בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ז בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

פרשת לך לך – ללמוד איך לא לקבל החלטות בחיים

ראובן (רוני) פיזנטי | ו׳ במרחשון ה׳תשע״ג | פרשת לך לך

לאברהם וללוט היה מקנה ורכוש רב מאוד, עד כדי כך שכבר היה להם קשה להיות ביחד. לאחר ריב שהיה ביניהם, הם מחליטים להיפרד כל אחד לדרכו. לאברהם כנראה לא משנה היכן להיות מכיוון שהחומריות לא מעסיקה אותו ובנוסף השם יתברך שולח לו ברכה בכל מקום שיהיה. לכן הוא נותן ללוט לבחור את המקום בו הוא ירצה לחיות בו. לוט נושא את עיניו ורואה את כיכר הירדן “כי כולה משקה” (בראשית יג’, פסוק י’).

לוט רואה את המקום היפה ביותר והמתאים ביותר לחיי החומר ובוחר בו. כולם יודעים שבסדום חיים רשעים, אנשים מושחתים, בעלי מידות מקולקלות… אך זה לא מפריע ללוט שמסונוור מהיופי הגשמי שהוא רואה לנגד עיניו ללכת לאותו המקום כדי לחיות שם את חייו. הסוף של הסיפור כבר ידוע, הקדוש ברוך הוא החריב את סדום לאחר שנמצאו שם כולם רשעים וחוטאים. לנו יש ללמוד מכל הסיפור הזה מוסר גדול מאוד, שבצורה הזו לא מקבלים החלטות.

גם אברהם אבינו מגיע למצב בו הוא מקבל החלטה בפרשה, אך דרך החשיבה שלו שונה לגמרי. לאחר שאברהם נלחם במלכים הגדולים ומביס אותם, מלך סדום מודה לו ורוצה לתת לו רכוש. אברהם עונה לו (בראשית יד’, כג’): “אם מחוט ועד שרוך נעל… ולא תאמר אני העשרתי את אברהם”. אברהם לא רוצה לקחת לעצמו כלום, למרות שהוא זה שנלחם והרכוש מגיע לו, הוא מסרב לקבל מתנות מבשר ודם שיחשוב שהוא זה שעזר לאברהם ובזכותו הוא התעשר. אברהם רוצה לקבל ישירות מהקדוש ברוך הוא. הוא לא הולך לפי המראה, היופי והתאווה, אי אפשר לסנוור אותו, הוא הולך על פי הרוחניות, על פי היופי הנצחי, על פי הטוב האמתי ולא הטוב המדומה. כך צריך לקבל החלטות בחיים.

נחשוב לעצמנו, אילו היינו עושים טובה גדולה למלך עשיר שהיה אסיר תודה, והוא היה נותן לנו אחוזה גדולה ורכוש רב. האם מישהו מאיתנו היה מסוגל לומר לו שהוא לא רוצה לקבל ממנו אפילו שרוך נעל? ועוד לומר זאת בנחישות ובלב שלם? אנחנו לצערנו אסירים של החומריות. כל כך קל לסנוור אותנו עד שאין לנו כמעט אפשרות לסרב לתאוות השונות. כמו לוט נהיה מוכנים להיכנס למקום הכי מושחת ושפל, רק משום שמחוץ הוא נראה יפה. את רוב הבחירות שלנו אנו עושים על פי החושים והרגשות, העיניים בוחרות את מה שיפה, האוזן בוחרת את מה שערב, הידיים בוחרות במה שנעים, הפה בוחר מה שטעים והאף את מה שמריח טוב. רק שאנו לא שמים לב שאנו שוכחים לשתף גם את השכל והמחשבה בתוך הבחירה.

אנחנו יכולים לדעת בוודאות שהסיגריה מזיקה לנו מבלי שזה יפריע לנו כלל להחלטה לעשן אותה. הידיעה שמאכלים שונים מזיקים לנו לא עוצרת אותנו מלאכול אותם. הסביבה שלנו מזיקה לנו וזה לא ימנע מאיתנו להישאר בה גם מחר. הטלוויזיה משתלטת לנו על הרגשות והמחשבות ובכל זאת נמשיך לצפות בה גם מחר.

כל כך הרבה דברים מזיקים מסביבנו, וזה לא שאנו טיפשים שלא מבינים מה קורה, אלא שאנו בוחרים להתעלם ולצבוע את הכל בוורוד, כך שזה לא יפגע אפילו טיפה ברצון שיש לנו לתאוות החומריות. נוח וטוב לנו לבחור בתאוות, כמו לבחור בסדום כי היא כולה משקה.

בכל יום בחיינו יש לנו בחירות רבות. חלקן מהותיות יותר וחלקן פחות, אך כל אחת מהן משפיעה בצורה משמעותית על העתיד שלנו, על דרך החיים שלנו ועל ההישגים והמטרות. כאשר אנו מתמודדים עם בחירה כזו אנו יכולים לפעול בצורה אוטומטית ולבחור במה שנוח, במה שאנו רגילים, בתאוות ובחושים שקולטים את חומריות הדברים. אך אם נרצה נוכל לבחור בצורה שונה. נוכל לקבל החלטות כמו אברהם אבינו, מתוך אמונה ושאיפות רוחניות. מתוך רצון אמתי לחיות בצורה נכונה ואמתית ולהגיע אל התכלית. לבחור לתת במקום לקבל. לבחור אמת במקום דמיון. לבחור התקדמות רוחנית במקום תאווה רגעית. כל אלו יביאו אותנו לצמוח ולהגיע למקום הרבה יותר טוב בחיים.

חז”ל מלמדים אותנו שצריך לחשב שכר עבירה כנגד הפסדה והפסד מצווה כנגד שכרה. כי בתחילה אפשר לחשוב שאנו מפסידים ממצוות שאנו עושים או מרוויחים מעבירות, אבל כשמחשבים את הדבר בצורה רצינית ועמוקה יותר, מבינים שזו טעות וזה רק נראה כך בהתחלה. מבחוץ דברים חסרי תוכן נראים נוצצים, דברים מזיקים נראים מפתים והדברים הטובים ביותר מוסתרים מעינינו. לכן חז”ל מלמדים אותנו שכשיש דרך ארוכה קצרה או קצרה ארוכה, עדיף את הארוכה קצרה. כי בהתחלה היא נראית ארוכה, אבל בסופו של דבר היא משתלמת ואפשר להגיע בה בצורה קצרה אל היעד.

נראה לכאורה שאצל יראי השם יש המון ויתורים וקשיים. נראה שעולם הזוהר נמצא דווקא אצל הרחוקים מתורה ומצוות. כל אדם שמחפש את עצמו וחושב על חזרה בתשובה מגיע לשלב בו הוא בוחר אם לוותר על כל תענוגות העולם בשביל להיות עבד השם שכביכול סובל בחייו, או לחלופין ליהנות מכל רגע ולוותר על העול המחייב.

האשליה הזו נוצרת אצל כולנו, משום שהקדוש ברוך הוא רוצה שנבחר את הדרך הנכונה לא בגלל שזה מה שנוח לעשות, אלא כי זה מה שנכון לעשות. “רחמנא ליבא בעיי”, כלומר השם רוצה את הלב שלנו. הרצון שלנו הוא מה שחשוב. לא שנעשה את הדברים מתוך פשטות כי זה מה שנוח ומושך, אלא כי זה מה שאנו באמת רוצים.

לאחר שאנו נכנסים לתוך העולם הזה ומראים לקדוש ברוך הוא שאנו רוצים להתקרב אליו למרות כל הקשיים, פתאום מתגלה עולם חדש לגמרי של הנאה ואושר אינסופיים מכל פעולה והבנה אמתית שהכול היה בהחלט שווה. האדם הרחוק מהבורא לא יכול להיות מאושר משום שהבורא הוא מקור האושר. אמנם זה נראה שכן, אך בגלל זה העולם הזה קרוי עולם השקר, עולם מלשון העלם. ככל שאנו מתקרבים לקדוש ברוך הוא, מקור החיות והאושר, כך אנו נהיים מסופקים ומלאי חיים.

כאשר זורעים זרע באדמה, הוא נרקב בתחילה ומראה סימני מוות. רק לאחר זמן מה של טיפול, השקיה והתמדה, נוצרת בריה חדשה מאותו הזרע. כך גם העובר לא עושה חיים קלים במשך ההיריון והלידה ומצער את האישה היולדת, אך לאחר הלידה אין אדם שלא מתרגש מניסי הקדוש ברוך הוא ויודע בלבו שכל הקשיים אכן היו שווים את זה. למעשה אם נתבונן בחיינו נוכל לראות שכל דבר טוב התחיל מאיזשהו משהו קשה ומסובך. תחילתה של הפרנסה היא בראיונות עבודה וחיפושים מתישים, תחילתה של הזוגיות היא בפחדים וייאוש מהחיפושים וכך תחילתו של כל דבר טוב וכל הישג שאי פעם השגנו.

