בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ח בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

הטומאה מדבקת – פרשת ראה

ראובן (רוני) פיזנטי | כ״ח באב ה׳תשע״ה | פרשת ראה

התורה מביאה את ההלכות הקשורות לעיר הנידחת. אם באו אנשים והדיחו את אנשי עירם לעבוד עבודה זרה, צריך להחרים את העיר ולשרוף אותה. אז אפשר להבין שלאותם אנשים שעבדו עבודה זרה מגיע עונש מוות, שהרי עבודה זרה היא משלוש העבירות של ייהרג ואל יעבור.

אבל קשה להבין מה חטאו הבהמות? קשה להבין מדוע צריך לקבץ את כל השלל ולשרוף אותו באש? למה לא להשתמש בו לקדושה? למה לא לחלק לצדקה לעניים? למה לא לקחת את הטומאה ולטהר אותה וכך להפוך אותה למשהו טוב?

הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו “ולא ידבק בידך מאומה מן החרם” (דברים יג׳, פסוק יז׳). אסור ליהנות משום דבר שם. לאחר שאותם דברים היו נגועים וקרובים לעבודה זרה, אסור להשתמש בהם. לא יכולה לצאת שום תועלת מדבר שצמח במקום של עבודה זרה. אותה עיר נידחת היא מדבקת. כמו מחלה מדבקת שכל מי שמתקרב עלול בקלות להיפגע. זה לא אדם אחד או שניים שהתחילו לעבוד עבודה זרה, אלא הדביקו את כל העיר במחלה הזו. לכן אסור להתקרב לשום דבר שם, כי הכל מדבק.

לא לחינם מוזכרים בפרשה בעלי החיים הטהורים והטמאים. בעלי חיים טהורים הם כאלו שניתן לתקן אותם ולהעלות מתוכם ניצוצות קדושה. את זה אפשר לבצע אם אוכלים בקדושה, אם מברכים לפני ואחרי האכילה, אם אוכלים לשם שמירה וחיזוק הגוף כדי לעבוד את השם ולא לשם התאווה, אם מכוונים כוונות שונות, אם אוכלים בסעודות מצווה או בשבת וכו׳. ככל שהאכילה נעשית בקדושה, אפשר להעלות את הניצוצות שבתוך האוכל למקומות גבוהים יותר ולהתעלות איתם.

ישנם ניצוצות שכלואים בתוך המאכלים וקל יחסית לשחרר אותם ולהעלות אותם, גם ללא כוונות גדולות. מספיק לברך על האוכל וכך אנו מעלים ניצוצות ומתקנים במידה מסוימת את נשמתנו. ישנם ניצוצות שקשה יותר להעלות אבל זה אפשרי אם למשל נאכל אותם בשבת או שאיזה צדיק יכוון כוונות שונות וכו׳.

אבל אצל בעלי החיים הטמאים אין אפשרות להעלות ניצוצות בדרכים רגילות. אין לנו את הכוח לשחרר את הניצוצות האלו ולהעלות אותם, ואם בכל זאת ננסה, גם אם נעשה זאת לשם שמיים, בקדושה מופלאה ועם כל הכוונות האפשריות, רק נפגום עוד יותר ונעשה נזקים. אמנם מבחוץ הם נראים בעלי חיים רגילים, אבל התורה מצווה עלינו להבדיל בין הטמא ובין הטהור, כי בפנים מבחינה רוחנית הם שונים לגמרי.

כך לעניין עבודה זרה. דבר שקשור לעבודה זרה הוא חסר תיקון מבחינתנו. אין לנו את הכוח והכלים להעלות ממנו ניצוצות קדושה ולטהר אותו. ישנם דברים שאפשר לתקן, ישנם דברים טמאים שאפשר לטהר, אבל בעיר הנידחת יש רמה כל כך גדולה של טומאה, שאין לנו אפשרות לתקן את הדבר. זה מעבר ליכולת של האדם ולא משנה כמה הוא יתאמץ לשם כך. לכן אם בכל זאת נחליט להשתמש בשלל בניגוד לצו האלוקי, אנו עלולים לחשוב שאנו עושים דבר טוב, אבל שום טוב לא יכול לצאת מזה ואנו רק מקלקלים בכך.

צריך לדעת שישנם דברים טמאים שקשה מאוד לתקן אותם. ישנם דברים שרק צדיקים גדולים, קדושים וטהורים יכולים להתמודד איתם, ואם אדם פשוט ינסה את מזלו הוא יזיק לעצמו. וישנם דברים כל כך טמאים שאפילו הצדיקים הגדולים לא יכולים להתמודד איתם מרוב הטומאה שבהם. ככל שהטומאה היא גדולה יותר, כך התיקון הוא קשה יותר.

אלא שלא זו בלבד שאנו לא מתקנים, אלא שככל שאנו מתקרבים לאותם דברים טמאים אנו מטמאים בכך את עצמנו. ממש כמו מחלה מדבקת. שלפעמים המחלה כל כך קשה וחשוכת מרפא, שלא רק שאין אפשרות לטפל בחולה, אלא שגם צריך לבודד אותו משאר העולם ולא להתקרב אליו כלל כדי שלא ידביק אחרים. מכאן נבין שכאשר אנו רואים שמסביבנו הטומאה גדולה, עלינו להתרחק משם מיד כדי לא להידבק.

לפעמים אנו נתקלים במצבים לא רצויים כל כך. פתאום מוצאים את עצמנו במקום מלא בחטאים, בסביבה לא טובה או בקשרים עם אנשים שמשפיעים עלינו לרעה. צריך לדעת שעלינו לעשות מאמץ לברוח משם מיד. כל רגע שנישאר שם יגרום לנו חס ושלום לשאוב מהטומאה ולהרחיק את הסיכוי להימלט. כך קרה עם אשת לוט שהביטה לאחור והפכה לנציב מלח, לאחר שהמלאך האיץ בהם לצאת מהר ככל האפשר מסדום כדי לא להישאב לטומאה.

כמובן שלא כל מצב הוא כזה, כי אם יש אווירה רחוקה מתורה או אנשים שלא כל כך מכירים את עולם המצוות, אז כמובן שאפשר להשפיע עליהם ולחזק את האווירה. אם יש כמה חברים רחוקים אז אפשר להשמיע להם דברי תורה ולקחת אותם לשיעורים. אם הקרובים לנו לא יודעים כל כך טוב הלכות, אז כדאי ללמד אותם. אם יש לנו אפשרות להשפיע ולשמור על עצמנו, אז כמובן שזה טוב להעלות את הסביבה שלנו ביחד איתנו.

אבל צריך להכיר ביכולות שלנו ולדעת מתי לברוח. כי אם כוח ההשפעה של אותה סביבה חזק יותר משלנו, אם אנו בסביבה שמזלזלת בתורה, מבזה רבנים ומחטיאה, אז הדבר נחשב כמו כת לצים שצריך להתרחק משם לפני שנידבק.

אם למשל ישנו אירוע עם ריקודים מעורבים, אז בוודאי שאסור ללכת לשם. כי גם אם נאמר קצת דברי תורה על השולחן, זה לא יכפר על המראות הלא טובים והחטאים שאנו עלולים לצבור חס ושלום. העוונות הרבה יותר גדולים מהתועלת שיכולה אולי לצמוח מזה. אם כולם הולכים למסעדה לא כשרה, אז זה חילול השם ללכת לשם גם אם רק נשב שם בלי להזמין שום דבר. צריך לבדוק היטב את המקום בו אנו נמצאים ולכוון את הדברים בדרך התורה הקדושה, כי אחרת חס ושלום אפשר להידבק.

מעבר לסביבה, גם לדומם יש השפעה וגם הוא עלול לדבק, כמו אותו שלל שצריך לשרוף ולא ליהנות ממנו בעיר הנידחת. לפעמים ישנו רכוש בעייתי שעבר דברים לא טובים, אם זה רכוש גנוב, רכוש שעבר בידיים לא טובות וכו׳. כך גם כסף שעבר בידיים לא טובות או שבא מהטומאה. כל אלו עלולים להיות מפתים מאוד, אבל רק להזיק בסופו של דבר. לכן עושים חנוכת בית, כדי לחנוך את הבלוקים והבלטות שיספגו דברי תורה. לכן כדאי לצבוע בית שגרו בו אנשים רחוקים מתורה, כיוון שהקירות ספגו דברים לא טובים וכעת צריך לטהר ולחדש אותם.

אנשים חושבים לעצמם שאם הם יעבדו בשבת הם יקבלו שכר כפול. חושבים שאם אפשר להשיג כסף קל מהונאה, שקרים ועקיצות אז זה ישפר את חייהם. חושבים שאם יעלימו עין וייקחו כסף שבא ממקומות מפוקפקים או מגורמים שמתעסקים בטומאה אז זה יועיל להם. אבל כל אלו רק נראים מבחוץ כמועילים בעוד שבפועל הם מרוקנים אותנו. הם מדביקים אותנו בטומאה ומוציאים מאיתנו את הברכה. זה כמו כסף מקולל שלא יכול לצאת ממנו טוב. עדיף להרוויח מעט כסף נקי, ישר ומבורך, מאשר להרוויח הרבה מאוד כסף שיביא חס ושלום קללה.

ישנם סיפורים רבים על גדולי ישראל שהציעו להם סכומי כסף גדולים עבור ישיבות ותלמודי תורה ובכל זאת סירבו לקבלם. לאחר זמן מה התגלה שאותם כספים היו של מיסיונרים עובדי עבודה זרה שרוצים להכניס את הנצרות חס ושלום לתוך העם היהודי.

אילו אותן ישיבות היו מקבלים את הכסף, אז אמנם הם היו יכולים לפאר את הישיבה יותר ולקלוט יותר תלמידים לשם, מבחוץ זה היה נראה כאילו הישיבה גדלה ומתפארת. אבל אז פתאום היו תלמידים שנושרים, אחרים שקצת מתקשים בלימוד, אולי אפילו כאלו שעוברים להם מחשבות כפירה מפעם לפעם. אף אחד לא היה מבין מהיכן זה הגיע ולמה זה קרה. אף אחד לא היה מנחש שאותו ספר גמרא קדוש נקנה מכסף של עבודה זרה ולכן קשה ללמוד מתוכו בצורה נקייה.

אדם שייכנס לבית מדרש שמרבים ללמוד בו גדולי ישראל, יוכל להרגיש מיד בקדושה גם אם לא יהיה שם אף אחד באותה שעה. אדם שמנשק ספר תורה, שהולך לקברי צדיקים או לשאר מקומות קדושים, ועל אחת כמה וכמה אם הולך לכותל המערבי שממנו השכינה לא זזה, מיד מרגיש את הקדושה. כי עצם המקום מכיל קדושה. האבנים, השולחנות והספסלים מכילים קדושה. כל אלו מדברים עמוק אל נשמתנו גם אם אנחנו בכלל לא מבינים מה נמצא שם.

לכן כמו שהדבר מתרחש בצד הקדושה, יש גם את הצד השני. בעיר הנידחת התרחשו דברים כל כך ירודים וטמאים, העבודה זרה הדביקה את כולם והפכה את כל המקום לחסר תיקון. זו טומאה גדולה כל כך עד שאי אפשר כבר לטהר את המקום הזה. לכן אסור ליהנות משום דבר שם וצריך לשרוף הכל.

לכן אסור לנו ליהנות מדברים טמאים או שמגיעים בדרכים לא כשרות. כי גם אם אנחנו חושבים שאנחנו נהנים מהשלל, אותו שלל מכיל בתוכו דברים שפלים שרק יעשו לנו נזקים.

השם יתברך יזכה אותנו להתרחק מהטומאה, להתחבר לדברים שבקדושה, להשפיע טוב ולא להידבק מהרע ובכך להביא את הגאולה השלמה מהרה.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים