהשם יתברך רוצה לתת לנו.

תארו לכם למשל אדם עשיר שחושב שכל העולם שייך לו. הוא הולך נגד התכלית וגורם לקלקול רב. השם יתברך נתן לו עושר כדי שיעבוד את השם בעזרת אותו עושר. בכל דבר שיש לנו צריך לראות איך לנצל אותו לעבודת השם. אם אדם מתגאה, לא נותן צדקה וחושב שהוא עצמו אדם מוצלח ולכן השיג את העושר שלו, אז השם יתברך רוצה לעזור לו להגיע לתכלית ולכן לוקח ממנו את העושר.

אותו עושר הוא רק כלי טכני כדי להגשים את המטרה. אותו עשיר לא יודע זאת, אבל אחרי מאה ועשרים כבר לא יהיה אכפת לו כל העושר שהיה לו והוא יצטער על הכל. באמת הנשמה של האדם רוצה רק לקיים מצוות. כל הדברים הגשמיים מסביב הם רק כלים שצריכים לעזור לנו לעבודת השם שהיא התכלית האמתית. לכן השם יתברך עושה אתו חסד ולוקח לו את העושר כדי ליישר אותו ולהשיב אותו למקורות שיתקרב להשם ויעבוד אותו.

לאחר שהשם יתברך לקח לו את העושר, אותו עשיר הופך לעני וכעת הוא מבין שהוא לא באמת מצליח ושהכול זה מהשם. כעת הוא מתפלל להשם עוד תפילה ועוד תפילה, עד שהשם יתברך רואה שבאמת הוא למד את מה שצריך, שהוא באמת השתנה, שהוא באמת התחזק באמונה מתוך אותן תפילות, שכעת הוא אדם שונה ובעיקר שכעת הוא הפך לכלי מתאים לקבלת עושר. שעכשיו הוא ישתמש בעושר לטובה.

לאחר שאותו אדם השתנה בזכות התפילות, אז ממילא השם יתברך רוצה להביא לו את מבוקשו. האמת שהשם יתברך תמיד רצה להביא לו שפע גדול, רק שאותו אדם לא היה כלי מתאים לכך והיה עליו לעבור את החוויה הלא נעימה הזו של עוני עד שיהפוך לכלי מתאים.

כמובן שבדוגמה הזו הכל מובן, אבל במציאות ישנם דברים מורכבים יותר וחשבונות שמיים רבים שמורכבים מגלגולים קודמים, זכות אבות, תיקונים בעולם וכו’. לכן ישנם אנשים רשעים שיהפכו לעשירים למרות שנראה שלא מגיע להם כלל, וישנם אנשים שנותנים צדקה ומקיימים מצוות ובכל זאת מגיעים לתחתית. אלא שהכול זה ניסיונות וחשבונות שמיים שאין לנו השגה בהם. אבל בכל אופן אם אדם יתפלל מספיק על הדבר ויהפוך לכלי מתאים, הוא יכול להיות בטוח שבסוף הוא יקבל את מבוקשו.

למעשה התפילה היא המפתח לטיפול בכל הבעיות שלנו בחיים. לא חייבים לחכות לשלש התפילות הקבועות. הן אמנם מהוות את הבסיס, אך ניתן להוסיף ככל שרק נרצה. בכל עת שנחפץ בכך, נוכל למצוא לנו מקום ללא הפרעות, ופשוט נתחיל לדבר. לא צריך סידור או לזכור בעל פה את התפילה, אלא פשוט נוציא את הדברים במלים שלנו. נביע את עצמנו, את רגשותינו, את מחשבותינו. נדבר על כל מה שחסר ועל כל מה שיש. פשוט נדבר עם הבורא. בתחילה זה ייראה מוזר, כאילו שאנו מדברים עם עצמנו, אך אם נתמיד בכך, לא רחוק היום בו נבין שהוא שומע כל מלה.

כל החלומות הרחוקים, כל מה שאי פעם רצינו, כל הפתרונות לכל הצרות, הכל נמצא במרחק של דיבור, או אפילו מחשבה. למי שקשה להוציא את המלים בפה, ניתן לדבר עם הבורא גם במחשבה. הוא שומע הכל ויודע הכל, אך לתועלתנו, הוא רוצה שנבקש ממנו את המחסור שלנו ונפנה אליו כמה שיותר.

הלכות תפילה

כל יהודי חייב להתפלל שלש תפילות בכל יום, שחרית, מנחה וערבית. ולכל תפילה הזמן המיוחד לה שאותו אפשר לראות בלוחות ומשתנה בהתאם לעונות השנה.

זמן תפילת שחרית הוא מהנץ החמה (שתפילת עמידה של שחרית היא בנץ, ואת חלקי התפילה שלפני כן אפשר גם לפני הנץ) ועד סוף זמן תפילה הכתוב בלוחות (וסוף זמן קריאת שמע הוא מוקדם יותר), זמן תפילת המנחה הוא החל מחצי שעה לאחר חצות היום ועד לשלש עשרה וחצי דקות זמניות לאחר השקיעה, וזמן תפילת ערבית הוא מצאת הכוכבים ועד עלות השחר.

אדם שמוכרח לעבוד בעבודה מסוימת שלא מאפשרת לו להתפלל מאוחר יותר יכול להתפלל שחרית לפני הנץ, וזה נקרא מניין פועלים. אבל זו תפילה בדיעבד דווקא למי שאין לו כלל אפשרות אחרת. שאר אנשים לא יכולים להתפלל במניין כזה וצריכים להתפלל בזמן.

גם נשים חייבות בתפילה, רק שאינן חייבות להתפלל שלוש תפילות ביום אלא שיכולות להתפלל תפילה אחת שיבחרו. והחיוב הוא על תפילת עמידה שזה עיקר התפילה. ואם הן רוצות לומר קטעי תפילה נוספים מלבד עמידה, אז הן יכולות, אבל אין להן לומר את הברכות של קריאת שמע או של פסוקי דזמרא.

בתפילת שחרית, החל מאמירת ברוך שאמר של פסוקי דזמרא, אין לדבר (מלבד התפילה עצמה) עד לאחר סיום תפילת העמידה, ואם אומרים וידוי ונפילת אפיים אז עד לאחריהם.

יש לשים לב לסוף זמן קריאת שמע המתפרסם בלוחות, כיוון שישנם זמנים בשנה שהוא מוקדם (לפעמים אפילו לפני השעה שמונה בבוקר) ואז רבים מפספסים את הזמן. ואם התפילה מאוחרת ויש חשש שלא יספיקו להגיע לקריאת שמע לפני סוף הזמן, אז יש לקרוא את קריאת שמע בזמנה לפני התפילה כדי לצאת ידי חובה, ולאחר מכן יאמרו אותה שוב כחלק מהתפילה.

אסור לאכול לפני תפילת שחרית (מלבד חולים, ילדים קטנים או מקרים מיוחדים) ורק לשתות מים, תה או קפה וכדומה מותר. ויש רבים שחושבים שהדבר מותר, ובמיוחד בשבת בבוקר, שאז רבים נוהגים להתפלל מאוחר ואוכלים עוגות ושאר מאכלים ונכנסים בנוסף גם לבעיות של אכילה בלי קידוש (וגם אכילת סוכריות אסורה לפני קידוש כשיש למשל שמחה בבית הכנסת בשבת). לכן יש לשים לב לכך ולחכות עד לאחר התפילה.

אם צריך להתפנות לא יעמוד להתפלל, אלא יסיים להתפנות, יתנקה היטב ורק לאחר מכן יתפלל בגוף נקי.

ויש להתכונן לתפילה היטב, ליטול ידיים לפני התפילה, להדק חגורה כדי להפריד בין הלב לבין חלק הגוף התחתון, ולהתלבש בבגדים מכובדים. צריך לכבד את מעלת התפילה שהרי אנו מדברים עם השם יתברך ומבקשים ממנו. ואנשים לפעמים מתפללים עם גופייה, מכנסיים קצרים וכפכפים כאילו שהם נמצאים בחוף הים. לכן צריך לשים לב לכל זה ולכבד את המעמד, וגם אם אדם מתפלל יחיד בביתו, יש לכבד את התפילה ואת השם יתברך שאנו עומדים מולו והוא שומע את תפילתנו.

יש לכוון בברכות תפילת העמידה ככל שאפשר. יש לשים לב למלים ולהבין את המשמעות שלהן. ואם אדם לא מצליח לכוון כלל, לכל הפחות ישתדל ככל שאפשר לכוון בברכת אבות שהיא הברכה הראשונה.

אסור לשבת בתוך ארבע אמות (כשני מטר) של אדם המתפלל תפילת עמידה. וכן אסור לעבור לפני המתפלל תפילת עמידה. ויש רבים שמסיימים מהר את תפילת העמידה ואז פוסעים שלש פסיעות לאחור לאמירת “עושה שלום” בזמן שמישהו מתפלל אחריהם, גם מתיישבים או מטיילים בבית הכנסת, וכך עוברים לפני המתפללים ומפריעים להם. לכן יש לשים לב לכך.

מכאן צריך להבין שאין להתפלל עמידה באמצע מעבר או בכניסה לבית הכנסת, שאז מפריעים לכל מי שרוצה להיכנס או לעבור כך שאו שהוא לא יוכל לעבור בגללנו או שיעבור לפני המתפלל. מכאן אדם חכם ישים לב שאם הוא מתפלל במהירות, שישתדל למצוא מקום מאחור בלי מתפללים מאחוריו, כך שלא יתעכב בסיום התפילה. ואם הוא מתפלל באטיות, שימצא מקום מקדימה וכך לא יעכב אחרים.

אין להביא לבית הכנסת ילדים קטנים שעלולים להפריע למהלך התפילה. ואם בכל זאת מביאים אותם, אז יש לעשות כל השתדלות למנוע הפרעה למתפללים אחרים. ויש אנשים שמביאים ילדים קטנים שעושים הרבה רעש בזמן התפילה, עוברים בין המתפללים, מלכלכים את בית הכנסת ומפריעים לכולם, וכך כולם מפסידים מכך. ועדיף במקרה כזה להתפלל ביחידות בבית ולא להפריע לאחרים. לכן כל הורה ישמור על ילדיו שלא יפריעו לאחרים להתפלל.

כל זה מדובר על ילדים קטנים שעלולים להפריע בתפילה, אבל ילדים שאינם מפריעים, או שהגיעו לגיל חינוך, יש מצווה להביאם לבית הכנסת כדי שילמדו להתפלל ויספגו מקדושת המקום.

כל ההלכות האלו נוגעות לעניין שלוש תפילות שתקנו לנו רבותינו. אבל צריך לדעת שכל יהודי יכול להתפלל להשם יתברך ללא כל חוקים ותנאים בכל זמן שירצה. בכל מקום ובכל זמן אפשר לדבר עם השם, להתחבר אליו ולבקש ממנו את כל רצונותינו. זה מקרב אותנו אליו, זה גורם לנו להתעלות, זה מחזק את האמונה וזה מקרב אותנו עוד צעד לקבלת השפע הראוי לנו שאנו רוצים להשיג.

השם יתברך יזכה אותנו להתפלל מעומק הלב ולבקוע רקיעים שיפתחו לנו את הפתח לקבלת שפע רב ועוצמות אדירות וכך נזכה לגאולה השלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • זכות הלימוד ודברי התורה

    • לעילוי נשמת דניאל בן ג׳ולי
    • להצלחת אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • להצלחת יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • להצלחת ברוך אדרי בן עישה
    • להצלחת שמעון אלמליח בן אסתר
    • להצלחת שלמה כהן בן סימי

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • פרסומים אחרונים

  • כניסת מנהלים