אפשר לבחור בדרך הקלה ואז האדם יישאר רווק, מחוסר עבודה וללא כל שינוי והתקדמות בחייו. אבל כולם מודעים לכך שהדרך הקלה היא בדרך כלל הדרך הקשה ביותר. כדי להגיע למשהו טוב באמת צריך להתאמץ. העניין הוא שלא רק שאותו סבל שווה את המאמץ בגלל התוצאה, אלא שאותו סבל הוא כלל לא סבל לאחר שמבינים שהוא חלק מהמערכת. אלוף העולם בריצה לא חושב לעצמו על כמה חבל שהוא התאמץ וויתר על זמן רב של הנאה ממשחקים, אכילת עוגות, צפייה בטלוויזיה או שאר תענוגות טיפשיים. הוא לא מצטער על כך שהתאמן, נמנע ממאכלי שומן והזיע במשך זמן רב. כל המאמץ וה”סבל” נחשבים לו להנאה וסיפוק.

לאדם החוזר בתשובה ניצבים קשיים רבים. לפעמים נראה שאין לזה טעם, שאולי כדאי לוותר, שאין שום הנאות ושהעולם הרחוק מהקדוש ברוך הוא זוהר יותר. אבל כל זה בהתחלה, לפני שמכירים את העולם האמתי. לאחר שאנו חיים את עולם המצוות, אנו הופכים לבריה חדשה, מגלים לאט לאט עולם שלם ויפהפה שלא הכרנו ויודעים בוודאות שכל הקשיים אכן היו שווים את זה.

אנשים שהתרגלו במשך כל חייהם לעולם רחוק מתורה חושבים לעצמם שאי אפשר בלי מועדונים, ריקודים מעורבים, טלוויזיה, מאכלים לא כשרים, חוף ים מעורב, נסיעה בשבת ושלל דברים שמרחיקים את האדם מבוראו. אך האמת היא שאם אכן נוותר על הדברים המרחיקים, לא רק שנגלה עולם שלם של תענוגות רוחניים עצומות ששווה הרבה יותר מכל התענוגות הגשמיים הללו, אלא שנגלה שהדברים המרחיקים לא באמת גורמים לנו עונג, אלא שזו הייתה רק אשליה שגרמה לנו להרגיש את זה.

לכולנו היו רצונות טיפשיים בילדותנו. חלומות ושאיפות מוזרים שפעם חשבנו שיכולים להיות שיא החיים שלנו. אבל אם יאפשרו לנו היום לקבל את כל אותם הדברים שרצינו, בוודאי נסרב בנימוס לאחר שאנו מבינים שאלו ממש לא הדברים שאנו רוצים היום. אדם מבוגר לא ירצה להכניס מוצץ לפיו כיוון שהוא מבין שזה טיפשי, למרות שבילדותו הוא היה בטוח שזה אושר עילאי. הרצונות שלנו משתנים באופן קבוע לפי הרגש, לפי הסביבה בה אנו חיים ולפי הדברים שנמצאים סביבנו. ידוע שעין רואה והלב חומד. אך אם נתרגל לשנות את דרכנו לדרך טובה יותר, מהר מאוד נבין שאנו כלל לא רוצים את דרכנו הקודמת.

אדם שחוזר בתשובה לא מרגיש בצער במשך כל זמן הלימוד שלו בכולל, בזמן התפילה או בקיום מצוות שונות. להפך, כל הדברים האלו גורמים לו אושר כמו התענוגות הגשמיים הישנים. רק ההבדל הוא שהאושר כאן הוא אמתי, מספק ורוחני. לאחר שאדם מרגיש את התענוג הרוחני הוא לעולם לא יחשוב לעצמו “כמה חבל שאני לא יכול לאכול לא כשר” או “כמה חבל שאני לא יכול לעשות על האש בשבת”. כאשר הוא יראה אנשים אחרים עושים זאת הוא ירחם עליהם שלא מצאו עדיין את האושר האמתי.

הבחירה היא שלנו אם ללכת בדרך המושכת יותר או המספקת יותר. אם נשאיר את הבחירות לשכל, הלב כבר יוכל להתרגל לכל דבר. אך אם נעשה את הבחירות עם הלב ללא מחשבה, הניווט על חיינו יישאר ביד היצר. אם נרצה להצמיח עץ נצטרך לזרוע אותו תחילה באדמה ולתת לו להירקב. כך נצמיח עוד המון זרעים נוספים. זה ייקח זמן והשקעה, אבל בסוף נצמיח משהו אמתי. אך אם לא נזרע אותו כלל, אז אולי זו הדרך הקלה יותר, אבל הוא ירקב בכל מקרה בסופו של דבר, ונישאר ללא כלום. העניין הוא לא ללכת על הדרך הפשוטה והקלה, אלא ללכת על הדרך הנכונה. השם יתברך יזכה אותנו לבחור בחירות נכונות וטובות שיביאו אותנו למקומות טובים.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים