בע"ה נעשה ונצליח. היום ח׳ בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

התכלית – שבת (פרשת בראשית)

ראובן (רוני) פיזנטי | י״ח באב ה׳תש״ע | פרשת בראשית | שבת

פרשת בראשית עורכת לנו היכרות עם יום השבת שבו העולם הגיע לתכלית שלו. השבת היא תכלית מעשה שמיים וארץ ולכן נאמר “ויכלו השמיים והארץ”. אבל לכאורה זה נראה לא כל כך ברור, שהרי כולנו עברנו שבתות בחיינו, ובכל זאת מרגישים עדיין רחוקים מאוד מהתכלית. אם כן מדוע השבת נחשבת התכלית של כל מעשה בראשית?

כמו כן, ידוע שהשבת היא אחד מששים מהעולם הבא. אלא שגם כאן ישנה תמיהה גדולה, שהרי אנו מרגישים בתוך עולם חומרי של יצרים ורחוקים מאוד מהעולם הבא. גם בשבת יש לנו יצר הרע, כעס, עצבות ושאר רגשות שרחוקים מההרגשה שצריכה להיות בעולם הבא. אז איך יתכן שלמרות הרגשות שנראים סותרים, בכל זאת השבת היא התכלית ודרכה אפשר ממש להרגיש את העולם הבא?

במשך כל ימי חיינו אנו שואפים להגיע למושלמות. כל פעולה שאנו עושים מנסה להביא אותנו למצב טוב יותר מזה שכרגע אנו נמצאים בו. הרי אילו היינו יודעים שהפעולה לא תקדם אותנו לשום מקום, לא היינו מבצעים אותה כלל. אמנם אנשים לפעמים טועים ועושים גם פעולות הרסניות שבוודאי אינן מביאות אותם למצב טוב יותר, אבל רק משום שהם חושבים בתחילה שאותה פעולה תעזור להם. זה נובע מיצרים ותאוות, שאותם אנשים מרגישים שבאמת שווה להם להשקיע בהשגת אותה תאווה למרות הסיכונים. באותו רגע הם חושבים שזה מה שטוב להם ולכן הם עושים את זה. יוצא שכל דבר שאדם עושה נובע מרצון להפוך את המצב לטוב יותר. אף אחד לא יעשה מעצמו פעולה שהוא יודע בוודאות שהוא לא רוצה בה כלל.

אדם תמיד משתדל להספיק כמה שיותר. אף אחד לא מפסיק לשאוף למרחקים אפילו לרגע. ההרגשה היא שאנו מוכרחים לשלוט בעניינים ולנהל את עולמנו כראוי, כי אחרת הכל יתמוטט. אנו מרגישים שהכול נמצא על הכתפיים שלנו ואנחנו המנהלים הגדולים של העולם.

לכן, לא פלא שמרגע כניסת השבת, אנשים רבים מחכים שהיא כבר תצא כדי לסדר את כל העניינים והדאגות. מחכים לדבר בטלפון, מחכים ליצור דברים שונים, מחכים לעשות עסקים או אפילו סתם מחכים לשמוע קצת מוזיקה. הכל כדי להרגיש בשליטה מלאה על חיינו. אנו מוכרחים לחוש את ההרגשה המתוקה הזו של שליטה בחיים.

השבת היא הפוכה ולכן מי שלא רגיל לזה פשוט מאבד שליטה. בשבת הכל מתנהל לבד ואנחנו מסתכלים מהצד בלי יכולת לפעול. אם משהו משתבש בתוכניות שלנו, אנו לא יכולים לעשות שום דבר כנגד זה. המזגן התקלקל? קפץ החשמל? החמין לא התבשל כראוי? אין הרבה מה לעשות חוץ מלקבל את הכל באהבה. אי אפשר להרים את המתג או להחזיר את החמין הלא מבושל. מצוות עונג שבת בוודאי לא מתירה לעשות מלאכה ולחלל בכך את השבת. בשבת אנו שובתים ומתבוננים איך הכל מתנהל מעצמו. איך הקדוש ברוך הוא מנהל את חיינו גם ללא עזרתנו.

אם נתבונן במהות הדבר, נגלה שזוהי גם המשמעות של תכלית העולם ושל העולם הבא. ששת ימי הבריאה נקראים ימי המעשה, שבהם פועלים בעשייה, וכך גם העולם הזה הוא עולם העשייה. ולעומתם יש את יום השבת שבו אנו שובתים ממלאכה, נעמדים במקום שהגענו אליו ופשוט נהנים מהשכר של כל העשייה והמלאכה של ימי המעשה. וכך הוא בדיוק עניין העולם הבא, שהוא עולם קבלת השכר על המעשים בעולם הזה.

אנשים רבים מצפים ומייחלים לעולם הבא שכולו שפע וטוב, אך מסתכלים עליו כמשהו רחוק ביותר וכמעט בלתי נגיש. אבל השבת מביאה לנו חלק קטן של אחד מששים מהעולם הבא לתוך החיים שלנו כאן, וזוהי התכלית האמתית של כל הבריאה.

הספר “מסילת ישרים” מלמד אותנו שהתכלית האמתית של העולם היא “להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו”. מובן שלהתענג או ליהנות לא מצריכים כל פעולה מצדנו, מה שאומר שאנו לא צריכים לעשות כלום. רק ליהנות. זה נשמע הכי פשוט בעולם וזה לכאורה הדבר שכולם רוצים ומצפים לו. כולם רוצים שלווה. חופש. לא לעשות כלום. בלי טרדות. בלי מטלות. אך האמת היא שמי שינסה, יגלה שזהו הדבר הכי קשה בעולם.

ומכאן אפשר להבין שהשבת יכולה להוות מעין מדד לגבי העולם הבא שלנו. שאם קשה לאדם לשמור שבת, אם הוא נמשך לדיבורי חול ומתהפך מצד לצד בציפייה לחזור לעסקיו במוצאי שבת, אז זה מראה כמה שהוא רחוק מהתכלית. זה מראה כמה יהיה קשה לאותו אדם בעולם הבא. שייתנו לו ליהנות מהשכר, אבל הוא התרגל לחפש לעשות עסקים, כסף, חומר, עשייה, תאוות גשמיות, ואת כל זה לא יהיה לו שם. הוא יכול להיות בגן עדן, אבל יראה את כולם סביבו לומדים תורה בזמן שהוא מתהפך מצד לצד ובשבילו זה יהיה גיהינום.

אנשים תמיד יחפשו חסרונות כדי להשלים. דברים מקולקלים כדי לתקן. יש אנשים שעובדים במשך כל החיים שלהם כדי להיות רגועים ולחיות בכיף, אבל תמיד רוצים יותר ואף פעם לא נחים. תמיד רוצים להשיג עוד ועוד. למי שיש מאה, הוא רוצה מאתיים. אם יש לו מאתיים, הוא רוצה ארבע מאות. אדם אף פעם לא שבע. אדם שיוצא לפנסיה מיד מחפש מה לעשות עם עצמו, איזה תחביב להתעסק בו או מקום להתנדב בו. אי אפשר לא לעשות כלום.

אם נשאיר אדם לבד בין ארבע קירות השעמום יגבר, המחשבות והדאגות ירוצו והוא רק יחפש מה לעשות. החלום של רוב האנשים זה להיות מיליונרים ולשכב על כורסה נוחה באיזה מקום שליו עם אוויר טוב. אבל אם כעת מישהו היה נותן להם כיסא נוח עם אויר טוב הם לא היו מתקרבים אליו. רוב האנשים כלל לא מסוגלים להתמודד עם מצב כזה. אדם מתיישב על כיסא נוח ואחרי דקה קם כדי לסדר משהו. שוב מנסה לנוח ואחרי כמה דקות נזכר בכל מיני טרדות שהוא צריך לטפל בהן. אחרי שעה הבן אדם כבר משתגע לגמרי ולא יודע מה לעשות עם עצמו. הוא לא יכול להישאר באותו מקום זמן רב.

השבת היא חלק מהעולם הבא. בשבת לא צריך לעשות שום דבר. את כל המלאכות אנו עושים קודם לכן ומכינים לנו היטב את השטח, בדומה למה שאנו פועלים בעולם הזה כדי להכין את השכר של העולם הבא. אבל כאשר מגיע יום השבת, זהו זמן קבלת השכר, זמן של הנאה ושמחה מכל העמל שלנו.

בעצם שמירת השבת, אנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך עלינו, ובכך מתחברים לעולם העליון. אנו מצווים לשבות מכל מלאכה, כך שלא נתעסק בהבלי העולם הזה, אלא נהיה פתוחים לקבל.

כשאנו מבצעים מלאכה מסוימת, אנו מרגישים שאנו הבעלים עליה, שאנו השולטים והקובעים. אנו מרגישים כמו מלכים ולכן המילה מלאכה היא מלשון מלך, שאנו מולכים על אותה העשייה. אך כאשר אנו שובתים ממלאכה וממליכים את הבורא, אנו מבינים שאנו לא צריכים לעשות שום דבר, כי השם יתברך הוא בעל הבית. הוא המלך האמתי ואנחנו העבדים שלו.

לכן עבודה היא מלשון עבד, ובאמת שמותר לעשות עבודות שונות בשבת אם הן לא בגדר של מלאכה. מותר למשל להזיז כיסאות ושולחנות כבדים לצורך שבת, או לשטוף כלים בצורה המותרת וכו’. יוצא שדווקא המלאכות שבהן אנו עלולים להרגיש שליטה הן אלו שנאסרו. כי השבת מלמדת אותנו להרפות ולקבל מתנת חינם מהשם יתברך, בלי לשלוט על העניינים. הוא נותן לנו את כל מה שאנו צריכים בלי שנעשה שום מלאכה בעצמנו.

כך יוצא שאנו פתוחים לקבל את השפע והטוב, ונדבקים בו, ממש כמו בעולם הבא. הרי מובן לכולנו שבעולם הבא לא נצטרך לבשל או לכבס, ומובן שלא נעשה גם שום מלאכה אחרת. העולם הבא הוא זמן קבלת השכר, וזה בדיוק מה שאנו עושים כאן בשבת. גם אם יש לנו מיליוני דברים שרצינו להספיק לעשות וביום שבת אנו מוצאים את הזמן הפנוי היחיד בכל השבוע כדי לעשות זאת, בכל זאת לא נעשה את אותם הדברים כי ישנו משהו עליון יותר שהוא הסיבה לרצון שלנו לפעול.

אנשים עובדים כדי לקבל שכר, אבל תארו לכם שכאשר מגיע היום בו צריך להגיע למשרד לקבל את השכר, האדם יעדיף להמשיך לעבוד מתוך הרגל במקום לבוא לקבל אותו. יוצא שהאדם עובד ועובד, אבל השכר לעולם לא מגיע. כך העולם מורכב מששת ימי המעשה שבהם אנו פועלים להשגת מטרות שונות. אבל בשבת אנו עוצרים הכל ומקבלים את השכר על אותה העשייה. מי שלא עוצר בשבת דומה לאותו אדם שעובד ועובד בלי לקבל אף פעם את השכר על עבודתו.

זוהי התכלית של אותה עשייה, שהרי אף אחד לא היה עובד בלי לקבל משכורת, והסיבה העיקרית לעבודה היא קבלת השכר. לכן השבת היא חלק מהעולם הבא, כי כל עניין העולם הבא הוא קבלת השכר על המעשים בעולם הזה, ולכן בשבת אנו יכולים לטעום חלק קטן מקבלת השכר.

אלא שזה לא בא באופן אוטומטי, כי צריך להשקיע ולשנות את התפיסה כדי להצליח ליהנות מאותו שכר. הדבר דומה לתינוק שיתנו לו מיליוני שקלים במזומן. אותו תינוק לא מבין בכלל מה הביאו לו ומבחינתו זה רק ניירות ולא נחשב למתנה. אלא שלאט לאט הוא גדל ומתחיל להבין ולשנות תפיסה, עד שהוא מעריך מאוד את המתנה ונהנה ממנה. כך אנו יכולים להרגיל את עצמנו ליהנות מאותו שכר רוחני. ככל שנרגיל עצמנו ליהנות ולשמוח מהשבת הקדושה, מהרוחניות ומקבלת השכר של ימי המעשה, כך נהיה מוכנים יותר לקבלת השכר העליון.

בעצם שמירת השבת ניתן להגיע לעונג העליון מבלי להשתמש באמצעים כמו פעולות שונות או מלאכות, אנו מגיעים לשם בצורה ישירה. היצר אומר לנו שאנו מוכרחים לבצע מלאכה, שיש עניינים לא סגורים שאנו חייבים לטפל בהם, שמוכרחים לסלק את כל הטרדות לחלוטין ורק אז יהיה אפשר לנוח באמת, אבל הכל שקרים. הטרדות לא מפסיקות ותמיד יהיו עוד דברים לרדוף אחריהם ולנסות להשיג.

השבת מביאה לנו את האפשרות לנטרל את הכל ופשוט להגיע לתכלית ברגע זה ממש. לקבל את השכר וליהנות מזיו שכינתו של השם יתברך. אמנם יש טרדות וחסרונות ויש המון דברים לטפל בהם, אבל כל אלו יחכו ליום ראשון. ביום שבת אנו נפרדים מכל הבעיות באופן זמני ומרגישים שלמות. מעין עולם הבא.

כולנו בטוחים שהאושר האמתי יגיע לאחר שנעשה פעולה מסוימת, לאחר שנגיע למקום מסוים, לאחר שנצליח בדרך מסוימת או לאחר שנעשה איזשהו משהו שיביא לנו את הסיפוק והאושר, אך לאחר שאנו מגיעים לזה, אנו מבינים שחסרים לנו דברים נוספים. זהו אושר רגעי ומוגבל בלבד. הרי כל פעולה כזו עוזרת לנו לתקן חיסרון מסוים שהיה לנו, אך מביאה עוד אינסוף דברים שדורשים תיקון. בצורה כזו לעולם לא נוכל להיות מאושרים באמת.

כל אדם בטוח שרק פעולה קטנה יכולה להפוך אותו למאושר עלי אדמות. אבל המציאות מוכיחה שמתוך כל האנשים בעולם, אף אחד לא זכה להגיע לרגע הזה שהוא מרגיש שלם ומאושר באמת. לכל אחד יש איזשהו חיסרון שמציק לו, וגם אם ישלים את החיסרון, יבוא אחר במקומו.

הדבר דומה לאדם שרוצה לקנות בית צנוע כדי לשבת שם בכיף עם המשפחה וליהנות. כדי להשיג את זה הוא זקוק לסכום כסף גדול ולכן מתחיל לעבוד בעבודה מפרכת שעות רבות ומגיע לביתו לעתים נדירות. בינתיים אשתו מאוכזבת מחיי הנישואין והילדים גדלים ללא אבא. הוא מצדו בטוח שהוא עושה מעשה אצילי למען המשפחה, אבל הוא הורס אותה.

לאחר שנים שהוא כבר מצליח להשיג את הכסף לבית, אז הוא מחליט להמשיך לעבוד כדי לקנות גם רהיטים ומתנות כדי לשמח את האישה והילדים, וכשאשתו מתלוננת על כך, הוא צועק עליה ונכנס למריבות, מה שמביא את ההפך מהשמחה שהוא רצה לגרום לה.

כדי לחסוך בזמן ההגעה לעבודה הוא מחליט לקנות רכב, שגם בשבילו הוא יצטרך לעבוד קשה כדי לממן אותו, ואולי גם לחסוך לבית נוסף שיוכל להשכיר וכך יוכל לקבל משכורת נוספת בלי לעשות דבר וכך זה ממשיך עוד ועוד. אותו אדם לא מבין שהוא מבזבז את כל החיים שלו על הניסיון להגיע לתכלית בלי ליהנות ממנה. הוא לעולם לא יוכל להגיע לתכלית כי אף פעם זה לא יהיה מושלם. הוא עובד ועובד ומרוויח עוד כסף, אבל הוא לא נהנה מכל זה. אין לו זמן ליהנות מהעבודה ולקבל את השכר.

העולם הבא הוא זמן קבלת השכר וכך גם השבת. זמן שבו מפסיקים לעבוד וכל העשייה נגמרת. פשוט נהנים מזיו השכינה. לא משנה כמה הספקנו במהלך השבוע, מה שחשוב שכעת נקבל את השכר. יש זמן לפעול ויש זמן ליהנות מהפירות. האושר האמתי הוא בלתי תלוי. זה לא משנה כמה כסף יש לנו, זה לא משנה כמה אנשים אוהבים אותנו וזה לא משנה כמה אנו מצליחים. ישנם הרבה אנשים מצליחים, עשירים ואהובים שרק הופכים לדיכאוניים יותר מיום ליום, ולעומתם ישנם הרבה אנשים שאין להם כלום, אך בעצם יש להם הכל, כי הם מאושרים.

בעולם הבא בוודאי שלא נעשה עסקים או נתעסק בדברים גשמיים. כך גם כולנו מבינים שהתכלית אינה להשיג כמה שיותר כסף או כבוד. התכלית היא לשבות ולקבל את מתנת הבורא באהבה. הבורא משפיע לנו כל כך הרבה שפע, אך אנו עסוקים מדי בניהול החיים ולכן לא מקבלים אותו. האושר אינו תלוי בכלום, וכל אחד יכול להגיע אליו ללא שום קשר למצבו הנוכחי. לא צריך להיות “מצליח”, “חכם” או “חסר בעיות”. רק צריך לקחת פסק זמן, להפסיק לנסות לנהל את העולם ופשוט להירגע ולהתחבר להשם יתברך. כל אחד יכול לעשות את זה ברגע זה, ללא שום כלי עזר וללא צורך בשום דבר מיוחד.

מכאן מובן מדוע אנשים לא מרגישים שהשבת היא מעין עולם הבא ומדוע לא מבינים שזוהי התכלית. כי אנשים תופסים את השבת כמו יום חול נוסף. יום של חופש מהעבודה ולא יותר מזה. וכמו בכל יום חול, גם כאן הם מנסים לפעול וליצור דברים חדשים כדי להספיק יותר, ואז לא מצליחים ליהנות.

כאשר מתייחסים לשבת כאל יום חול רגיל, אז לא רק שלא נהנים מהשכר העצום, אלא שגם עלולים לסבול יותר מיום רגיל. שהרי השבת היא מגבילה, יש בה איסורים רבים ודברים שמקשים עלינו את העשייה. לכן מובן שאנשים עם תפיסה כזו מחכים לצאת השבת עוד לפני שהיא התחילה. כי זה קשה להיות מוגבלים ולא לעשות שום דבר. אבל כל זה מתוך שלא מבינים את המהות של השבת.

הדבר דומה למישהו שמקבל מטיל זהב במתנה והוא לא יודע את ערכו. אז הוא לוקח אותו בתור פטיש לשניצלים, הוא מנסה לשים אותו על הראש בתור כובע וכך עושה אתו דברים משונים ולא יעילים. אז לא רק שהוא לא נהנה ממנו, אלא שהוא גם סובל ממנו, כי מטיל זהב אינו יעיל לדברי חול טיפשיים. רק כאשר אותו אדם יבין את ערכו של מטיל הזהב, הוא יוכל באמת ליהנות ממנו ולקבל את השכר הרב שלו. כך השבת, מגבילה ומתישה למי שמחפש להשיג עוד יום חול, אבל למי שמבין את המהות שלה ומשתמש בה כראוי, יש התעלות עצומה של הנשמה ושכר ללא שיעור.

כשהקדוש ברוך הוא שלח את משה רבינו לגאול את ישראל ממצרים, הם לא האמינו לו מקוצר רוח ועבודה קשה. כך גם היום, אנו נמצאים בעולם כל כך יפהפה, האושר נמצא במרחק תפילה מאיתנו, הפשטות של החיים היא הדרך לגאולה שלנו והשבת היא מעין עולם הבא, אך אנו עסוקים מדי בסיבוך החיים וחיפוש עבודות קשות.

שלמה המלך כבר הסביר שהאלוקים עשה את האדם ישר, אלא שאנחנו בעצמנו חיפשנו חשבונות רבים. במקום להרפות וליהנות מזיו שכינתו של השם יתברך, אנו מחפשים איך לשנות את הדברים ולהגיע למקום אחר. אנו מוכרחים להרגיש שליטה על חיינו ולא מוכנים לקבל את זה שהבורא נותן לנו מתנה מושלמת ללא כל מאמץ מצידנו. לצערנו אנו לא יודעים ליהנות מדברים שלא עמלנו עליהם או שלא עשינו פעולות מסוימות כדי להגיע אליהם. לכן השבת מנתקת אותנו מכל מלאכה ואז אנו שובתים ויכולים להתאמן משבת לשבת להגיע להנאה גדולה יותר ויותר מזיו שכינתו.

לכל אחד מאיתנו קשר ישיר לבורא העולם הכל יכול. בעזרת תפילה קצרה או עצירה להתבוננות ומחשבה עמוקה על החיים, ניתן להשיג את כל מה שאנו צריכים ורוצים. הבורא הוא זה שמנהל את העולם, לא אנחנו. אנשים יכולים לעבוד ללא הפסקה מבלי לראות את השכר, לעומתם ישנם אנשים שמקבלים את הכל ללא מאמץ. השליטה אינה בידיים שלנו. הברכה האמתית בחיינו נמצאת במהות השבת.

ההצלחה שלנו נקבעת כאשר אנו שובתים ביום השבת. עצם השביתה והביטול העצמי אל מול הבורא יתברך שמראים שהוא זה ששולט בעולם, הם אלו שמביאים לנו את השפע לחיינו. אנו יכולים לנסות לעשות השתדלויות גשמיות בלי סוף, גם היצר הרע יעזור לנו בכך ויראה לנו שאנו דווקא מצליחים עם ההשתדלויות האלו. אך כולנו נרגיש את ההחמצה ואת הרגשת החיסרון הלא מובן. אם נרצה להגיע למהות האמתית, לתכלית ולעולם הבא, כל מה שנצטרך לעשות זה ללמוד לקבל מהקדוש ברוך הוא מבלי לעשות דבר. רק לשבות ולראות איך שהכול מושלם גם ללא ההתערבות שלנו.

התכלית היא להתענג מזיו שכינתו של הקדוש ברוך הוא, העולם הבא הוא עולם קבלת השכר וכך היא גם השבת. אך הדברים נוגעים לכל חיינו גם בעולם הזה. אף אחד מאיתנו לא מנהל את החיים ואף אחד מאיתנו לא נמצא בשליטה, אפילו שאולי אנו טועים לחשוב כך לפעמים. היחיד ששולט הוא הבורא ואנחנו מקבלים את הכל כמתנת חינם.

השבת מלמדת אותנו לקבל את השכר וליהנות ממנו. לאחר שעשינו מלאכה במשך ששה ימים, נותר ליהנות מעמלנו ביום השביעי. האוכל כבר מוכן, המיזוג עובד, האור דולק והכל מתנהל מעצמו. אנחנו לא עושים שום מלאכה, ואפילו לא מדברים דיבור של חול ואפילו לא מכניסים מחשבות של חול לראשנו, שכן אלו מביאים איתם הרבה צרות ודאגות. אנחנו יושבים בשולחן שמחים עם המשפחה, אוכלים טוב, שרים שירים, מדברים דברי תורה ועושים את הכל בנחת וברוגע.

כאשר ישנו חסרון מסוים אנו מרגישים צורך לעשות מלאכה כלשהי, אך כעת לא צריך לעשות שום מלאכה שכן הכל כבר מושלם ביום הזה. אפילו בתפילת העמידה אנו מחסרים את כל הבקשות השונות ומשאירים רק את ברכות השבח וההודיה לבורא עם ברכה נוספת של קדושת השבת. אין כל בקשות וצרכים גשמיים שכן היום הזה כולו רוחני.

אם בכל זאת משהו לא מושלם ודרוש תיקון באמצעות מלאכה אסורה, אז נשאיר להשם יתברך לתקן מה שצריך כיוון שלנו אסור. אנחנו עבדים של השם יתברך שמתבטלים אליו. מקבלים מה שהוא רוצה לתת לנו. העבד של המלך אוכל על שולחן מלכים, אבל כל זה משום שהמלך מתיר לו לעשות זאת. אם העבד יתחכם, הוא ימצא את עצמו מחוץ לארמון בחוסר כל, ובמקרה הפחות טוב הוא אף יכול להיענש בחומרה רבה.

אם אכן נזכה להגיע למצב של שמירת שבת אמתית ללא עשיית מלאכה, ללא דיבורי חול וללא מחשבות חול, מתוך הבנה של מהות היום הקדוש הזה, נוכל ללמוד להתחבר לקדוש ברוך הוא וליהנות ממנו מבלי לעשות דבר. קדושת השבת תשפיע כמובן גם על כל ימי החול, וכך נזכה לשפע רוחני עצום.

העולם הבא הוא עולם שכולו שבת, שכן לא עובדים או עושים מלאכות שם כדי להשלים חסרונות, אלא רק נהנים מזיו שכינתו של הבורא. אדם שמקפיד על שמירת השבת יכול לזכות ליהנות מהעולם הבא כאן בעולם הזה. השם יזכה את כולנו לעולם שכולו שבת בבוא הגאולה השלמה במהרה.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים