בע"ה נעשה ונצליח
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

לא לוקחים את הדירה והאוטו לעולם הבא… (פרשת משפטים)

ראובן (רוני) פיזנטי | 25 בינואר 2011 | פרשת משפטים

תחילת הפרשה עוסקת בעניין עבד עברי. המלים הפשוטות מציגות לנו את הדינים השונים וההלכות הקשורות לעניין העבד. אבל כשמתבוננים קצת יותר לעומק, אפשר לגלות דברים מופלאים שרמוזים שם בקשר לשליחות שלנו בעולם.

העניין מתחיל ב”כי תקנה עבד עברי” וזה יכול לרמז שכולנו בעצם עבדים של הקדוש ברוך הוא שקנה אותנו. הרי כל העולם שייך לקדוש ברוך הוא והכל זה הקניין שלו. לפעמים אנשים מרגישים בעלות על דברים שונים, אבל רק השם יתברך הוא האדון של הכל.

שש שנים יעבוד” כי המספר שש מרמז על עולם החומר, כמו שיש לכל דבר גשמי ארבעה כיוונים וגם למעלה ולמטה שזה בסה”כ שישה כיוונים, או כמו שיש שישה ימים בשבוע וכו’. התפקיד שלנו הוא לעבוד את השם כאן בעולם החומרי מתוך החומר והגשמיות.

ובשביעית יצא לחופשי חינם” כי לאחר העבודה הגשמית שמיוצגת במספר שש, אנו מגיעים למספר שבע המרמז על הרוחניות ועל העולם הבא, כמו יום השבת, שנת השבע והאלף השביעי. לאחר שעבדנו את השם בעולם החומרי, אנו יוצאים לחירות הרוחנית שלנו, ושם מקבלים את השכר על פי מה שהצלחנו להשיג.

אם בגפו יבוא, בגפו יצא” כי כשם שבאנו ללא כלום, כך נצא מהעולם ללא כלום. העבד לא יכול לקחת שום דבר, כי הכל שייך לאדון. וכך האדם לא יכול לקחת שום דבר ממה שלכאורה השיג כאן, כי הוא לא באמת השיג שום דבר מעצמו, אלא השם יתברך נתן לו במתנה.

אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו עמו“, שאולי הכוונה לנשמה הקדושה. שאם העבד עמל להשיג השגות, וכמו למשל שעמל בתורה וקיים מצוות, וכך הביא לגילוי הנשמה והפך לבעלים שלה, אז כל זה הולך ביחד אתו. את הרוחניות שהאדם התאמץ והצליח להשיג הוא לוקח ביחד אתו.

אם אדוניו ייתן לו אישה וילדה לו בנים ובנות, האישה וילדיה תהיה לאדוניה, והוא יצא בגפו“, כי לכל אדם, ואפילו לרשע שברשעים, יש נשמה קדושה בתוכו, יש השגות ויש גילויים רוחניים. אלא שכל זה לא שייך לו, כיוון שהוא לא עמל על זה. הכל ניתן לו במתנה.

השם יתברך משפיע שפע עצום ונותן חיות ורוחניות לכולם, כפי שנאמר “משביע לכל חי רצון”. האדם יכול להשיג השגות ולחוות דברים נפלאים, ואז הוא חושב שכאילו זה שלו. אבל הכל מתנה מהשם יתברך ולכן הכל חוזר בחזרה לאדון.

רק מה שהאדם השיג מעצמו, בכוח עמל ויגיעה בתורה, בכוח הצער והמאמץ שהשקיע לקיים מצוות, בכוח התפילות בכוונה שהתפלל וכו’, כל אלו שייכים לו.

לפעמים זה נראה כאילו שיש לנו בעלות על דברים מסוימים. יש לנו אשה, ילדים, בית, רכב, כסף בבנק ועוד דברים רבים. אבל האמת היא שכל זה לא שייך לנו, אלא הכל של הקדוש ברוך הוא. ולא רק דברים גשמיים, אלא אפילו הדברים הרוחניים, וכמו המחשבות, הרגשות, ההשגות, הרצונות ושאר כל הדברים. אין לנו בעלות על שום דבר.

אין לנו למעשה שום דבר מעצמנו כי אנחנו רק עבדים. באנו לעבוד את השם יתברך בעולם החומרי ונצא לחופשי רק בעולם הרוחני. אף אחד לא לוקח אתו שום דבר לעולם הבא, כמו שבגפו בא, כך בגפו יצא. האישה וילדיה לאדוניה ולא לנו. הכסף והרכוש וכל שאר הדברים שצברנו נשארים כאן. וגם הרוחניות שלא טרחנו עליה והגיעה אלינו בנקל, היא שייכת לאדון הכל.

רק את הרוחניות שיגענו בעבורה ואספנו איתנו אפשר לקחת. החכמה, המידות והרוחניות שעבדנו עליהן נשארות איתנו לעד. אדם משקיע המון בחיים. מתכנן תכנונים, דואג למשפחה, חוסך לילדים, בונה אימפריות שלמות וכל הזמן חושב לאן אפשר להמשיך להתקדם. אבל צריך לזכור שיגיע היום שאותו עבד יצא לחופשי, ואז את הכל הוא משאיר לאדון, והוא יצא בגפו.

אם לא השקיע בעצמו, בהתקדמות הרוחנית שלו ובהשגות בתורה, הוא יהיה מופתע ועצוב מאוד לגלות שאין לו כלום. שאת כל חייו השקיע לריק. הוא עשה המון דברים והמוח שלו כל הזמן פעל ותכנן תכנונים, אבל שום דבר לא היה לעצמו. הכל היה לאחרים והוא נשאר בלי כלום.

במשך כל חיינו אנו מתאמצים לאסוף ולאגור לנו שפע מסוגים שונים ומשקיעים את מרב הכוחות רק בזה. צריך לזכור שמשפחה, כבוד, עושר, הצלחה, זוהר ושאר דברים שאנו בטוחים שיהפכו אותנו למאושרים ביותר הם לא יותר מכלים לעבודת השם יתברך. אמנם כל אלו חשובים מאוד ועוזרים לנו להתקדם ולממש את השליחות שלנו, אבל הם רק כלי עזר שבאמצעותם אנו יכולים להתקדם ולא מהווים את המטרה עצמה.

הדבר דומה למזון, שהוא דבר חשוב וחיוני בחיי האדם, ובלעדיו אי אפשר להתקיים. לכן האדם צריך להכניס את המזון לחייו ולאכול כדי להתחזק, לקבל אנרגיה ולתפקד כראוי. אבל כל אדם מבין שאותו מזון הוא לא התכלית. לא הגענו לעולם כדי לאכול. אותו אוכל עוזר לנו לתפקד כך שנוכל לעשות דברים מהותיים יותר. ברור לנו שאדם שהופך את המזון לעיקר חייו הוא אדם מסכן.

ובכל זאת ישנם אנשים שהופכים את האוכל לעיקר. הם עובדים קשה כדי שיוכלו לקנות את המאכלים הטעימים ביותר, הם יושבים כל יום במסעדות ומחכים כל היום לזמן הארוחה כאילו שזו סיבת הקיום שלהם.

ולא מדובר רק על מזון, כי לכל אחד יש הדברים שהוא נקשר אליהם. יש כאלו שכל היום מחכים לעשות קניות. הם עובדים וחוסכים כספים כדי לקנות בגדים יוקרתיים ואפנתיים. יש כאלו שחוסכים כדי לצאת לטיולים. יש כאלו שמוכרחים בכל שנה להחליף רכב. וכך כל אחד עם התחביבים שלו, שמשקיעים המון זמן, מאמץ וכסף כדי להשיג איזה דבר שמתבלה עם הזמן ובכלל לא נשאר איתנו.

ויש כאלו שקצת יותר חכמים, ומבינים שחבל להשקיע בדברים חולפים. אז הם רוכשים דירות יוקרתיות שיהיה להם נכסים. הם לוקחים דירה ומשקיעים בה מכל הכיוונים, שתהיה המקום הכי נוח וכיף בעולם. הם גם חוסכים כספים רבים בבנק, כדי שיהיה לילדים ולנכדים. ואמנם זה עדיף מהשקעה בהבל שחולף ברגע, אבל מכל מקום הם שוכחים שגם זה יחלוף. עשרים שנה או שבעים שנה, אבל בסוף הכל נגמר.

ואז פתאום ברגע אחד מבינים את הטעות האיומה. שבשמיים פותחים את הספרים של האדם, רואים מה הצליח להשיג בעולם. ורואים שכל ההשגות שלו הם בכלל לא שלו. הוא התאמץ ועבד קשה, אבל הכל בשביל אחרים. הוא לא יכול ליהנות מכלום, כי הכל חוזר לאדון.

אז האדם נכנס להלם. איך יתכן שהייתה לו מטרה כל כך חשובה, ובמשך כל חייו סטה ממנה ועסק בשטויות? איך יתכן שלא הצליח להשיג כמעט כלום בכל חייו? איך יתכן שכל עמלו הרב הלך לריק? איך לא הכין לו איזו דירה לעולם הבא שתהיה באמת שלו לנצח נצחים?

פתאום הוא מבין שהשקיע בשיפוץ דירות יוקרתיות כדי לחיות בהן כמה עשרות שנים, אבל כעת לנצח נצחים הוא לא הכין לעצמו אפילו צריף קטן. בקושי יש לו בגדים ללבוש בעולם העליון. פתאום הוא מלא בחרטות, אבל אז כבר מאוחר מדי ואת הנעשה אין להשיב.

ואז הוא מבין שאין לו כיצד להתקיים בעולם העליון לנצח נצחים, אז הוא מבקש לחזור לכל אותה גשמיות שהייתה לו. הוא רוצה להפוך לעבד עולם, להישאר בעולם התחתון עם המתנות שהאדון הביא לו. ואז השם יתברך מחזיר אותו בגלגולים כדי שאולי הפעם יצליח להשיג משהו משל עצמו. אבל ככל שהוא שקוע יותר בחומר, כך התיקון הופך לקשה יותר בכל פעם.

וצריך להדגיש שכמובן שאין כל רע בקבלת שפע חומרי. בדיוק להפך, במידה המתאימה הוא יכול לעזור לנו לעבוד את השם בצורה טובה יותר. אדם צריך דירה נאה, אישה נאה, כלים נאים ושאר דברים שיעזרו לו לתפקד. זה נותן יישוב הדעת כדי שהאדם יוכל להתרכז במטרה בלי טרדות.

הבעיה היא שאנו מייחסים לשפע החומרי משקל עליון של המטרה העיקרית שלנו. שבמקום לאכול וליהנות כדי שיהיה כוח ללמוד תורה ולקיים מצוות, הוא עובד קשה כדי שיוכל לאכול וליהנות. הוא משקיע בדירה נאה, אישה נאה וכלים נאים כדי להתגאות וליהנות, ובטוח שזוהי התכלית. ושום דבר לא מספיק לו, כי תמיד תהיה דירה יפה יותר שהוא ירצה להשיג.

אדם צריך לעשות גם השתדלות גשמית, להתפרנס, להתחתן, לקנות דירה, להשתמש בכלים וכו’. מדי פעם גם צריך להתאוורר ולעשות טיולים וליהנות. אבל כל זה צריך להיות החלק המועט של הזמן וההשקעה שיש לו. את עיקר הכוח עליו להשקיע בעבודת הקודש הרוחנית שלשמה הגיע לעולם.

וכמו עבד שנותנים לו אוכל, מיטה, בגדים, אישה, ילדים ושאר תנאים נוחים כדי שיהיה לו את כל מה שדרוש לו כדי שיוכל לבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר. אם העבד ישכח את אדונו, יפסיק לשרת אותו וישקיע בתנאים שלו, אז מהר מאוד האדון שלו יעניש אותו, ייתן לו תנאים פחות טובים או שאפילו יסלק אותו מתפקידו ויזרוק אותו שיישאר ללא כלום. אבל אם העבד ישתמש בדברים האלו כדי לשרת את אדונו בצורה הטובה ביותר, אז אדרבה, האדון ירצה לשמח אותו וייתן לו עוד ועוד.

השפע הוא רק כלי, המטרה העיקרית היא עבודת השם. אם אדם עובד כל היום מבלי ללמוד תורה כלל, זה אומר שמבחינתו הכסף נמצא בחשיבות עליונה יותר מהתכלית שלשמה הגיע לעולם. אם אדם דורך על ערכים כדי להפוך למצליח, זה אומר שנראה לו שהוא מצליח בזמן שהוא נכשל בעבודה האמתית שלו. כשאדם הולך נגד התורה באופן כלשהו, הוא בעצם הולך נגד עצמו, נגד המטרה האמתית שלו, נגד חיי הנצח שלו ונגד ההשגות שבאפשרותו להשיג.

הקדוש ברוך הוא מזכיר לנו שאנו עבדיו. כשם שבאנו לעולם ללא כלום, כך נצא ממנו ללא כלום. הדברים היחידים שאנו יכולים לקחת איתנו לעולם הבא הם הדרגות אליהן הגענו, הרוחניות אותה שאבנו, הכסף שתרמנו, אהבת ישראל שרכשנו, המידות הטובות עליהן עבדנו וכל ההשגות הרוחניות שהצלחנו להשיג מתוך העולם הגשמי. כל אלו יישארו איתנו גם לעולם הבא, אך הדירה והרכב יאלצו להישאר כאן.

אז כדאי לחשוב במה באמת כדאי לנו להשקיע בחיינו, כדי שלא ניאלץ לעזוב את העולם הזה ללא כלום. נשקיע בעזרת השם בדברים החשובים באמת, וכך נזכה גם להטבת התנאים שלנו כבר בעולם הזה, מה שיביא לנו שפע עצום כבר כאן שנוכל להשתמש בו לעבודת השם יתברך, ושפע עצום פי כמה לאין שיעור שילווה אותנו לנצח נצחים גם לעולם הבא.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • פרסומים אחרונים

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • זכות הלימוד ודברי התורה

    • לעילוי נשמת דניאל בן ג׳ולי
    • להצלחת אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • להצלחת יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • להצלחת ברוך אדרי בן עישה
    • להצלחת שמעון אלמליח בן אסתר
    • להצלחת שלמה כהן בן סימי

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • כניסת מנהלים