זהירות מנדרים ושבועות – פרשת מטות
בתחילת פרשת מטות מובא עניין נדרים ושבועות: “איש כי ידור נדר להשם…” (במדבר ל׳, פסוק ג׳). צריך לדעת שכאשר אדם נודר נדר, זה להשם. פעמים רבות אנו לא נותנים את החשיבות הראויה לעניין הנדרים והשבועות, אבל צריך הרבה תשומת לב לחומרה הרבה של העניין. אנחנו חושבים לעצמנו שסתם אמרנו כמה דברים ולא מייחסים לזה חשיבות, אבל אותו נדר הוא להשם. הכל נרשם בשמיים ומאותו רגע משקיפים עלינו כדי לראות כיצד יתגלגלו הדברים.
אנשים רבים בכלל לא שמים לב לדברים שהם אומרים. אנשים מבטיחים הבטחות וזורקים דברים לאוויר, כאשר הם בכלל לא מתכוונים לדברים שהם אומרים. לפעמים אנחנו מדברים מתוך הרגל, מתוך הסלנג ומתוך הדברים ששגורים בפינו מתוך הסביבה שאנו נמצאים בה.
ברחוב בכלל לא מבינים שיש בזה משהו לא בסדר. לפעמים אדם יכול להישבע בכל הקרובים שלו ובכל דבר קדוש אפשרי, אבל מבחינתו אין לזה שום משמעות. הוא יישבע בסבתא שלו שהוא יאכל מחר שניצל ויקבל על עצמו נדר לתרום לבתי כנסת ושניה לאחר מכן הוא יישכח מזה. אבל כל מילה שהוא הוציא מהפה עולה למעלה ונחקקת. לכן התורה מזהירה אותנו “ככל היוצא מפיו יעשה”.
לכן עלינו לזכור היטב שהנדר הוא להשם. זה אומר שכאשר אנו נודרים או נשבעים, זה עולה לגבוה וכעת יש לנו חשבון פתוח עם השם יתברך. זה גם אומר שצריך לשים לב היטב לא לנדור או להישבע סתם כך בשביל שטויות ודברים גשמיים, אפילו אם הדבר נכון ואנו באמת מקיימים. נדר הוא לא עניין של הבלים, אלא להשם.
אם אדם מחפש רוחניות, רוצה לזרז עצמו לקיים מצווה כלשהי או לעשות דבר טוב כלשהו, אז הוא יכול לקבל על עצמו נדר כלשהו ואז ידאג לקיים אותו בכל מחיר. אבל אם הוא לא בטוח בוודאות שהוא יכול לקיים את הנדר, או שאפילו אם הוא יודע שהוא יקיים או שהוא נשבע על דבר אמת שהוא בטוח בו מעבר לכל ספק, אבל הסיבה שלשמה הוא נודר או נשבע היא משהו קטן ערך ללא משמעות עמוקה, אז עדיף לא לנדור כלל.
הדבר הטוב ביותר הוא להימנע לגמרי מנדרים ושבועות. הרי אף פעם לא נוכל להיות בטוחים לגמרי שנוכל לקיים את הנדר. גם אף פעם לא נוכל להיות בטוחים לחלוטין שאנו צודקים. שהרי ישנם דברים מעבר לשליטתנו, ישנם דברים שלא נתפסים במוח המוגבל שלנו, וכך פעמים רבות אדם בטוח לחלוטין במשהו, ולאחר מכן מתברר לו שטעה. אנחנו מוגבלים והכל זה לדעתנו, מתוך תפיסת העולם המוגבלת.
לפעמים אנחנו שוכחים מדברים, לפעמים נסיבות החיים משנות את התמונה למקומות לא צפויים ודברים מתגלגלים בשונה משתכננו לעצמנו. לכן עדיף להימנע מזה לגמרי ואפילו להקפיד לומר “בלי נדר” על כל דבר טוב שאנו מתכננים או קבלות שאנו מקבלים על עצמנו.
לפעמים אנו ממעיטים בערך של הדברים מתוך שאנו סתם אומרים דברים, או שחושבים שזה היה בצחוק, או שאנו לא באמת מתכוונים לדברים שאנו אומרים. אבל כל מילה שאנו מוציאים נחקקת ועולה להשם. אין צחוק, אין סלנג ואין בדיחות, כי הכל נרשם.
מאותו רגע אנו עלולים להביא על עצמנו חס ושלום דינים קשים והקפדה גדולה. לא על אף אחד מישראל, אנשים עלולים לשלם על נדר שלא קיימו בחיי הילדים שלהם. לכן צריך לשמור היטב על הדברים שאנו אומרים, ואם כבר אמרנו דבר, צריך לעשות הכל כדי לעמוד בו.
הדבר מצוי שאנשים קונים עליות לתורה בבית הכנסת, מבטיחים דברים שקשורים למצוות או הנהגות טובות, מבטיחים שיסייעו בעניין מסוים וכו׳. כל הדברים האלו הם נחשבים כנדרים ועלינו לעשות הכל כדי לקיים אותם. אדם שיש לו חשבונות פתוחים של נדרים ושבועות עלול לקבל חס ושלום הרבה דינים לחייו כי מקפידים עליו מהשמיים. גם אם זה נעשה בתמימות, מתוך חוסר ידיעה או מתוך שכחה. בשמיים שום דבר לא נשכח.
לא לחינם את היום הקדוש והרוחני ביותר בשנה אנו פותחים בתפילת כל נדרי, בה אנו מבקשים להתיר את כל הנדרים והשבועות שנדרנו. וזה לאחר שכבר ערכנו התרת נדרים בסליחות בלילה שלפני כן ובראש השנה שחל עשרה ימים לפני כן. כי דווקא ביום הכיפורים שבו אנו מבקשים סליחה ומחילה, שבו כל העוונות נמחלים ובו רחמים עצומים מתגלים, דווקא שם עלינו להיות נקיים מנדרים ושבועות, כי אלו מעכבים אותנו ומונעים רחמי שמיים גדולים מאיתנו. אי אפשר לסלוח למישהו שמקפידים עליו.
צריך לשים לב שלא מתפללים בתפילת כל נדרי להסיר את החטאים, לקבל את התפילות או לסלוח על העוונות, אלא רק להתיר את הנדרים והשבועות. כי אם יש לאדם נדר או שבועה שמרחפים מעליו, זה מעכב את התשובה שלו ומונע ממנו לקבל סליחה, מחילה ורחמים מהשמיים. קודם כל צריך להתנקות מנדרים ושבועות, ורק לאחר מכן אפשר להמשיך ולבקש מחילה מהשם יתברך.
מכאן נבין כמה צריך לשים לב היטב לדברים שאנו מוציאים מהפה ולהישמר מכל עניין נדרים ושבועות, גם על דברי אמת וגם לצורך. השם יתברך יזכה אותנו לשמור על הדברים שיוצאים מפינו, יזכה אותנו לקדושת הדיבור ויביא לנו רחמים גדולים לחיינו.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה