בע"ה נעשה ונצליח. היום ח׳ בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

המנורה שמאירה לנו את החיים – פרשת ויקהל

ראובן (רוני) פיזנטי | י״ט באדר א׳ ה׳תשע״ד | פרשת ויקהל

החיים שלנו מורכבים מהרבה פרטים קטנים. לכל אדם יש צדדים שונים שסיטואציות שונות מגלות אותם בתוכו. את הצד הרוחני שלנו, שממנו אנו שואבים את עיקר חיותנו ומשם מגיע הכוח לכל אותם פרטים קטנים, אנו מקבלים מהתורה הקדושה. התורה היא האור של החיים שלנו שנותן לנו את הכוח להתמודד עם ניסיונות החיים, והוא שמביא לנו את התקווה ואת האמונה.

הבעיה היחידה היא שלצערנו לא כולם זוכים להרגיש כך ולטעום מהאור הזה. לא מעט אנשים מאבדים תקווה ומגלים חוסר עניין בלימוד התורה ומעדיפים להשקיע בתחומים אחרים בחייהם.

והדבר נשמע לא מובן, שהרי עם כל האור האדיר שגנוז בתורה, לכאורה כל אדם שלומד מעט צריך לקבל הארה עצומה שתסדר לו את כל החיים ותהיה טובה ומתוקה יותר מכל התאוות שאי פעם חשב עליהן. כל פסוק בתורה צריך להאיר את עינינו ולהפוך אותנו לאנשי אמונה מלאים בביטחון ויראת שמיים. מספיק לראות אפילו אות אחת בתורה כדי לקבל אור עצום שימלא אותנו כך שנחייה רוחניות ולא נרצה לזוז מספר התורה.

אבל הניסיון מוכיח שברוב המקרים, גם לאחר שאדם טועם מעט טעם של תורה, הוא עדין לא רואה ומרגיש אורות עצומים שמשנים לו את כל החיים. לא מעט יהודים הולכים פה ושם לשיעורי תורה מזדמנים, קוראים פה ושם דברי תורה ובכל זאת חיים את חייהם בצורה רחוקה מתורה ומצוות בלי להרגיש החמצה. אז מדוע זה כך?

איך יתכן שישנם אנשים שהולכים לשיעור תורה עם כל כך הרבה עומק ומוצאים אותו כמשעמם ולא חשוב? איך זה שאדם טועם טעם של תורה ולא מקבל את האור העצום שנמצא בפנים? למה לא כל אדם שלומד מעט תורה הופך להיות כמו משה רבינו שקרן עור פניו?

פרשת ויקהל מספרת על בניית המשכן, ובין היתר היא מספרת על עשיית המנורה: ״ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה…״ (שמות לז, יז). ידוע שהמנורה מסמלת את האור הרוחני, את התורה הקדושה. הרוצה להחכים ידרים, משום שהמנורה נמצאת בדרום והיא מסמלת את חכמת התורה (לעומת השולחן שמסמל את העושר ונמצא בצפון). מתוך התיאור של המנורה, שהיא הכלי שמחזיק את האור הרוחני בבית המקדש, אפשר ללמוד הרבה על העבודה שאנו צריכים לעשות כדי שנהפוך עצמנו לכלי שיכול להחזיק את האור הגנוז בתורה הקדושה.

כדי להכיל את התורה הקדושה ולזכות לטעום מהאור הגנוז בה, אנו צריכים להסתכל עליה כמו על המנורה בבית המקדש. המנורה הייתה עשויה זהב טהור, וכך גם התורה צריכה להיות. התורה היא לא עוד מקצוע שלומדים בבית הספר או עוד עיסוק לשעות הפנאי שבא כדי להפיג את השעמום. התורה צריכה להיות עשויה מזהב. בראש סדר העדיפויות שלנו ומפוארת יותר מכל העיסוקים האחרים שלנו. עלינו לייקר ולהעריך אותה. שום דבר לא יכול להשתוות לה, שהיא כולה זהב טהור.

ישנם אנשים שהולכים לשיעור תורה מתוך הבנה שהם הולכים ללמוד עוד סוג של חכמה. אבל אדם צריך ללכת לשיעור תורה בהבנה שהוא הולך להתחבר לקדוש ברוך הוא. הוא הולך לזכך את נשמתו, להפוך ליהודי טוב יותר ולעשות את רצון השם יתברך דרך התורה הקדושה.

בנוסף התורה צריכה להיות מקשה אחת, ולא חלקים חלקים. כדי לזכות לחכמת התורה אנו זקוקים להתמדה וקביעות. אם יום אחד נוותר על שיעור התורה כדי ללכת לאירוע, יום אחר נוותר בגלל הגשם שיורד בחוץ, יום נוסף לא יהיה לנו כוח וכך נעשה יום כן יום לא, אז יהיה לנו קשה להתקדם ולהגיע למשהו.

