בע"ה נעשה ונצליח
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

אסור להתרגל – פרשת ויחי

ראובן (רוני) פיזנטי | 15 בדצמבר 2010 | פרשת ויחי

בפרשת ויחי בניו של יעקב אבינו מביאים אותו לקבורה במערת המכפלה. המדרש מספר שכאשר הגיעו לשם, הם פגשו בעשו הרשע שחיכה להם בפתח המערה ולא אפשר להם לקבור את יעקב. לטענתו המערה היא בכלל שלו ולכן לו שמורה הזכות להיקבר במערה ולא ליעקב. השבטים נכנסו אתו לדין ודברים בטענה שיעקב קנה ממנו את הבכורה, אך הוא לא הסכים לתת להם לקבור אותו.

כך הוויכוח נמשך, עשו ניסה לשכנע אותם בדבריו, וגם אם הוא לא הצליח מכל מקום לאט לאט גרם להם להתרגל למצב. אבל היה מישהו שלא התרגל. חושים בן דן היה חרש וכך לא שמע את כל מסעות השכנוע של עשו. לאחר שהמצב נמשך וראה את סבו הקדוש מוטל בביזיון, הוא שאל מי מעכב את הקבורה. כאשר ענו לו שזה עשו, קם והרג אותו מיד, וכך יכלו להמשיך את מסע הקבורה.

מדרשים רבים מספרים שבניו של יעקב היו חזקים ביותר מבחינה פיזית. ומובן הדבר אם כן שיכלו להתמודד עם עשו בעצמם. אלא שכאשר שמעו את מסעות השכנוע של עשו, לאט לאט התרגלו למצב, ובלי לשים לב נקלעו למקומות שלא חשבו שיגיעו אליהם.

כשעשו דיבר עם השבטים, הוא השתמש בטריקים שיווקיים משכנעים. הוא דיבר איתם בצורה יפה ובהיגיון. הכל קרה לאט לאט, הם התרגלו לדבר אחד ועשו כבר הביא להם דבר חדש. כאשר אמרו לעשו שיש ברשותם שטר מכירה, הוא ביקש לראות אותו. מכיוון ששכחו אותו במצרים, שלחו את נפתלי שהיה מהיר ביותר שירוץ ויביא את השטר ממצרים. בינתיים כולם חיכו ועשו המשיך לדבר איתם. וכך לאט לאט התרגלו למצב. ואז אף אחד לא חשב להרוג את עשו כיוון שהוא מדבר איתם בנעימות כמו חבר.

אבל חושים בן דן היה שונה מכולם. בגלל שהיה חירש, לא שמע את דבריו של עשו ולא הספיק להתרגל לשום דבר. מבחינתו זה היה זעזוע רציני. איך יתכן שסבו הקדוש מוטל בביזיון בעוד שהרשע הזה מעכב את קבורתו. מיד קם ועשה מעשה.

כשאדם רואה משהו שנוגד את התפיסה שלו, הוא מזדעזע מכך. אבל מהר מאוד הוא מתרגל ואז הוא כבר לא שם לב שיש כאן בכלל משהו לא בסדר. ואם הדבר מגיע בהדרגה, אז הוא אפילו לא מרגיש לאן הוא מכניס את עצמו. אפשר לנתב את כל החיים של בן אדם למקום כלשהו, בלי שהוא בכלל ישים לב לשינוי.

והראיה הגדולה לזה היא אנחנו. כל אדם יכול להסתכל על עצמו ולמצוא את ההבדלים בין שהיה ילד קטן לבין החיים היום כבוגר, ויחפש לראות באיזו נקודת זמן חל השינוי הזה. אבל ברור הדבר שהוא לא ימצא, כיוון שאנו מתבגרים לאט לאט ולא מרגישים בזה. אדם שחי עם מישהו ורואה אותו בכל יום, לא מרגיש שינוי באותו אדם. אבל אדם שלא ראה אותו כמה שנים פתאום יראה מישהו אחר לגמרי.

אדם לא משתנה ברגע אחד. וגם בפעמים הבודדות שכן חל שינוי קיצוני כלשהו באדם, מכל מקום השינוי הפנימי שהוביל לכך התרגש בהדרגה. אדם לא קם בבוקר ומחליט שהוא משנה את כל החיים שלו. הוא עושה את זה בהדרגה. בהתחלה מתכנן תכנונים, חושב אולי לשנות כך וכך, ואז הדבר מתבשל עם הזמן עד שהוא מגיע לביצוע.

יש אנשים שמקפידים לאכול מזון כשר ולהפריד בין בשר וחלב, אבל כשכל החברים יוצאים לאכול בחוץ במקום שלא מקפיד על כשרות, אין להם שום בעיה לאכול מהאוכל הזה. הרבה נשים שומרות לפחות על צניעות בסיסית, אבל יש מצבים בהם כאילו העולם הופך להפקרות, אם יש איזה אירוע שצריך הופעה מרשימה או אם כל החברות הולכות לחוף ים מעורב ח”ו, הן פתאום שוכחות את כל הערכים שלהן.

ואם נשאל את אותם אנשים בהיגיון, מה ההבדל בין הבית שאז הם משתדלים להקפיד על מזון כשר, לבין הטיול בחוץ לארץ שאז פתאום הכל מותר? אז הם מחליטים לא להזמין בשר, אלא רק פיצה, אבל האם בבית היו מסכימים לאכול פיצה שעושה גוי ממצרכים ללא כשרות ובכלים של טרפות ושל בשר וחלב? גם מה ההבדל בין חוף הים שאז הן מרשות לעצמם להיות בבגדים תחתונים לבין השכונה שלהן ששם הן היו מתביישות להסתובב כך? אז באמת אין לזה תשובה, רק שכך הדבר מסתדר להם.

והגרוע מכל שזה מתחיל בצורה כזו, ולאט לאט האדם מאבד את כל הערכים שלו. כי בהתחלה יש דברים שנראים לו חמורים מאוד, אלו קווים אדומים שהוא מחליט לעולם לא לעבור. אבל ברגע שהוא מתחיל לעשות קצת שטויות פה ושם, הוא מתקרב לאותם קווים ומתרגל, ואז גם אותם קווים אדומים כבר לא נראים כל כך חמורים בעיניו. כל זה מתוך שהתרגלנו. עושים את הדברים בלי לחשוב מה אנחנו עושים בכלל. אדם יכול להגיע אפילו לכפירה בלי להרגיש.

כולנו מכירים את אנשי השיווק שמנסים עלינו את כל אסטרטגיות השכנוע האפשריות. מתקשרים אלינו ומתחילים לדבר ולשכנע. חוץ ממקרים בודדים שאנו משתכנעים, ברוב המקרים הם לכאורה כלל לא משפיעים עלינו, אבל האמת היא שכמעט תמיד הם משפיעים עלינו בצורה כזו או אחרת. כי גם אם לא השתכנענו, אנו לא מסוגלים לנתק. קשה לנו לומר לא.

יש את אלו שמזהים את השיחות האלו ואז מנתקים עוד לפני שהם מתחילים לדבר, אבל אם הם מתחילים לדבר, אז קשה לנו מאוד לעשות מעשה לא נחמד כמו ניתוק הטלפון למישהו שמדבר אלינו כל כך יפה ונשמע כאילו הוא רוצה להיות החבר הכי טוב שלנו. גם אם לא ביצענו רכישה של המוצר שהם הציעו, בכל זאת הם הצליחו לחדור לנו לתת המודע ובפעם הבאה שניתקל באותו מוצר נחשוב שאולי באמת אנחנו צריכים אותו. לאט לאט אנחנו מתרגלים לרעיון שלהם ולתפיסה חדשה.

אבל לצערנו הדבר לא מסתיים באנשי מכירות. אנחנו מקבלים כל כך הרבה מסרים מהסביבה בלי לשים לב. הפרסומות משחקות על הדבר הזה. הן ממזמן כבר הפסיקו לדבר איתנו ולנסות לשכנע אותנו. הן פשוט מדברות ישירות עם תת המודע שלנו. בזמן שאנחנו אומרים לעצמנו שהפרסומת הזו טיפשית, המוח מתרגל לרעיון שעלינו לרכוש את אותו מוצר. לפעמים אנחנו יכולים להחליט בצורה חד משמעית שאנחנו לא אוהבים בגד מסוים, מוצר מסוים או מאכל מסוים, אבל אז נראה את אותם דברים אצל החברים או אצל אנשי הבידור המפורסמים, נשמע על אותם הדברים במקומות שונים וניתקל בהם פה ושם, וכך כל פעם קצת נתרגל עוד ועוד עד שלבסוף לא נשים לב איך שכל הדברים האלו הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו.

לצערנו הנטייה להרגלים הלא טובים חזקה היום יותר מתמיד. היום המתירנות גוברת, הכל הפך לנגיש וכעת אנחנו חשופים לסכנות רבות. ישנם דברים שהם הקווים האדומים שלנו, אך בלי להרגיש אנו חוצים אותם ואפילו לא יודעים מכך. אנו מתרגלים לוויתור על ערכים, לזלזול במהות ובפנימיות, מתרגלים לפשע שמתרחש ברחובות, מתרגלים לפיגועים, לחיילים חטופים, לטילים שנשלחים לשטח ישראל, מתרגלים להתדרדרות הדור, לחוצפה של ילדים ולחוסר כבוד למבוגרים, חוסר כבוד לתורה ולומדיה, מתרגלים לחילולי שבת ולעבירות חמורות שאנשים עושים בלי לחשוב פעמיים, מתרגלים לעולם ללא קוים אדומים בו ניתן להגיע לשיא הפריצות בלחיצת כפתור ולראות חוסר צניעות בכל פינה רחוב.

בעוד שפעם אנשים היו מזדעזעים מהדברים הללו, היום כבר כולם התרגלו. אבל אסור להתרגל לדברים הללו. כדי לחיות את האמת אנו מוכרחים לחשוב על כל דבר שאנו עושים. כדי להתקדם בחיים אנו צריכים לבקר את עצמנו בכל פעולה ופעולה. ההרגלים באים להשכיח את מה שאנו חייבים לזכור. רק מתוך מודעות נוכל להתעלות.

כל אדם מוכרח להציב לעצמו קוים אדומים שאותם הוא לא חוצה לעולם. כל אדם צריך לקחת לעצמו זמן לעשות חשבון נפש עם עצמו, לראות אם הדברים שהוא עושה הם באמת מתוך בחירה פנימית או מתוך נגררות אחרי הסביבה. מתוך חשבון נפש כנה ואמתי שנעשה עם עצמנו, נוכל בעזרת השם יתברך לזהות את ההרגלים הלא טובים ולעשות את מה שנכון באמת.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • פרסומים אחרונים

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • זכות הלימוד ודברי התורה

    • לעילוי נשמת דניאל בן ג׳ולי
    • להצלחת אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • להצלחת יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • להצלחת ברוך אדרי בן עישה
    • להצלחת שמעון אלמליח בן אסתר
    • להצלחת שלמה כהן בן סימי

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • כניסת מנהלים