בע"ה נעשה ונצליח
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

תחבולות היצר הרע – פרשת חיי שרה

ראובן (רוני) פיזנטי | 13 בנובמבר 2014 | אימון אישי | פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה מתארת לנו את מסעו של אליעזר עבד אברהם בחיפוש השידוך המתאים ליצחק אבינו. כאשר הוא מוצא את רבקה ומבין שהשם הצליח את דרכו, נראה שהכול הלך לו חלק ובצורה מושלמת. אבל כמו כל דבר טוב, גם כאן מגיע לו העוקץ והוא פוגש במשפחה של רבקה שמנסים לעכב ולהכשיל אותו.

צריך לדעת שלא רק אליעזר נתקל באותם מכשולים, אלא שכל אחד מאיתנו נתקל במכשולים האלו שמגיעים יחד עם הדברים הטובים בחיינו. אם נלמד מאליעזר, נוכל לדעת כיצד להתמודד עם אותם מכשולים ובעזרת השם נזכה לעבור אותם בהצלחה.

אליעזר מספר ללבן ובתואל את כל מה שהתרחש ואת הסיוע הגדול שהיה לו מהשמיים ואז מבקש שיתנו לו את רבקה שיוכל לקחת אותה ליצחק. לבן ובתואל לא מתווכחים כלל, לא חולקים על שום דבר שהוא אומר ואפילו מחזקים אותו שמהשם יצא הדבר. הם נשמעים ממש יראי שמיים. הם אומרים לו בצורה מפורשת “הנה רבקה לפניך קח ולך” (בראשית כד’, נא’). כאילו שכבר השיג את כל מה שרצה והכל הסתדר הצורה הטובה ביותר.

אלא שאז לאחר שכביכול הפכו להיות חברים טובים שלו ומקבלים ממנו כלי כסף וכלי זהב, הם אוכלים ושותים ולנים שם, ואז בבוקר כשהוא רוצה ללכת הם אומרים לו שהם רוצים שרבקה תישאר איתם “ימים או עשור” ורק לאחר מכן תלך. הם לא אומרים לו בצורה מפורשת שהם לא מסכימים לשחרר את רבקה, אלא רק מבקשים שתישאר איתם עוד קצת. האם אפשר לסרב לאנשים כל כך נחמדים שמבקשים רק בקשה קטנה כזו?

המדרשים מספרים שהם ניסו להרעיל את אליעזר ולעשות הרבה דברים שיכשילו אותו, אבל הכל בחשאי ובמסווה של החברים הכי טובים. הם הראו לו שהם אוהבים אותו ומסכימים עם כל דבר שהוא אומר. ובכל פעם מאחורי הגב הם ניסו להכשיל אותו.

סקופ! יצר הרע הוא דתי

יצר הרע שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו עובד בצורה דומה. בדרך כלל אנו מתארים את יצר הרע בתור יצור מפחיד עם קילשון ופרצוף כועס שדורש מאיתנו לבחור בדרך הרעה. אבל האמת היא בדיוק הפוכה מכך. יצר הרע הוא היצור הכי חמוד, רגיש וסימפתי בעולם. הוא יעשה הכל כדי שיהיה לנו כמה שיותר נוח וכיף, כך שהוא יוכל להפיל אותנו מבלי שנרגיש בצורה הרבה יותר קלה.

לכן אנו מצפים למלחמה מסוימת, אבל מקבלים מלחמה לא צפויה אחרת לגמרי שבה קל להפיל אותנו. כשהיצר הרע מדבר איתנו, אנחנו בכלל לא מבינים שזה הוא. כאשר אנו לא מבינים את דרכי הפעולה של היצר הרע, קשה מאוד להתגונן ואפילו לא מרגישים בו. אנשים חושבים שהם עצמם חושבים בצורה מסוימת ובכלל לא מתארים לעצמם שהיצר הרע הוא שמחדיר להם דברים שלפעמים הפוכים מכל התפיסה האמתית שלהם. רק כאשר אנשים מבינים מול מה הם נלחמים, הם יכולים להתכונן ולהתגונן בהתאם.

היצר לא בא אף פעם להכשיל אותנו בדברים קיצוניים שמעבר לקווים האדומים שלנו. הוא לא כועס עלינו ולא מתנהג כמו האויב שלנו. הוא פשוט הופך להיות החבר הכי טוב שלנו ונותן לנו את ההרגשה הכי טובה בעולם. הוא מחמיא לנו, מחזק אותנו ומראה כמה שהוא דואג לנו. הוא מראה לנו שאנחנו חכמים ונבונים ונותן לנו חיזוקים שיתנו לנו את ההרגשה הכי נוחה לידו. ואז בלי שנשים לב הוא עוקץ אותנו.

הרי אם יצר הרע יאמר לנו לעשות דברים מטורפים, מיד נרגיש בדבר ונעצור את עצמנו. אבל היצר לא טיפש ולכן הוא פועל בהדרגתיות ובשיטתיות כדי להפיל אותנו לאט לאט, כל אחד לפי המקום הרוחני שבו הוא נמצא.

לצורך דוגמה מעשית, אם היצר היה אומר לנו להכניס צלב לתוך הבית זה היה מרתיע אותנו מיד והיינו מזהים אותו ועוצרים אותו במקום. לכן הוא משתמש בערמה והדרגתיות. הוא אומר לנו לצפות בטלוויזיה כדי שיהיה לנו כיף ונוכל להעביר את הזמן בהנאה. אחר כך הוא גורם לנו לצפות בסדרות של כוכבי טלוויזיה נוצריים שאותם אנחנו מעריצים. לאחר מכן אנחנו רואים את הכוכבים האהובים שלנו בטקסים נוצריים למיניהם ובלי לשים לב פתאום אנחנו חושבים על מושגים כמו חתונה נוצרית, תפילה נוצרית, כומר או כנסיה כדברים מרגשים וכלל לא מרתיעים.

פתאום רוצים לטוס לחו”ל כדי לראות תרבויות של גויים ולבקר חס ושלום בתוך כנסיה של נוצרים. פתאום החגים של הנוצרים נראים נחמדים ושמחים. פתאום הצלב חס ושלום הופך להיות חבר טוב שלנו. פתאום האנשים האהובים עלינו הם כוכבי טלוויזיה גויים שאנו רוצים להיות כמותם. פתאום נישואי תערובת לא נראים כל כך רחוקים ופתאום אנחנו מתרגשים ממנהגי הגויים שנראים לנו קסומים, יפים ונחמדים.

לאט לאט אנחנו מביאים את התרבות הנוצרית אלינו, מתלבשים כמוהם, מתנהגים כמוהם, עד שפתאום אנחנו מגלים ששכחנו מה זה להיות יהודים. לעולם לא היינו מסכימים לזה אם היצר היה אומר לנו את זה מההתחלה, אבל בגלל שהכול נעשה בשיטתיות, לאט לאט, אנו לא מרגישים את זה. לראות טלוויזיה זה לא נורא, להעריץ כוכבים נוצריים זה לא נורא, להתלבש כמוהם זה לא נורא, עד שנהיה מאוחר ומגלים שנפלנו.

יצר הרע עובד בצורה כל כך חכמה שבלי להפעיל את הרדאר כדי לנסות לקלוט אותו, אין לנו סיכוי להבין שהוא עובד עלינו. כשהאויב צועק עם חרב שלופה לעברנו, אז אפשר לברוח או לנסות להגן על עצמנו, אבל כשהאויב הוא החבר הכי טוב שלנו שתוקע לנו סכין מאחורי הגב בלי שנרגיש, אז אין לנו שום סיכוי.

מהאויבים שלנו כולנו יודעים להתרחק ולהישמר. הבעיה היותר קשה היא להישמר מחברים קרובים שרוצים ברעתנו. קשה מאוד לא ליפול בפח מתוך הערמומיות שלהם, בזמן שאנו חושבים שהם עושים הכל לטובתנו. זהו קרב אבוד, אנו לא יודעים בכלל שאנו צריכים לנקוט באיזושהי הגנה.

לכן יצר הרע לעולם לא יכעס עלינו או יגיד לנו דברים שלא נעים לנו לשמוע. הוא יעשה את הכל בצורה אוהבת. הוא יראה לנו כמה יפים הבלי העולם, כמה כיף לעשות חטאים וכמה נוכל ליהנות בחברתו. המצוות תמיד נראות כמו משהו קשה ומטריח. העבירות לעומת זאת נראות כל כך מושכות ומתוקות. רק לאחר שזכינו במצווה או סרנו מעבירה, נוכל להרגיש את הסיפוק האמתי. אבל לפני קיום המצווה לא נצליח למצוא טיפת משיכה אליה, כי היצר מציג לנו כל כך הרבה דברים יפים לכאורה שנמצאים בצד הרחוק מהתורה והמצוות.

כשאנשים חושבים על עבירות חמורות, אז הן נראות כדברים מאיימים עם נורות אדומות מהבהבות. אבל אם הדברים מתגלגלים לסביבתנו, אז הכל נראה אחרת. אנשים יודעים שאסור לגנוב ובאמת הדבר נתפס כמשהו גרוע. אבל אז לפעמים אדם נתקל בדבר כלשהו ששייך לאיזה אדם עשיר וגם רוח, ואז חושבים שזה לא נורא והוא בכלל לא ירגיש, וכך מגיעות הנפילות.

כשהמצב טוב ואנחנו במיטבנו, אז בוודאי שגנבה נראית כדבר אכזרי ולא טוב. אף אחד לא רוצה לגנוב סתם כך כאשר הוא מיושב בדעתו. אבל כשנמצאים במצבים דחוקים, פתאום זה נראה כמו עשיית חסד. כמו שמספרים על אביר שלוקח מהעשירים ונותן לעניים. בעיני רבים זה יכול להישמע כסיפור על אביר טוב לב שעושה צדק, אבל באמת מדובר על פושע עבריין שגונב ועתיד לשלם על כך ביוקר בעונשים חמורים.

כך גם בעניין הניאוף, לכולנו זה נראה כמעשה אכזרי שמפרק משפחות. אלא שתארו לכם שאישה מגיעה בוכה לעבודה ומספרת לחבר לעבודה שבעלה לא מתייחס אליה יפה. אותו חבר לעבודה מתוך רצון טהור לסייע בעת צרה מנסה לעודד ולשמח אותה, הוא מכין לה כוס קפה מתוך רצון לעשות חסד, מדבר איתה מעט ואז בלי להרגיש הוא פתאום חושב שזה הדבר הנכון ביותר. הוא כבר לא מסתכל על זה בתור “ניאוף” אכזרי שעליו דיברה התורה, אלא בתור דבר יפה וטהור.

כשאנחנו רוצים לצייר בראש שלנו מכשפה רעה, אנו מדמיינים דמות של זקנה עם פצעים בפנים, שיער לבן, אף ארוך, קול צרוד ועוד דברים לא מחמיאים במיוחד. ואז כשאנו נתקלים במכשפה שנראית יפה וחייכנית ואומרת לנו מלים יפות בנחת ובקול עדין, אנו בטוחים שזו כלל לא מכשפה.

כך היצר הרע מעוור אותנו בכל עניין. אף אדם לא מסתכל על העבירות שהוא עושה בתור דברים רעים. כל אחד חושב שבמצב שלו ובתנאים האלו זה דבר טוב. לא מקשרים בין האיסורים של התורה לבין המעשים שלנו בפועל. כך דרכו של יצר הרע להסוות את דרכו ולהציג לנו את העבירות החמורות ביותר בתור דברים יפים, טהורים ונחמדים.

הכל או כלום

היצר הולך על גדול. אם פספסנו מצווה פה ושם, או עברנו עבירה קטנה, הוא עדיין לא השיג את מה שרצה. הרי תמיד ישנה האפשרות לחזור בתשובה אמתית ולמחוק את העוונות. לכל אדם יש מעידות פה ושם והוא מבין שמכאן הוא לא ירוויח הרבה. מה שבאמת מעניין אותו זה לשלוט על המחשבות שלנו כך שניפול בצורה משמעותית. מה שחשוב זו הדרך, ההשקפה, צורת החשיבה, אם הוא יצליח להפיל אותנו שם, אז ההצלחה שלו תהיה הרבה יותר גדולה.

לכולנו נפילות פה ושם. אף אחד לא מושלם וגם הצדיקים הגדולים נופלים לפעמים. השאלה היא מה קורה לאחר הנפילה. היצר מחכה לנו לאחר שכבר עשינו את החטא ואז הוא הופך לדתי. הוא מטיף לנו מוסר על פי הדת, ומראה לנו איך אנחנו לא מוצלחים שחוטאים כל הזמן ואין לנו כל תקנה. הוא מוכיח אותנו ודואג להזכיר לנו ששום דבר כבר לא ייצא מאיתנו ושאנחנו סתם כלומניקים. כאילו שעדיף לנו כבר לוותר על הכל. אנחנו כתוצאה מכך יכולים ליפול נפילה גדולה הרבה יותר.

אנשים רבים נכנסים לעצבות מרובה, מתייאשים וחושבים שכבר לא שווה יותר לשמור מצוות. הרי אין לנו כל סיכוי בכל מקרה. אנחנו מבינים שכבר לא נוכל להיות גדולי הדור, אז פשוט מוותרים על המאמץ. אנחנו רוצים להשיג או הכל או כלום. אם לא נשמור את כל המצוות וההידורים לכל פרטיהם ודקדוקיהם, אז כבר עדיף לשכוח מהכול ופשוט לעשות עבירות בלי חשבון.

לפעמים רואים אנשים מחללים שבת, אוכלים איסורים ועושים שאר דברים חמורים ביותר, למרות שכן יש בלבם אמונה יהודית והם כן רוצים להתחזק. ואז כששואלים אותם לפשר העניין, הם משיבים שקשה להם בלי לעשן בשבת או שהם לא מסוגלים לוותר על איזה מאכל לא כשר. ואמנם הדבר גרוע ביותר כשלעצמו, אבל מכל מקום קשה שלא לתמוה, שאמנם על אותו מאכל או על הסיגריה הם לא יכולים לוותר, אבל מה עם כל שאר הדברים? וכי זה מתיר להם לאכול שאר איסורים? וכי כל השבת הותרה בעקבות הסיגריה שעישן?

אלא שאנשים מבינים שאם הם לא הצליחו לשמור שבת בפרט כלשהו, אז כאילו כבר לא שווה להתאמץ גם בכל שאר הפרטים. שאם אוכלים דבר לא כשר כלשהו, אז כאילו קיבלו פטור כללי מאכילת דברים כשרים. היצר הרע מסיט את האדם כך שאם הוא עושה עבירה כלשהי, הוא חושב שכבר אין טעם להמשיך לנסות לא לעבור על עבירות דומות. כאילו שאם הוא נותן לעצמו הגדרה של “לא דתי” אז הוא יכול לעבור עבירות באופן חופשי בלי חשבון. והדבר ברור שהאדם ייתבע על כל פרט קטן של עבירה שעשה, ומעבר לכך, הוא לא יוכל להתקדם כלל אם לא יתאמץ לעשות לפחות את הצעד הראשון. שגם אם הוא עושה מאה חילולי שבת, עליו לפחות להתאמץ ולמנוע את הפעם המאה ואחת.

כאן בלי שנשים לב מגיעה הקופה הגדולה של היצר הרע. במקום חטא אחד בשגגה, הוא הרוויח המון חטאים עם כוונה תחילה, עם אופציה לייאוש מוחלט מקיום מצוות רבות. חשוב לדעת לזהות את זה כך שנוכל לקבל יותר כוח, תקווה ואמונה להמשיך בעקשנות ולא להתייאש.

חשוב להבין שיהודי נמדד על פי הדרך שהוא הולך בה. על פי ההשקפה, הרצון וההשתוקקות בעבודת השם. אמנם כל מצווה חשובה וכל עבירה עלולה לגרוע כיוון שהן אלו שמכוונות אותנו ומביאות אותנו להשקפה נכונה ורצון חזק יותר. אבל גם אם איבדנו חלק פה ושם, זה בוודאי לא אומר שאנו צריכים לוותר על הכל.

הכי חשוב לשמור על הרצון. לרצות כל הזמן להתקרב להשם. גם אם מעדנו בדרך, צריך פשוט להמשיך. לאסוף כמה שיותר. אילו היו מלא יהלומים זרוקים סביבנו, והרבה אנשים זרים היו אוספים ולוקחים את היהלומים, בוודאי שלא היינו מתייאשים ומוותרים מתוך מחשבה שזה לא שווה לקחת קצת יהלומים בזמן שאת רוב היהלומים לקחו כבר אחרים.

הרי כל יהלום הוא חשוב והיינו מתאמצים מאוד להשיג אפילו כמה יהלומים בודדים ואפילו רק יהלום אחד. כך עלינו לאסוף כמה שיותר מצוות. גם אם לא נאסוף את כל המצוות, זה לא אומר שצריך לוותר על כל אלו שאנו כן יכולים להשיג. צריך לצאת מהתפיסה של הכל או כלום ופשוט להתחיל לאסוף מה שאפשר. מוכרחים להשקיע ולנסות בכל כוחנו לאסוף את כל מה שביכולתנו.

היצר או כבוד הרב?

כשאנו מנסים להתמודד עם יצר הרע, אנו חושבים על משהו שפל עם טענות כפירה. כאשר אנו מקבלים יצר דתי, אנו לא כל כך מזהים אותו, וגם אם איכשהו אנו מצליחים לפעמים לזהות אותו, אנחנו לא יודעים כיצד להתמודד אתו. רוב הטענות של היצר הן טענות דתיות. הוא ייתן לנו את כל התירוצים שבעולם למה לכעוס, למה להיות עצובים או למה להתייאש. הוא יאמר לנו בשם הדת שעלינו להתבייש בעצמנו על שלא קיימנו את המצווה כהלכתה או כך שאנו מזלזלים במצוות. כל אלו רק יחלישו אותנו יותר.

היצר יגיד לנו לתת צדקה ואז כל הדרך יביא לנו ייסורי מצפון על כמה שאנו קמצנים או על כך שנתנו יותר מדי. הוא יגיד לנו לקום להתפלל בנץ ואז יצחק עלינו בבוקר על שאנו לא מסוגלים לקום מוקדם. הוא יגיד לנו ללמוד תורה עשר שעות ביום לפחות ואז יזלזל בנו שאנו לא מסוגלים להתמיד בשום דבר ושאנחנו ממש חסרי תקנה. הכל מתוך טיעונים דתיים למהדרין.

לא צריך לקחת על עצמנו דברים קשים מדי. עלינו לקבל על עצמנו דברים שאנו יודעים שאכן נוכל לעמוד בהם. ואם לא הצלחנו, אז פשוט צריך להמשיך ולנסות. אם נבחר לשנות את התפיסה, לחשוב בצורה חיובית ולדעת שאנו שמחים ורוצים להתקדם לכיוון התכלית, נוכל לנצח את היצר ולהתמיד בקיום עוד מצוות רבות שיהיו שוות הרבה יותר.

לדעת לעצור ולהיות חכמים לפני שהדברים מסתבכים

כאשר מבקשים מאליעזר שרבקה תישאר איתם, אליעזר יכול בקלות להתפתות ולהסכים. הרי בסך הכל זו טענה צודקת ואפשר להבין אותם. הוא יכול לומר לעצמו שהם צודקים, שהם המשפחה שלה, שהוא צריך לכבד אותם ושבסך הכל אפשר לחכות זמן מה ולאחר מכן לחזור. אבל אליעזר מבין שאם הוא נכנע כעת אז הוא מפסיד במערכה. כי אם רבקה תישאר איתם והוא יתמהמה, הדברים לאט לאט יצאו משליטה עד שרבקה כלל לא תבוא אתו.

כשיצר הרע קטן, אפשר לנצח, אבל אם נותנים לו פתח, אז הוא גדל עד שהוא הופך למפלצת ענקית. אליעזר מבין שמוכרחים לעשות את הצעד כעת, ברגע זה. רק כך אפשר לעמוד מול היצר הרע, להילחם בו כאשר הוא עוד קטן ולא לתת לו כלל להתפתח.

בדרך כלל כאשר אנחנו מבינים שיצר הרע התלבש עלינו, זה כבר מאוחר מדי. קשה להרגיש ביצר הרע למשל בסיגריה הראשונה שמעשנים. כאשר באמת מרגישים שיצר הרע הוא זה שגורם לנו לעשן ואנו רוצים להפסיק, זה בדרך כלל כאשר אנחנו כבר מכורים וכעת זה הרבה יותר קשה. החכמה היא לעמוד מול היצר הרע כאשר הוא בשלבי ההתחלה. כאשר הוא רק מתחיל ואז כולם מסביבנו חושבים שזה לא נורא, שרק פעם אחת זה שום דבר או שרק עבירה קטנה זה משהו שהשם יסלח עליה, אז צריך לעצור. כי אם לא נעצור בזמן, הדברים יצאו משליטתנו.

להפסיק לעשן זה בכלל לא דבר פשוט. ההתמכרות לדבר מוציאה אותנו מהעולם הטבעי ומכניסה אותנו לתוך עולם דמיוני בו לא ניתן להתקיים ללא הדבר אליו התמכרנו. הדבר נכון לגבי כל התמכרות ולא רק לעישון. גם אם איכשהו נאזור כוח ונחליט להילחם, אנו נמצא את עצמנו במהרה בלחצים, עצבנות והפרעות שונות איתם ניאלץ להתמודד, בנוסף לתסכול של הרגשת החוסר.

כל זה מובן וידוע מראש. כולם יודעים שזה לא טוב לעשן, זה לא בריא, זה יקר ואנחנו הופכים לתלותיים. אף אחד לא רוצה את זה. אך בכל זאת, לא מעט אנשים נפלו לתוך ההתמכרויות השונות בצורה פלאית ביותר. ובצורה מפתיעה, הרי כל אלו שמכורים לסיגריות התחילו מהסיגריה הראשונה, שממנה בוודאי לא נהנו. הרי אם נחשוב על זה לרגע, הסיגריה הראשונה הייתה כל כך לא נעימה, מלווה בשיעולים והרגשת חנק. בסך הכל שאפנו עשן ולא יותר מזה. הרגשת ההרגעה מההתמכרות לניקוטין אינה מגיעה בסיגריה הראשונה, וכך גם לא בשנייה או בשלישית. צריך התמדה התחלתית כדי להגיע למצב של התמכרות. כאן בעצם נשאלת שאלת השאלות בנושא, איך ייתכן שכל כך התמדנו במשהו שלא היה נעים לנו וכל מה שהיה בו הוא נזק נקי וטהור?

העניין הזה נוגע להרבה תחומים בחיינו. חז”ל מלמדים אותנו לקבוע סייג לתורה. ברגע שאנו קובעים איזשהו קו אדום לפני הסכנה, שאותו אנו לא חוצים לעולם, אין הרבה סיכויים שנגיע למקום הסכנה. גם אם נניח שקרה לנו משהו לא טוב ואיכשהו הגענו לאותו קו אדום, נוכל מיד להתאפס ולחזור בחזרה, וכך יוצא שעל אף שחצינו את הקו האדום שלנו, עדיין לא הגענו למקום הסכנה עצמה.

אדם שנמנע למשל מללחוץ יד, מלדבר עם נשים או להתקרב לסביבתן, לא יגיע בקלות רבה כל כך למצב של ניאוף. זהו סייג. לעצור את היצר כשהוא קטן. להכות בו כשעוד יש לנו אפשרות לשלוט עליו. זה בעצם מה שאליעזר עשה כשהחליט שהוא לא נשאר שם אלא יוצא משם בהקדם, עם רבקה או בלעדיה. הוא הבין שלאחר שיישאר עם לבן כבר לא יהיה לו סיכוי.

לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך מצבים אליהם לא היינו חולמים שנגיע. איכשהו הסביבה והחיים סחפו אותנו איתם והגענו לאן שהגענו. באותם מצבים אנו מרגישים חסרי אונים ללא כל יכולת לשנות את המצב. אנו מרגישים כלואים במצבים קשים שקשה מאוד לצאת מהם, אך למעשה אנחנו הכנסנו את עצמנו אליהם מלכתחילה.

כעת נוכל להבין מכל זה, איך נוכל לנווט את העתיד שלנו למקום טוב יותר. בכל רגע בחיינו אנו צריכים לחשוב על ההשלכות של המעשים שלנו. סוף מעשה במחשבה תחילה. כאשר אנו דואגים לפעול להגשמת המטרות והשאיפות שלנו, אנו הולכים בדרך הנכונה. אך ברגע שאנו נסחפים עם החיים, אנו מניחים את השליטה עליהם בידיים אחרות. לא פלא שאנו מגיעים למצבים מוזרים שמאוד קשה לצאת מהם. אם ניקח את המושכות לידיים, ניתן קצת רצינות ומחשבה בבחירות שאנו עושים ונעצור לחשוב לפני כל פעולה קטנטנה, נוכל לקחת את החיים שלנו למקום הנכון בשבילנו שאליו אנו שואפים ורוצים להגיע.

הכה את היצר הרע!

היצר הרע מנסה להכשיל אותנו בעיקר על ידי דיבורים שונים. הוא עובד איתנו על מלחמה פסיכולוגית מבלי שנהיה מודעים לכך, ואז אנו נגררים לדברים לא טובים מבלי לדעת על כך שאנו עושים משהו לא בסדר. כדי לנצח אותו במלחמה, אנו מוכרחים להיות נחושים בדעתנו.

כל הסתייגות קלה תוכל להביא את הניצחון לידיו. היצר קורא לנו ומנסה להיות “חבר” שלנו. אם נענה לו, ניכנס לתוך המלכודת שלו. הוא מתחיל עם דברים קטנים שנראים לנו לא כל כך נוראיים ואז לאט לאט מוריד אותנו למקומות שפלים.

היצר הרע הופך לחבר שלנו והדבר הזה מסוכן. ברגע שאנו צופים בסרט אלים מאוד בצורה קיצונית עם מפלצות בו נרצחים אנשים בכל שלש שניות בממוצע, אנו מתגוננים מפני הסרט הזה ויודעים לא להכניס את הדברים לחיינו. אך ברגע שאנו רואים סרט שאנו מזדהים אתו על החיים, המנגנון של החסימה מוסר ואנו פתוחים לקבל ממנו כל דבר. עדיף שיבוא מחבל עם סכין מונפת שצועק בערבית וכך כולנו נזהה אותו וננסה להתגונן מפניו, מאשר שיבוא מחופש לחבר שלנו עם סכין קטנה שאף אחד לא רואה. היצר הרע יהיה החבר הכי טוב שלנו רק כדי שנרד מהרוחניות אליה הצלחנו להגיע.

כולם בטוחים שהם יכולים להתמודד, אך האמת היא שאין לנו מספיק כוח למלחמה תמידית עשרים וארבע שעות ביממה, וברגע שאנו מראים חולשה, היצר מנצל את ההזדמנות. מה שצריך לעשות הוא להעמיד אותו במקומו בהחלטיות כבר מההתחלה, כך שיעזוב אותנו. אחרת כמעט שאין לנו סיכוי. כאשר אנחנו מגיבים לו הוא מנצח אותנו. אנחנו חושבים שאנחנו מלמדים אותו לקח כשאנו מטיפים לו מוסר, אבל הוא צוחק עלינו מהצד ומרוצה מעצמו שגרם לנו להתייחס אליו ברצינות.

כאשר היצר מתיישב על המיטה בבוקר כדי לשכנע אותנו לא לקום מוקדם, יש לנו שתי אפשרויות: הראשונה היא להוריד אותו מהשמיכה ולקום בלי ויכוחים ושאלות, והשנייה היא לנהל אתו משא ומתן. רובנו בוחרים באפשרות השנייה, ולצערנו היא מביאה נזקים ותבוסות. כשהוא אומר לנו שלא כדאי לקום, אז אנחנו חושבים שאם נסביר לו יפה שכן כדאי נוכל לנצח אותו. אך ברגע שאנו נגררים לוויכוחים אנו מאבדים לאט לאט את הכוח שלנו, וכך נשארים במיטה במקום לקום. כל המחשבות אם כן לקום או לא לקום מגיעות רק לאחר כמה זמן. אבל במקום להתווכח במחשבות, אפשר פשוט לקום וזהו. תנסו לקום לפני כל הוויכוחים עם היצר ותראו לאחר מכן כמה זה היה קל.

אסור להיגרר לוויכוחים או לנהל הסכמי שלום. שיטת העבודה עם היצר הרע היא להכות אותו. דמיינו לכם נבוט ענקי שנמצא בידכם, ובכל פעם שאתם מזהים שהיצר מדבר אתכם תשתיקו אותו מיד. אל תתנו לו שום פתח, גם אם הוא מדבר יפה, גם אם זה נשמע הגיוני, גם אם הוא מראה לכם שהוא חוזר בתשובה, אל תתפתו ואל תפחדו, פשוט הכו אותו עד שישתוק. כאשר הוא כבר נמצא בתוכנו, מיודד איתנו ושולט במעשינו, מאוד קשה להתגבר עליו. אך כאשר הוא רק מתחיל להסיט אותנו לדבר עבירה (קטנה ככל שתהיה), זו ההזדמנות הגדולה שלנו לגבור עליו.

תחשבו על כך, כל סכסוך מתחיל ממשהו קטן שלאט לאט הולך וגדל. כל עבירה מתחילה ממשהו קטן שלאט לאט הופך למשמעותי יותר. אף אחד לא נולד גנב, רוצח או אדם שפל שמתנהג כמו בהמה. הוא נולד בתור תינוק חמוד שלאט לאט מקבל השפעה מהסביבה, עושה עבירה קטנה, אח”כ עוד אחת, עוד אחת קצת גדולה יותר וכך זה ממשיך עד שהוא הופך להיות משהו שונה לגמרי ממה שהוא חשב.

נסיבות החיים מובילות אותנו למקומות שונים, שם אנו מבצעים בחירות שונות, ואז דבר גורר דבר עד שאנו מגיעים למקום שכלל לא תיארנו לעצמנו שנגיע אליו. כל מי שיסתכל על עצמו לפני עשר שנים יגלה שהוא לא חלם שיגיע למקום שהוא נמצא בו כעת. אם ילד קטן גונב שוקו מהמכולת כדי להרשים את החברים שלו, אז לאחר כמה פעמים כאלו יהיה לו יצר גדול יותר לגנוב אופניים ואם הוא לא יעצור את היצר ויניח לו לגדול אז בסופו של דבר הוא גם ישדוד בנק. כשהיצר גדול קשה להשתלט עליו, אבל כשהוא עוד קטן ואנו אומרים לעצמנו שזה לא נורא כל כך, דווקא אז אנו יכולים לעצור אותו.

בשלבי התחלה קל מאוד לעצור את זה, אבל אח”כ זה הופך להיות מאוד קשה. את הסיגריה הראשונה קל להפסיק, אך כשמתמכרים זה כבר מאוחר מדי. אל תתנו ליצר את הפתח לשכנע אותנו לעשות דברים קטנים לא טובים, אם זה לא טוב אז זה לא קטן ויש להתרחק מזה ככל שניתן. נעצור אותו עוד בחיתוליו, וכך לא נגיע לכל הטרדות לאחר מכן.

אם נקפיד להיות ערניים ונלמד את דרכי העבודה שלו, נוכל להיות מוכנים אליו וכך נזהה אותו עוד כשהוא קטן ולכאורה לא נראה מזיק במיוחד. אם נתמודד אתו כבר בשלב הזה ולא ניתן לו כל פתח לצמיחה, נוכל לעצור אותו לפני שיהפוך לחזק ובלתי נשלט. ככל שנצליח לשלוט עליו יותר, כך נוכל לשלוט בחיינו ולנווט אותם למקום שאנו רוצים ולא למקום שהתאוות שלנו מושכות אותם.

אנשים חושבים שלעשות עבירות שנחשבות קלות בעיניהם זה לא נורא. אנשים חושבים שכל אלו שמקפידים על כל הלכה קטנה הם ‘כבדים’. אנשים אוהבים לזרום בקלילות ולא לעשות סיפור מכל דבר. אבל כל זה אומר שאנחנו מכניסים את היצר לחיינו. אמנם בצורה מועטת, אבל כאשר יש לו פתח קטן, אז טיפה ועוד טיפה בסופו של דבר יוצרות שלולית גדולה שקשה לעבור. כבר מהטיפה הראשונה הנורה האדומה צריכה להידלק ולעצור אותנו.

זה העניין של גדר וסייג שעלינו לעשות. כל אדם מוכרח להציב לעצמו קוים אדומים ולא לתת לעצמו לעבור אותם לעולם. אם באופן חד פעמי הוא מאפשר לעצמו לעבור את הגבולות, אז מהר מאוד הוא ימצא את עצמו באיבוד שליטה מוחלט. אם אנו מאפשרים לעצמנו לסטות מעט מהדרך, לעבור עבירות שנראות קלות או לעשות דברים מזיקים באופן חד פעמי, אנו פותחים בכך פתח ליצר הרע ללכת ולהתעצם.

אין דבר כזה לוותר על להניח תפילין רק ליום אחד. אין דבר כזה ללכת עם בגדים לא צנועים רק בתוך הבנין או רק בחצר, וגם אם זה רק איזה ספק בדבר קטן וגבולי אם זה צנוע או לא. כי לא רק שאנחנו עוברים איסור והולכים נגד ההלכה, אלא שאנחנו גם נותנים כוח ליצר הרע להתחזק ולהתגבר. בפעם הבאה נוותר בקלות יותר על הנחת תפילין ונקל עוד יותר בצניעות. צריך לדעת שיותר קל להניח תפילין כל יום מאשר יום כן ויום לא. כי כאשר עושים את הדבר בשלמות, אז אין מקום ליצר להיכנס. אבל כאשר יש פרצות, אז היצר ישכנע אותנו בכל יום שהיום זה היום שלא מניחים, כאילו שזה לא כל כך נורא.

כמו אליעזר עבד אברהם, כך גם אנחנו צריכים ללמוד לזהות את היצר הרע ולעצור אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. לכאורה נראה שלבן רק רצה בטובת אחותו והוא נראה אוהב ולא מזיק. לכאורה למה לא לתת לרבקה להישאר שם עוד קצת. אבל אליעזר מבין שאסור לתת שום פתח. אם ניתן ללבן פתח קטן, הוא יתעצם ולא נוכל לעצור אותו. גם אנחנו מוכרחים לזהות את הדברים הלא טובים מראש ובמקום לשבור את הראש איך לטפל בבעיות לאחר שהן מגיעות, נוכל פשוט להימנע מלהגיע אליהן מלכתחילה.

השם יתברך יזכה אותנו לבחור בחירות טובות שיובילו אותנו למקומות טובים בלבד. נלמד את תחבולות היצר הרע וכך נלמד להתחמק מהן ולעמוד איתנים בדרך התורה הקדושה.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

    Loading
  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • פרסומים אחרונים

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • זכות הלימוד ודברי התורה

    • לעילוי נשמת דניאל בן ג׳ולי
    • להצלחת אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • להצלחת יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • להצלחת ברוך אדרי בן עישה
    • להצלחת שמעון אלמליח בן אסתר
    • להצלחת שלמה כהן בן סימי

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • כניסת מנהלים