הדבר דומה לאדם שמנסה להפסיק לעשן, ואז אחרי יום יחזור שוב לעשן. הוא יכול לחזור על התהליך מאות פעמים, אבל בכל פעם הוא יתחיל מחדש, שהרי ברגע שחזר לעשן וביטל את הרצף, צריך להתחיל את הכל מהתחלה. חשוב שהתורה תהיה אצלנו ברצף ובקביעות, כמקשה אחת.

הרבה אנשים מכניסים רק חלק מהתורה לחייהם. הם מקיימים חלק מהמצוות ועושים חצאי דברים. כאשר אין שלמות, אז ממילא אנו מקבלים מוצר פגום. וכמו למשל שאדם ינסה להכין עוגה אבל ידלג על רכיב אחד במתכון. או שהוא ינסה לרקוח לו תרופה בלי להכניס אחד מהרכיבים שלה. או שהוא ינסה לעקוב אחרי הוראות הגעה למקום מסוים אבל ידלג על פניה אחת.

הדבר הרי ברור שכאשר אנו רוצים לעשות דבר כלשהו כמו שצריך, עלינו לעשות אותו בשלמות. רק כאשר הדבר עצמו הוא שלם, מקשה אחת, אז אנו רואים את הערך שלו. כאשר ישנו חלק חסר, אז ממילא כל התמונה שאנו מקבלים היא מעוותת ולא משקפת את האמת. לכן עלינו להשתדל לשמור על כל התורה כולה כמקשה אחת, ואז נוכל באמת להגיע להשגות גבוהות.

פעמים רבות אנו נותנים חשיבות לתורה הקדושה, אבל אז אנו נותנים חשיבות גם לדברים אחרים. אדם שמחפש תקווה ומתפלל לקדוש ברוך הוא ואז מחפש תקווה במקומות אחרים שסותרים את דעת התורה, כאילו מבטל את המאמץ שלו. כאשר אדם מבקש ברכה מגדול הדור, אבל אז הולך גם לקוראת בקלפים או לאיזה ״מקובל״ מהעיתון, הוא מגלה בדעתו שאותו רב שמייצג את דעת התורה לא חשוב בעיניו, אלא שהוא סתם מנסה את כל האפשרויות.

אדם שרוצה לקיים מצוות מסוימות, אבל מצד שני רוצה גם להשקיע בעבירות שונות מוכיח שהוא לא מקיים את המצוות ממקום אמתי לגמרי, שהרי אם אדם מבין שהקדוש ברוך הוא שברא את העולם מצווה אותו לעשות דברים מסוימים, אז הוא בוודאי יעשה את כולם. ואם הוא מוותר על חלק, זה אומר שהוא לא באמת מאמין. כשאדם עושה את הדברים האלו הוא מראה שהתורה שלו לא עשויה זהב והיא בטח שלא מקשה אחת.

אי אפשר לצפות שנלך לשיעור תורה ולאחר מכן נעשה את כל העבירות האפשריות ובאמת נזכה לחכמת התורה. כדי לזכות לחכמה הזו ולאור שיאיר לנו את חיינו, אנו צריכים לעשות את התורה זהב ולהתמיד בדרך הזו שתהיה מקשה אחת. הכל מגיע ממנה, ולכן זה מה שאומר המשך הפסוק, ש״ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה היו״. כי הכל ממנה, הכל מגיע מתוך התורה הקדושה.

כאשר אנו הופכים אותה למקשה זהב, אז היא מאירה את כל החיים וכל הצרכים שלנו מגיעים מתוכה. אפשר למצוא בתורה את החכמה העצומה שטמונה בעולם, את הצרכים הרוחניים והחומריים שכל אדם זקוק להם ואת כל מה שנצטרך. התורה היא הפתרון לכל, היא התשובה והישועה לכל צרה שלא תגיע, היא חכמת החיים שלנו והיא זו ששומרת עלינו ומספקת לנו את כל צרכינו.

אדם לא יכול להיות לא החלטי בדרכו ולצפות להגיע להשגות מתוך לימוד התורה. אמנם כל לימוד בוודאי מועיל וכל תפילה נשמעת, אבל ברור הדבר שעיקר עבודת השם של האדם זה שלמות הלב. האדם צריך להיות שלם עם מעשיו. ללמוד מתוך אמונה ולהוכיח זאת על ידי מעשים.

ירבעם היה חכם מאוד ובקיא בכל התורה, אבל זה לא עזר לו כי מעשיו העידו עליו את ההפך. כך גם רבים אחרים בכל הדורות, קרח, דואג, אחיתופל, גחזי ועוד רבים שהלכו בדרכים לא טובות. הם למדו תורה והיו תלמידי חכמים עצומים, אבל בפועל עשו דברים שנוגדים אותה. את התורה צריך לעשות מקשה אחת, לא לקחת רק את מה שנוח לנו, אלא לקחת את כל מה שהיא אומרת כמקשה שלא ניתנת לפירוק והפרדה.

הרבה יהודים מנסים לשלב בין אורח החיים היהודי לאורח החיים הרחוק מתורה ומצוות. מצד אחד לעשות קידוש, לשמוע איזה שיעור פה ושם, לקרוא קצת תהלים וכו׳, אבל מצד שני ללכת בחוסר צניעות, לעשות עבירות, לחלל שבת וכו׳. אמנם ברור שאדם רחוק שמנסה להתקרב ולהתחזק מוכרח לעשות את זה בהדרגה ובצורה כזו ואין שום בעיה עם כל זה כאשר האדם נמצא בדרך של עליה ובכל פעם מתקדם מעט. הבעיה היא עם אלו שהולכים בדרך הזו כמטרה בחיים.

ישנם כאלו שמשחק הכדורגל בשבת או נסיעה לאיזה מקום חשובים להם יותר משמירת השבת. ישנן כאלו שלא רוצות לשים כיסוי ראש לעולם מבחינה עקרונית. לא שהם סוברים שכעת זה קשה ובעתיד הם ינסו להתחזק בעניין, אלא שהם סוברים שזו הדרך הנכונה ביותר בשבילם וכך הם רוצים להישאר כל חייהם. לשלב איסורי תורה ביחד עם המצוות.

כל מי שיתבונן בדבר יוכל לראות את האבסורד, שהרי בכך שאנו לא לוקחים את כל התורה כמקשה אחת אנו כאילו מצהירים שאנו לא מקיימים את התורה כי השם ציווה אותנו עליה, אלא מקיימים את מה שנוח לנו מתוך הצרכים האישיים שלנו. אז יוצא שפתחנו תורה חדשה משלנו שאנו הולכים על פיה.

כך עשו כתות רבות שיצאו מהיהדות, שלקחו רק את מה שנוח להם והזניחו את השאר. כאילו שהקדוש ברוך הוא שהביא לנו את התורה חס ושלום טעה בכמה מקומות שבהם אנו לא עושים את מה שציווה עלינו. כאילו שאנו לוקחים את התורה בתור יועץ שלפעמים צודק ולפעמים טועה, ורק מתוך שיקול הדעת שלנו אנו מקבלים החלטה אם להקשיב לתורה או לא. מובן הדבר שזו דרך רחוקה מאוד מהאמת.

במקרה כזה אנו מעידים על עצמנו שגם את כל המצוות שאנו מקיימים, אנו עושים רק בגלל שזה נוח ומסתדר לנו מתוך שיקול דעת אישי, ולא בגלל שכך כתוב בתורה או שכך השם יתברך רוצה שנעשה. ברור שבצורה כזו אי אפשר לזכות לאור התורה הקדושה, שהרי זוהי לא התורה של השם יתברך, אלא סתם תורה שהמצאנו מעצמנו.

כדי לזכות לאור התורה אנו מוכרחים לפאר את התורה, לתת לה חשיבות ולעשות אותה זהב טהור. בנוסף להפוך אותה למקשה אחת, ולא חלקים חלקים לפי הנוחות האישית שלנו.

אדם שנמצא בדרכו הרוחנית ולא מצליח לקיים את כל מצוות התורה לא צריך לדאוג, שהרי כל עוד הוא מתמיד בדרך הכל בסדר. אם אדם מבין שצריך לקיים את התורה רק שכעת הדבר קשה לו או לא אפשרי, אז הוא מגלה בדעתו שהתורה שלו היא התורה האלוקית שקיבל כמקשה אחת, רק שיש אילוצים שמעכבים שעליהם הוא צריך לעבוד. רק צריך לזכור שאסור לנו להסתכל רק על חלק מהתורה בתור מטרה בזמן שאת השאר אנו עוזבים מתוך חוסר עניין. כל התורה מגיעה כמקשה אחת.

כאשר התורה היא מקשה אחת, אז בוודאי שנוכל לזכות דרכה להארות עצומות ולהתחברות לעולמות העליונים. השם יתברך יאיר לנו את הדרך כמו שהאיר את המנורה. ויבנה לנו את בית המקדש שיאיר את כל העולם באור עצום של קדושה, שנזכה כל אחד ואחת לקיים את כל התורה כולה ולהפוך אותה למקשה זהב.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים