בע"ה נעשה ונצליח
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

פרשת כי תשא – אין ברכה בדבר הספור

ראובן (רוני) פיזנטי | 6 במרץ 2012 | פרשת כי תשא

הקדוש ברוך הוא מצווה את משה לפקוד את העם, אבל הוא צריך לדאוג לכך שיתנו “איש כופר נפשו בפקוד אותם”. ואם נשאל מדוע צריך לתת כופר נפש, אז התורה ממשיכה ואומרת: “ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם”.

התורה מלמדת אותנו שאם משה יפקוד את העם בצורה רגילה, זו סכנה גדולה. כדי להימנע מהסכנה צריך להביא כופר לנפש כדי שלא יהיה בהם נגף. לכן כל אדם מביא מחצית השקל בדיוק, שזהו גם כופר לנפש, וגם ניתן לספור את העם בצורה כזו לפי מספר חצאי השקלים שהתקבלו ולא בצורה ישירה.

אלא שצריך להבין את העניין הזה. מה הבעיה בספירת העם? מה כל כך רע בזה שסופרים את האנשים? מדוע יהיה נגף בפקוד אותם? ועל אחת כמה וכמה שזהו ציווי אלוקי ואם כן איך יתכן שיהיה נגף בקיום מצווה?

צריך להבין שישנן שתי צורות הנהגה בעולם. ישנה הנהגת הטבע, שהעולם פועל על פי חוקים וגדרים שהשם יתברך חקק בבריאה, וכך ישנם כוחות שונים שמעצבים את פני המציאות. וישנה הנהגה נוספת שהיא הנהגה נסית, שהשם יתברך משנה את חוקי הטבע והופך אותם כרצונו.

ובאמת שרוב ההנהגה היא נסית, שהשם יתברך הופך את הטבע לחלוטין בהשגחה פרטית מופלאה, בהתאם לחשבונות שמיים ולפי הבחירות של כל אדם ואדם. והדבר קשה, כיוון שכל אדם רואה בחוש שהנהגת הטבע היא ששולטת בעיקר, ונסים מתרחשים רק לעתים רחוקות. ואם כן איך יתכן שההנהגה הנסית היא העיקרית?

אלא ברור שההנהגה הגלויה היא הטבע. אבל בדברים שאינם גלויים, ההנהגה היא נסית לחלוטין. כך בכל רגע מתרחשים נסים רבים ועצומים, ורק שהם מוסתרים בתוך הטבע כך שלא נזכה לראות אותם. השם יתברך מזמן לאדם את כל מצבי החיים בהשגחה פרטית מופלאה ובדרך נס, אלא שזה נראה כטבע.

ואז אדם חי חיים פשוטים ורגילים בדרך הטבע, אבל השם יתברך מזמן סביבו את כל מה שהוא צריך בדרך נס. שפתאום במקרה הוא פוגש אדם שצריך לפגוש, ואז בדיוק בדרך הטבע יש תקלה במכשיר כלשהו, ופתאום כדרך אגב מבזיקה לו מחשבה לראש וכו’. השם יתברך מכוון את הכל ורק מציג לנו הצגה של טבע שכאילו פועל מאליו.

ולכן אדם צריך לדעת שבאפשרותו להתחבר להנהגה הנסית של השם יתברך. שישכח מכל הגשמיות וישליך את כל יהבו על השם. ואז הכל יסתדר והוא יזכה לראות ישועות גדולות, גם אם מבחינה גשמית אין שום סיכוי.

אבל כאשר האדם מכריח את הנהגת הטבע, אז כאילו שהוא מבטל את האפשרות לקיום של נס. צריך הרבה מאוד זכויות וסיבות ממש טובות כדי לבקוע את ים סוף או לעשות נס גלוי אחר. אבל כדי להביא לנסים שמוסתרים בטבע צריך רק לחזק את האמונה ולהתחבר להשם יתברך. הרי נסים כאלו מתרחשים בכל רגע.

הספירה מכריחה הנהגה טבעית

כעת נוכל להבין טוב יותר את עניין הספירה. כאשר סופרים דבר מסוים אנו מורידים אותו להנהגת הטבע ומגבילים אותו. הרי לאחר הספירה אנחנו יודעים בדיוק כמה יש לנו. אם נרצה שיתרחש נס כדי שיהיה לנו יותר, אז אותו נס צריך להיות גלוי. שהרי אנו כבר יודעים שהיה לנו מספר מסוים וכעת הוא גדל.

בדרך הטבע אותם פריטים שספרנו לא יכולים להתרבות או להתמעט. כעת אפשר לתכנן תוכניות ולחשב חישובים על פי המספר שקיבלנו. ויוצא שאנו צריכים הרבה זכויות ונס גלוי כדי להפוך את הטבע. ואמנם זה אפשרי, אבל זה הרבה יותר קשה.

והעניין הזה מובא בגמרא גם לעניין הלכה ממש. שכאשר אדם בא למדוד את כמות התבואה שלו, יש תפילה שעליו לומר קודם לכן שתהיה ברכה שם. אבל לאחר שכבר מדד כבר לא יכול להתפלל, שזו תפילת שווא. כי לאחר שהדבר ספור, הוא יודע בדיוק כמה יש שם, ואז אין מקום לנס ולברכה.

ואז גם נמשכים מזיקים בדרך הטבע, שדבר ספור מביא לעין הרע ולקטרוג בשמיים, שהרי כעת שהדבר התפרסם בעולם אז נוצרת קנאה וצרות עין. וגם אם זה לא ממש התפרסם ורק אנחנו יודעים, מכל מקום עצם הידיעה שלנו הופכת את זה קצת למפורסם.

ואילו לא היינו סופרים את הדבר, אז ממילא לא הייתה לנו ידיעה בזה ואז היה מקום לנסים נסתרים. שאדם יכול להסתובב עם כסף בארנק למשל, להוציא פה ולהוציא שם, וכך להתגלגל עד שנגמר לו. ויתכן שבשמיים גלגלו בדרך נס הרבה כספים שכלל לא היו לו, ורק שאף אחד לא ספר את הכסף ואז ממילא אף אחד לא יודע על קיום הנס.

אבל אילו היה יודע בדיוק כמה כסף יש לו בארנק, וכעת הוא מוציא סכום כלשהו, אז הוא יודע בדיוק כמה נשאר לו ואין שום מקום לנס.

הספירה היא כמו לקיחת המושכות לידיים שלנו כדי לשלוט במצב ולהיות בעניינים. אם ספרנו שיש לנו בדיוק מאה שקלים. לאחר מכן קנינו משהו בשמונים שקלים ולאחר מכן דבר נוסף בעשרים שקלים. אז אנו יודעים בוודאות שלא נשאר לנו כסף על פי היגיון וחישוב.

במצב כזה לקחנו את השליטה על הכסף לעצמנו ואנו יודעים בדיוק מה קורה אתו. הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם בהנהגה טבעית ולכן קרוב לוודאי שלא יקרה לנו נס שפתאום יצמיח לנו שטרות נוספים של כסף משום מקום. אמנם נסים בוודאי יכולים לקרות, אבל ברוב הפעמים הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם בדרך הטבע.

לעומת זאת, אילו לא היינו סופרים את סכום הכסף שבארנק והיינו מוציאים את אותן ההוצאות מבלי לדעת כמה כסף יש לנו או לחשב כמה נשאר, השליטה על הכסף כבר לא הייתה בידיים שלנו. אילו היינו מגלים לאחר הקניות שנשאר לנו עוד כסף בארנק זה לא היה שינוי גדול של הטבע מבחינתנו, משום שזה די הגיוני שיישאר לנו כסף אם לא ידענו כמה היה לנו בהתחלה.

זוהי בעצם משמעות הברכה. יש כלל שאומר שהברכה צריכה לחול על משהו. הברכה לא הופכת את כל המציאות ומשנה את האדם למישהו אחר או את החפצים לשונים. אלא הברכה לוקחת את מה שיש והופכת אותו להנהגה ניסית.

ואפשר לראות את הדבר בחוש. שיש אנשים שמרוויחים סכום מועט מאוד של כסף, והם מצליחים לחיות בכבוד ולהסתדר היטב. ויש לעומתם כאלו שמרוויחים סכומי עתק, ולמרות הכל הם נמצאים באופן שוטף במינוס בבנק, לוקחים הלוואות ולא מצליחים לסיים את החודש.

ואפשר לראות את זה הרבה בעולם התורה. שיש אברכי כולל שמקבלים פחות מאלפיים שקלים בחודש. ובדרך הטבע ברור לכל בר דעת שזה לא מכסה אפילו שכר דירה, עוד לפני כל שאר ההוצאות ההכרחיות, חשמל, ארנונה, גז, מים, אוכל, ביגוד, מסגרות לימוד ושאר הוצאות שוטפות. אבל בכל זאת יש אברכים שמחזיקים משפחות ברוכות ילדים עם זה. וכששואלים את אותם אברכים איך הם מסתדרים, הם עצמם לא יודעים לענות. כי אין לזה היגיון, אבל כך היא המציאות.

ולעומתם יש כאלו שאומרים שצריך להשקיע הרבה כסף בילדים, אז מתכננים משפחה קטנה. וגם הולכים לעבוד שעות נוספות וסופרים כל שקל שנכנס. ולמרות שההכנסות גבוהות מאוד, מכל מקום הכסף חומק בין הידיים ולא מספיק לכל ההוצאות המרובות.

ואמנם מצד ההיגיון זה לא מסתדר. שהרי אפשר לערוך חישובים ולבחון את הדברים, לראות כמה כסף נכנס וכמה יוצא, ולראות איך שהכול טבעי. אבל דווקא כאשר עושים את החישובים אז אי אפשר לראות ברכה. וכאשר סומכים על השם יתברך, אז הכל מסתדר בלי להבין איך. זה ההבדל בין מי שיש לו ברכה לבין מי שאין לו ברכה.

כאשר אדם חושב שהוא בשליטה והוא מנהל את העניינים, אז מאפשרים לו לנסות להסתדר לבד, אבל אז הכל עובד בדרך הטבע. וכך זה לא רק בענייני כספים, אלא בכל עניין.

כדי להבין את הדברים נתאר לעצמנו אדם שחס ושלום חולה במחלה קשה. אם אותו אדם לא מודע למחלה וגם אף אחד אחר לא יודע עליה, אז בכל רגע מהשמיים יכולים להחליט לשנות את הדין ולהעלים את המחלה. הדבר לא יעשה רעש גדול והכל עדין יישאר במסגרת הסתר הפנים שלכאורה מוצג על ידי הטבע. הרי אף אחד לא יתפעל מזה שהמחלה נעלמה, כי אף אחד לא יודע שבכלל הייתה כאן מחלה. הכל נראה טבעי ואף אחד לא מרגיש שנעשה כאן נס עצום.

אבל אם אותו אדם יודע על המחלה, ועל אחת כמה וכמה אם הוא מפרסם את הדבר כך שכל המכרים שלו יודעים עליה, אז כעת כדי להעלים את המחלה צריך נס עצום. אז אמנם בוודאי שזה אפשרי, ועם חיזוק האמונה וקבלת התשובה יכולים להתרחש גם נסים גלויים. אבל ברוב המקרים ההנהגה היא טבעית וצריך זכויות עצומות כדי לשנות את ההנהגה שתפעל בדרך של נס.

כאשר ישנו חוסר מסוים באמונה, ישנם כוחות לא טובים שממלאים את החוסר הזה, ואז מרגישים שיש עין הרע, אין ברכה מצויה, כוחות טומאה שולטים וכו’. לכן כאשר הקדוש ברוך הוא מצווה את משה לפקוד את ישראל זוהי סכנה גדולה. שהרי כאשר ישנו מספר מדויק של נפשות בני ישראל, הברכה כבר לא יכולה לשרות והכוח עובר לשליטה לא טובה.

אם יצא מספר גבוה של אנשים, העם עלול להרגיש חזק ואנשים יחשבו שהכוח בא מהם, מה שיביא הרגשה של “כוחי ועוצם ידי” ויפחית את האמונה. בנוסף עמים אחרים יכולים לקנא בעצמתם ולגרום לעין הרע. אם יצא מספר נמוך, אז כעת יכולה להיות חלישות בעם שיראו כמה הם מעטים וצריכים נסים הרבה יותר גדולים כדי להפוך לעם חזק ועצום.

יוצא שבעצם ספירת העם, אנו כביכול הופכים לשולטים יותר במצב, מה שעד עכשיו היה בשליטת הקדוש ברוך הוא בהנהגה נסית, הופך לכאורה לשליטה שלנו בהנהגה עצמית שפועלת על פי ההיגיון והטבע. לכן צריך כופר לנפש כדי לא להינזק.

תחשבו כמה טובים החיים של תינוק, הוא לא לוקח שליטה על שום דבר, לא סופר ולא מחשב חשבונות וכך יוצא שהוריו דואגים לכל צרכיו. ברגע שהוא מתחיל להבין ולהיות עצמאי, הוריו נותנים לו להסתדר בעצמו.

הבורא הוא אבא שלנו, כאשר אנו סומכים עליו ונותנים לו להנהיג אותנו הוא דואג לכל צרכינו. אבל אם נרגיש בשליטה וננהג על פי הטבע וההיגיון שלנו ללא אמונה, הוא ישאיר אותנו חס ושלום להסתדר על פי הטבע וההיגיון, כמו אותו ילד שגדל ועזב את בית הוריו, וכעת הוא עושה את החשבונות לעצמו.

אמנם בוודאי שמוטלת עלינו החובה לעשות השתדלות בכל עניין, ומובן שאנו צריכים ללמוד ולדעת ולא להתחמק מאחריות. אבל עם כל זה אנו יכולים להישאר התינוקות של הקדוש ברוך הוא ולהמשיך לתת לו לטפל בנו מבלי לעשות יותר מדי חשבונות. ברגע שכל ההשתדלות שלנו תהיה לסמוך על השם יתברך, הוא כבר ידאג לצרכים שלנו. אם אדם סומך על הקדוש ברוך הוא ונותן לו להנהיג את חייו, אז מובן שהשם יתברך יוליך אותו לדרך הטובה ביותר עבורו.

שנזכה בע”ה להתחזק ולסמוך על השם יתברך שיכלכל אותנו וידאג לכל הצרכים שלנו במלואם. נזכה לחזק את האמונה והשם יתברך ישפיע לנו שפע עצום מלמעלה מלווה בברכה גדולה.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • פרסומים אחרונים

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • זכות הלימוד ודברי התורה

    • לעילוי נשמת דניאל בן ג׳ולי
    • להצלחת אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • להצלחת יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • להצלחת ברוך אדרי בן עישה
    • להצלחת שמעון אלמליח בן אסתר
    • להצלחת שלמה כהן בן סימי

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • כניסת מנהלים