בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ח בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

פרשת משפטים – לא להיות אחרי רבים לרעות

ראובן (רוני) פיזנטי | כ״ב בשבט ה׳תשע״ב | פרשת משפטים

התורה מביאה לנו דרך חיים ואומרת “אחרי רבים להטות”, כלומר הרוב הוא זה שקובע. את החלק הזה כולם מכירים, אבל ישנו חלק נוסף ובלתי נפרד שמוסיף את הכלל החשוב “לא תהיה אחרי רבים לרעות”, משום שהרוב קובע רק בתנאי שזה לא לרעה, אך כאשר כולם מסביבנו בוחרים ברע, אז המצווה היא להיבדל ולא ללכת אחריהם.

כולם מבינים שהרוב הוא זה שקובע, והבסיס לדמוקרטיה מובן בשכל האנושי. התפיסה החברתית שלנו מכריחה את זה ולכן כל דבר שהוא לא מקובל בתפיסה של רוב האנשים מוגדר כחריג ומקבל טיפול ראוי. לכן כל אדם שלא מתאים לסביבה או שחושב בצורה קיצונית ושונה מכולם מוצא עצמו בסופו של דבר מאחורי סורגים או במוסד טיפולי כלשהו. כי ההנחה הבסיסית היא שהרוב יודע את האמת, הרוב עושה את מה שטוב ונכון לעשות, וכל הבודדים והמיעוטים הם כמו מוטציות כושלות שזקוקים לטיפול כדי לשנות תפיסה ולהפוך להיות כמו כולם.

התורה מלמדת אותנו שבאמת הרוב קובע. אם יש יחיד ורבים, אז ההלכה כרבים, כי מובן והגיוני שהרבים הם הצודקים והיחיד כנראה הוא זה שטועה. אבל כל זה מתבצע רק כאשר ישנו צד שאומר לנו להטות אחריהם. לפעמים האמת היא כל כך חזקה, השקר כל כך שקוף והאנשים בכל זאת מתאמצים לשכוח מהשכל וללכת בהמוניהם כמו עדר אחרי השקרים הנוחים. במצב כזה התורה מלמדת שלא הולכים אחרי הרוב, אלא הולכים על פי האמת שטבועה בתוך כל יהודי.

ובאמת כולנו מבינים שאם רופא מומחה יאמר שצריך לתת תרופה מסוימת לחולה, ואלף אנשים אחרים שלא מבינים חצי דבר ברפואה יאמרו שהוא צריך תרופה אחרת, אז בוודאי שיעדיפו להקשיב לרופא המומחה למרות שהוא מיעוט קטן. כאשר ישנה שאלה או הסתפקות בדבר לא ידוע אז לוקחים אנשים שקולים בחכמה והולכים על פי הרוב. אבל כאשר הדבר ידוע או שחלק מהאנשים רחוקים מחכמה באותו עניין, אז בוודאי שאין טעם לראות מה אומר הרוב.

כאשר כולם נוהגים מסביבנו בצורה מסוימת, גם אנחנו צריכים לנהוג באותה צורה. חשוב להיות מאוחדים והכל הולך לפי מנהג המקום. כאשר אדם הולך נגד הרוב וממציא לו דרך משלו, הוא יוצר פירוד ומחלוקת. כך בדיוק התחילה הנצרות, כך התחילו הקראים והרפורמים וכך התחילו כל הכתות והאנשים הבודדים שהמציאו להם “יהדות” משלהם.

אדם לא יכול להבין מעצמו את כל התורה ולכן צריך לבדוק את העניינים. אנו מוכרחים לקבל את הדברים מהדורות הקודמים שקיבלו אותם מאלו שלפניהם עד למשה רבינו מסיני. כאשר הרוב קיבל את התורה בצורה מסוימת ובא מיעוט שקיבל אותה בצורה שונה, הסיכויים שהמיעוט טעה בתפיסה הרבה יותר גדולים מהסיכויים שהרוב טועה, לכן צריך ללכת על פי הרוב.

אבל מצד שני רוב העולם שלנו מורכב מגויים, והיהודים לא מגיעים אפילו לאחוז אחד מאוכלוסיית העולם. גם בתוכנו, רוב היהודים אמנם מאמינים ומסורתיים, אבל לא מקפידים כראוי על שמירת התורה והמצוות. ואם כן מובן הדבר שאי אפשר תמיד לסמוך על הרוב.

הדבר הכי קל הוא ללכת אחרי הרוב ולהגיד שככה כולם עושים. לומר שהרוב נוצרים או מוסלמים, שרוב היהודים לא יראי שמיים, אז אולי חס ושלום גם אנחנו נלך אחריהם? אלא שהפסוק מצווה אותנו “לא תהיה אחרי רבים לרעות”. כאשר הרוב הולך בדרך לא טובה, המצווה היא להיבדל מהם.

שאלת השאלות היא כיצד אפשר באמת לדעת מתי ללכת על פי הרוב ומתי לא? אז צריך לדעת שכל יהודי מכיל את כל האמת בתוכו. בפנים אנחנו יודעים היטב מה צריך לעשות וכיצד עלינו לנהוג. רק שאנחנו נגועים ולכן אנו עוצמים עיניים, כי נוח לנו יותר להיות עיוורים.

כל יהודי יודע היטב מתי צריך ללכת על פי הרוב ומתי לא, רק שהוא מסתיר את הידע הזה ומשקר לעצמו בשביל הנוחות שלו. כדי להסיר את הקליפות והשקרים, צריך פשוט לחשוב ולהתבונן בצורה עמוקה על הדבר ולנסות להיות כמה שיותר אמתיים עם עצמנו. כך בוודאי נוכל להגיע לתשובות המתאימות.

בדור של נח למשל כולם היו גזלנים. כמה קל בשבילו היה ליפול ולומר שזה לא נורא לקחת רק קצת משל האחר כי כולם עושים זאת. הוא יכל לשקר לעצמו ולחשוב שהרוב קובע ואולי אפילו לחשוב שהוא עושה מצווה של אחרי רבים להטות. אך הוא ידע שהגזל הוא בוודאי דבר רע ובדברים כאלו אסור ללכת על פי הרוב. לכן כל העולם נשטף במבול חוץ מנח ובניו. כולם יודעים שגזל זה אסור, אבל כשאדם נגוע ונמצא בתוך זה, אז הוא מעלים עין. הוא ממציא תירוצים, חושב שזה לא נורא ואפילו מוצא דרכים להוכיח שהוא צודק. אבל אם יחשוב בצורה עמוקה, הוא בוודאי יוכל להגיע לאמת.

היום למשל קשה לצערנו למצוא אדם ששומר על לשונו כראוי מבלי לדבר לשון הרע. זה בוודאי לא מתיר לנו לדבר לשון הרע, למרות שזה נראה כדבר לא כל כך חמור מפאת ההרגל. הרבה מצוות נראות כלא חשובות כל כך, ולא בגלל שהן באמת לא חשובות ח”ו, אלא בגלל שאנשים פרקו עול תורה מעליהם וכל אחד מסתכל על השני וחושב שאם גם אחרים לא מקפידים אז זה בסדר.

הרבה אנשים מאמינים בתורה הקדושה ומשתדלים לשמור על מסורת פה ושם, אך עם זאת לא מקפידים על מצוות ואיסורי תורה חשובים כמו שבת, טהרת המשפחה, צניעות, גילוח בתער, איסור השחתת הפאות, כשרות וכו’. ברוב המקרים זה בכלל לא נובע מעניין של אמונה, אלא פשוט מעניין של הליכה אחרי הרוב. הם בכלל לא מקשרים בין עניין האמונה בתורה לבין אותן מצוות. הם בטוחים שהם יכולים להיות יהודים טובים שאוהבים את הקדוש ברוך הוא גם בלי לקיים את המצוות שהוא ציווה עליהן. כי הם הולכים אחרי העדר בלי לחשוב על הדברים.

ויש לא מעט אנשים שכן משתדלים לשמור, אבל תמיד מגיעה הפעם הזו שכולם הולכים למקום לא כשר או טסים לחו”ל ושם כולם גויים ואז כבר לא מקפידים על כשרות. פעם אחת שכולם עושים חילול שבת אז גם הם עושים. כולם מסתפרים בתספורת חדשנית שמגלחת את הפאות לחלוטין אז גם הם מסתפרים. כולן מתלבשות בצורה לא צנועה לאירוע מסוים, אז גם הן. כך יוצא שעם כל הרצון הטוב וההשתדלות, אנחנו בכל זאת פוסקים את ההלכה על פי הרוב, אפילו שזה בוודאי לרעה.

האם מישהו חושב שחוסר צניעות זה דבר טוב? הרי אף אדם לא היה רוצה שהבת שלו תהיה לא צנועה, אז מדוע אצל נשים אחרות זה בסדר? האם מישהו חושב שצפייה בטלוויזיה עוזרת לו באיזשהו אופן? האם מישהו חושב ברצינות שתכלית החיים שלנו היא להעביר את הזמן בכיף?

הרי הדברים ברורים לכולם. רק שאנו בוחרים להתעלם מהם כי זה נוח יותר ופחות מחייב. לכן הרוב עושים את זה. אבל כל מי שיתבונן טיפה יותר לעומק מיד ירגיש שזה שקר שצריך להתרחק ממנו.

מיליארד סינים לא טועים?

האמת קוראת לנו. היא בוערת בתוכנו. אנחנו כל כך משתוקקים להגיע אליה, אבל בכל זאת בולמים את עצמנו כל פעם מחדש ומתאימים את עצמנו לסביבה שלנו. אנחנו משוכנעים שאם אכן נלך בעקבות האמת עד הסוף, אנו עלולים לאבד את עצמנו ולהשתגע.

כל יהודי מרגיש את הרוחניות בוערת בו, אבל אז הוא חושב לעצמו איך יתכן שכל כך הרבה אנשים חיים בשקר ורק הוא מצא את הדרך הנכונה? אז מיד זה מדליק לו נורה אדומה והוא נסוג לאחור. הרי אם כך נראה המצב, אז כנראה שהרוב צודק והמיעוט טועה, מה שאומר שהאמת נמצאת בארה”ב, בסין או בכל מקום גדול אחר עם מליארדי אנשים משכילים וחוקרים שיודעים את דרכם בניגוד אלינו.

איך יתכן שבמדינה יהודית ישנו רוב מובהק של חילונים שפרקו עול מצוות, ורק כמה מעטים מוזרים כאלו שהולכים עד הסוף עם האמונה שלהם? האם האדם הקטן יכול ללכת נגד הפרופסורים הגדולים בעולם שאיתם הלכו בדעה מוצקה כל העולם? אולי באמת כל העולם צודק והמיעוט טועה?

אז כדאי וחשוב לדעת שלא תמיד הרוב הוא הצודק, וכן, כבר קרה שכל העולם טעה. כולנו מכירים את סיפורי ההיסטוריה הגדושים באנשים שאינם מאמינים למשהו עד שמוכח להם אחרת. כולם היו בטוחים שהעולם שטוח, כולם היו בטוחים שההמצאות החדשות של תקופתם הן טיפשיות ולא אפשריות, וכולם גם האמינו שהפסלים בראו אותנו – עד שאברהם אבינו העמיד אותם במקום. כל זה כבר ידוע לכולם, אסור ללכת לפי הרוב רק בגלל שהוא הרוב.

הרי אם נחקור את אותו רוב, נגלה שאנשים בודדים מרכיבים אותו ונותנים לו את הכוח, אנשים בודדים שכל אחד מהם רואה את האחרים והולך בעקבות העדר. כל אדם בודד מסתכל על האחרים ואומר שהוא רוצה להיות כמותם. כך יוצא שכל אחד עושה מה שכולם עושים מבלי שאף אחד ידע את הסיבה האמתית לאותה עשייה. למצב הזה בדיוק הגענו היום.

כדי לצאת מהמצב הזה, אנו צריכים להתחיל לחשוב בכוחות עצמנו. החשיבה וההתבוננות על החיים מביאה אותנו לתובנות ומסקנות. הבעיה כאן היא שלאף אחד אין זמן להגיע לתובנות האלו, כי כולם עסוקים מדי בהליכה אחרי הרוב כדי לעשות מה שכולם עושים. אנשים פוחדים להיות שונים מכולם כך שיסתכלו עליהם בתור מפלצות מוזרות, אז הם מתאימים את עצמם לסביבה וחוזרים לאותה נקודה ראשונה של ללכת אחרי הרוב.

האם מישהו מאיתנו אינו יודע את האמת? האם יש מישהו שהיה מוכן להעביר את בנו הרך שנולד לו לפני שמונה ימים בלבד למוהל שיבצע לו ניתוח מסוכן באחד האזורים הכי רגישים בגוף אילו לא היה בטוח שאכן קיים בורא לעולם שציווה אותנו לכך? האם יש מישהו שמשתדל לשמור את יום הכיפורים ובכל זאת חושב שאין צורך לשמור את השבת? האם יש מישהו שמחשיב את עצמו יהודי וחושב שהתנ”ך שמהווה את מקור ההיסטוריה היהודית הוא המצאה? האם ישנו מישהו “ציוני” שחושב שהארץ שייכת לנו גם ללא התורה וההבטחה האלוקית?

כולנו בתוכנו יודעים היטב את האמת, אלא שאנו מסתירים אותה בתת המודע שלנו מחשש להפיכה למיעוט. לא צריך להגיע רחוק כדי לחפש את האמת, לא צריך לנסוע למזרח לעשות מדיטציות או להתבודד במנזרים שונים. המסע האמתי צריך להיות אל עצמנו ופנימיותנו. רק מעט מחשבה אובייקטיבית יכולה להביא אותנו לתובנות עצומות.

בצבא ישנה היררכיה. ישנם הרבה מאוד חיילים, אבל רק מעט מתוכם חיילים קרביים, מתוכם מעטים הולכים לסיירות המובחרות, כמה אלופים בודדים ורמטכ”ל אחד. זה לא רק בצבא אלא בכל חלוקה שנחשוב עליה, אם ננתח את הרמה השכלית של האנשים, את רמת הכושר הגופני, את הרמה הכלכלית או כל דבר אחר. ישנו אחד בפסגה, כמה בודדים מתחתיו והרוב הגדול למטה. זה לא אומר שאלו שלמטה לא חשובים, זה פשוט אומר שלכל אחד תפקיד שונה והכרחי. מובן לכולם שאלו שבפסגה לא ירצו להיות כמו הרוב. זה טיפשי לחשוב שהרוב צודק ולכן כדאי להפוך להיות אחד מהם.

כך בדיוק קורה אצלנו, אלא שהראיה שלנו מעוותת ולכן אנו לא קולטים את זה. ישנם גויים רבים, ישנם יהודים רחוקים, ישנם יהודים “חצי שומרי מצוות” וישנו מיעוט קטן של אלו שמאמינים וחיים את חייהם בכל חלקיק מגופם למען השם יתברך. כשחושבים על הדברים, נראה מאוד סביר שמיליארד סינים יכולים בקלות לטעות, ביחד עם תשעים ותשעה אחוז מהעולם.

אבל השאלה האמתית היא לא המיליארדים שטועים או לא טועים. השאלה האמתית והחשובה היא מה איתנו? האם אנו חיים כפי שאנו רוצים? על פי אמונתנו? או שאנו חיים על פי חוקי חברה שאף אחד לא יודע מי מכתיב אותם, אבל לאף אחד לא נעים לצאת החוצה מהרוב?

ידוע שאברהם אבינו נקרא אברהם העברי, שכל העולם היה מעבר אחד והוא מהעבר השני. היה יכול להיות מאוד קל בשבילו לומר שכולם עובדים עבודה זרה, אז צריך ללכת אחרי הרוב ולהיות כמו כולם, אך הוא ידע שזה רע ולכן התרחק מזה. הוא הסביר ונלחם בזה עד שעשה מהפכה בעולם כולו.

כך ניתן להביא עוד דוגמאות רבות מהתורה ומרבותינו הקדושים על החיוב שלנו לשמור על מה שנכון גם נגד הרוב, אך זה לא נחוץ משום שאנו יודעים זאת היטב גם בעצמנו. הרי מדוע אנו כועסים על הנאצים יימח שמם? הרי ניתן לומר שהם בסך הכל הלכו על פי הרוב וכך יוצא שהם כלל לא אשמים. השלטון הנאצי עלה בדרך של דמוקרטיה בצורה ה”נאורה” ביותר ואם כן נראה שנהגו בסדר לכאורה. גם כל אלו ששונאים אותנו עד היום, אפשר לומר שהם בסך הכל הולכים בדרך הרוב ואולי הם נוהגים נכון חס ושלום. הרי רוב העולם רוצה למחוק אותנו מהמפה.

בצורה טכנית, עם דמוקרטיה אפשר גם להגיע למצב של רוב ערבי במדינת ישראל שיביא לשלטון ערבי שיגרש אותנו מכאן חס ושלום. אלא שברור לנו שעם הפעלת טיפת שכל ומחשבה ניתן להבין שהרוב טועה ובמקרה שכזה אסור לנו להקשיב לו. לכן אסור ללכת אחרי רבים לרעות.

כאשר ישנו רוב כשר וטוב, בוודאי שזוהי הדרך הטובה ביותר ללכת בה. אך כאשר הרוב עושה דבר מקולקל ורע, המצווה היא להתרחק ולשמור על הדרך הטובה שאנו מכירים מהמיעוט. כדאי לזכור את הדברים ככלל לחיינו, משום שבכל יום אנו מבצעים בחירות רבות ומקבלים החלטות שמשפיעות על העתיד שלנו ושל הסובבים אותנו. אסור להשתכנע לשקרים וללכת על פי הרוב למרות הנוחות שבזה. אנו צריכים להתחזק וללכת בדרך הטובה כדי להביא לעצמנו ולסובבים אותנו את הטוב האמתי, כך שנזכה לשמור על עצמנו דבקים בקדוש ברוך הוא ובתורתו ונצמח למקום גבוה וטוב יותר.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

4 תגובות על “פרשת משפטים – לא להיות אחרי רבים לרעות”

  1. Avatar ליאור בנימין הגיב:

    המאמר מלא בלשון הרע על עם ישראל. כמעט שאין אדם שלא מוריד תוכן וכו’- האם אתה ממונה על הסטטיסטיטה? חוצפה וחבל שהמאמר עצמו הוא זה הזורע מחלוקת, במקום לשרת את המטרה שהוא מתיימר לשרת.

    • שלום ליאור,
      ראשית, אני מתנצל אם הכעסתי אותך, בוודאי שלא רציתי לעשות מחלוקת.
      בקשר למאמר, לא דיברתי על אדם מסוים או קבוצה ספציפית אלא בכלליות כך שנראה לי שאף אחד לא צריך להיעלב ולהיפגע מזה.
      באמת חשוב מאוד להסתכל על הצד החיובי ולהתמקד בטוב, אך עם זאת אנחנו צריכים להכיר במקום שאנו נמצאים כדי שנוכל לתקן.
      הצעד הראשון של התשובה הוא להבין שאנו עושים משהו לא בסדר.
      כשאנחנו הולכים למוסך לתקן את הרכב או כשהולכים לרופא כשאנו חולים, צריך קודם להגדיר את הבעיה כדי למצוא טיפול מתאים.
      כך גם כדי שאדם יוכל להשתנות ולהפוך לטוב יותר, הוא צריך להכיר את המקום בו הוא נמצא, להבין מה הקלקול כדי לדעת מה לתקן.
      אם נתעלם מהמציאות, נמשיך באותה הטעות בלי לשים לב למה שאנו עושים. צריך להבין את הטעות כדי לתקן אותה.
      אני לא מקפיד חס ושלום על אף אחד מישראל ואם כך הבנת את הדבר, אז כנראה שלא הסברתי היטב את הדברים ואני מתנצל.
      הכל נאמר רק לצורך חיזוק ותועלת.
      כל טוב.

  2. Avatar יצחק שייך מוניס הגיב:

    לא לשון הרע ולא “בטיח” רוב רובם של עמנו מורידים תוכן לא חוקי .נקודה.צריך לקרוא לילד בשמו על מנת לדעת מה לתקן. מאמר יפה מאוד מקיף שלא מעייף את הקורא אותו.
    ישר כח למי שכתב רואים את הכוונה הטובה שמבקשים להצמיח ממש כל הכבוד.
    אני מקבל את המאמרים שלכם למייל שלי ונהנה מכל רגע.
    יצחק
    תל אביב

  3. Avatar shlomi052 הגיב:

    בדור שלנ ו,להנצל מזה,זה רק מי שיש בו מדת האמת בתכלית ללא משוא פנים לשום אדם וללא פחד ומורא כנ”ל וכגון יהודה שהודה ואמר,”צדקה ממני”.ולזכור שהוא היה ראש הסנהדרין וישב בדין זה עם יעקב ויצחק.להמחיש,אם היו אומרים דבר כזה על הרב עובדיה,והוא היה אומר בלוין כשכל העולם רואים ושומעים אותו אומר “צדקה ממני”,מה היו אומרים כולם?
    אם האפיפיור של היום היה עושה כמו יתרו,והיה מודיע קבל עם ועדה שהנצר ות היא שקר והיהדות אמת.מה היו עושים לו? ואם היה בורח,מי לא היה מחפש אחריו להורגו כגון האירני שכתב ספר שנקרא “פסוקי השטן” על השקרים שבקוראן והאיסלם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים