בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ז בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה

ראובן (רוני) פיזנטי | כ״א באב ה׳תשע״ג | חג שבועות | יסודות היהדות

חג השבועות הוא יום פטירתו של דוד המלך, ומגילת רות שקוראים בחג השבועות מתארת את מהלך הדברים שהביאו בסופו של דבר ללידתו, דרך בועז ורות. הוא היה עבד נאמן לקדוש ברוך הוא ונבחר שמלך המשיח יגיע מזרעו. אלא שישנו עניין אחד שקצת מפריע לאנשים, וזה עניין דוד ובת שבע.

דוד המלך הוא אחד הצדיקים הגדולים ביותר שהיו בכל הדורות. נשמתו קשורה בכל נשמות עם ישראל ושם ניצוץ הגאולה. וגם אצלנו הדבר ברור ומובן, שהרי גם הרחוקים שבעם ישראל פותחים את ספר התהלים בעת צרה מתוך הבנה שכל מזמור בו הוא קודש קדשים שיכול להושיע, וברור הדבר שקדוש ועליון הוא מי שכתב אותו.

אלא שלצערנו, במוסדות חינוך שאינם תורניים לומדים את סיפור דוד ובת שבע בצורה מעוותת לגמרי עם פירושים לא נכונים של אנשים רחוקים וכופרים שלא מבינים חצי דבר בכתובים. וכל זה מביא אותם לחשוב על אחד מגדולי ישראל דברים שלא ראוי אפילו לחשוב על הפחות שבפחותים.

התנ”ך מורכב מדי מכדי לפרש אותו בעצמנו כמו שעושים מפרשים שונים שממציאים וכותבים את דעתם האישית והלא מבוססת. ולצערנו ישנם שלוקחים את אותן דעות ומכניסים אותן לסדר הלימוד במוסדות החינוך כעובדות מוצקות. אבל כדי לחקור את האמת צריך ללכת למקורות ולבדוק במסורת היהודית.

הרי כל האמונה שלנו בתנ”ך היא דרך המסורת. אין לנו דרך להבין מה כתבו בתורה אם אנחנו לא מבינים בכלל את השפה שלה. לכן ביחד עם התורה קיבלנו את התורה שבעל פה, כדי שנבין כיצד ללמוד את התורה.

וכמו למשל שאדם יכתוב ספר כלשהו, ואז אנשים שונים יפרשו את הספר בדרכים שונות ורחוקות זו מזו. ואז אותו אדם שכתב את הספר יסביר למה באמת התכוון. האם יעלה על הדעת לפרש את הספר על פי אחרים שסותרים את דבריו? הרי הוא שכתב את הספר ורק הוא יודע את הפירוש האמתי שאליו באמת התכוון.

לכן צריך להגיע למקורות. הגמרא אומרת “כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה”, ואם כן ברור הדבר שאותו מעשה לא היה חטא. אלא שיחד עם זאת, מובן הדבר שדוד המלך לא נהג כשורה ולכן הייתה עליו טענה בשמיים, שלכן נתן הנביא הוכיח אותו עם משל כבשת הרש. לכן צריך לעשות מעט סדר בדברים כדי להבין מה באמת קרה שם. ובוודאי שלא להיגרר למחשבות זולות, פרוצות ומזלזלות חס ושלום על הענק שבענקים.

ניצוץ המשיח

צריך לדעת שמלך המשיח מגיע לעולם בהסוואה, דרך תלאות וצינורות שנראים מלוכלכים. יש לכך הכרח וזה נעשה מסיבות שונות. זה מונע קטרוג וצרות עין, זה מרחיק קליפות רעות (ומובאים על כך דברים נפלאים בשער הגלגולים בהקדמה טו), זה מביא ברכה שמצויה דווקא בסמוי מן העין, זה נותן ענווה וכיפור על עוונות הדור וכן עוד סיבות רבות.

מבחוץ זה נראה מלוכלך עד שמבינים את היהלום המקסים והנוצץ שמסתתר בפנים. ולפעמים זה אפילו מגיע למצב שבו שוללים לאדם את הבחירה ממש. שהרי זה לא דבר שנוגע לאותו אדם פרטי שמעורב בזה, אלא זה נוגע לכלל ישראל לדורי דורות.

לכן אברהם אבינו הגיע דווקא מתרח, שהיה עובד עבודה זרה. ולוט בן אחיו עשה מעשה בזוי, שהשתכר כל כך עד שבא על שתי בנותיו. ולמרות שזה נראה זול ומופקר, דווקא משם מגיעות נעמה העמונית (אשתו של שלמה המלך ואמו של רחבעם) ורות המואבייה (שממנה יצא דוד המלך).

כך גם בפרשת וישב יהודה בא על תמר כלתו, ומי שבוחן את הפרטים היטב רואה את ההסתברות האפסית, שתמר אורבת ליהודה כדי להוציא את ניצוץ המשיח, ולכאורה מי אמר שהוא בכלל ירצה אותה? וגם אם כן, מי אמר שתתעבר מפעם אחת? אלא שבהשגחה פרטית השם מסובב את הכל כנגד כל הסיכויים.

כך גם רות המואבייה, שבאה אל בועז שהיה הקרוב ביותר אל בעלה שנפטר ללא בנים, וכמו במצוות ייבום רצתה שייבם אותה. ואז התחילו שאלות, אם בכלל מותר למואבייה שהתגיירה לבוא בקהל ולהתחתן עם יהודי. שהרי התורה אסרה על מואבי לבוא בקהל ולכאורה אולי זה גם במואבייה?

ואז ישי רצה לנסות לטהר את זרעו, שהרי הוא מזרע בועז ורות שהיו אומרים עליו שהוא פסול לבוא בקהל. אז הוא פרש מאשתו ורצה להביא ילד משפחתו, כדי שלאחר מכן יוכל לשחרר אותו ואז הוא יהיה יהודי כשר שיכול לבוא בקהל. אלא שהשפחה גילתה את הדבר לאשתו והיא נכנסה במקומה באותו הלילה. וכאשר גילו שהיא בהיריון חשבו שהיא זנתה ושח”ו הילד ממזר.

ומשם נולד דוד, שדחו אותו והרחיקו אותו, ביזו והשפילו, אבל הקדוש ברוך הוא שיודע את האמת ומגלגל את כל הדברים העלה ורומם אותו. הוא שלח אליו את שמואל הנביא שימשח אותו וימליך אותו למלך. כולם חשבו שזה אחד האחים האחרים והנכבדים ולא העלו בדעתם שזה דוד שזלזלו וביזו אותו, שחשבו אותו חס ושלום לממזר. אבל השם יתברך מסובב את הדברים דווקא בצורה כזו.

הכל בא בהסתרה ומתוך פנימיות מופלאה, ומתוך ההסתר הזה צומח מלך המשיח.

אשת איש?

הטענה העיקרית על מעשה דוד ובת שבע היא שהוא כביכול לקח אשת איש. שהרי אוריה החתי היה לכאורה נשוי לבת שבע שאותה לקח דוד לאשה. אבל ידוע שבזמנים ההם, כאשר עם ישראל היו יוצאים למלחמה, כל הלוחמים היו נותנים גט לנשותיהם כדי להימנע ממצב בו הלוחמים לא יחזרו ואז הנשים יישארו עגונות.

עגונה היא אישה שבעלה נעלם ולא יודעים מה עלה בגורלו. היא לא יכולה להתחתן כיוון שיתכן שהוא עדיין חי ואז היא אשת איש. היא גם לא יכולה להתגרש, כיוון שבעלה הוא שצריך לתת לה גט ולא יודעים היכן הוא. כך לפעמים יש מצבים בהם הבעל מת ללא עדים וללא שנמצאת גופה, והאישה נשארת כל חייה עגונה ולא יכולה להינשא מחדש.

לכן במלחמות בית דוד, שאז היה מצוי שאנשים ימותו בשדה הקרב ולא יוכלו לשוב לביתם, כל מי שהיה יוצא לקרב היה נותן תחילה גט לאשתו. כך שאם הוא לא יחזור, אשתו תוכל להינשא מחדש ולא תישאר עגונה כל חייה, שכן היא כבר קיבלה גט מבעלה עוד לפני שיצא לקרב.

גם אוריה החתי נתן גט לאשתו בת שבע, ואם כן יוצא שהיא כבר לא הייתה אשתו. לכן לא היה כאן חטא של אשת איש ח”ו. אך יחד עם זאת, מבחינה מוסרית המעשה היה לא הוגן, שהרי בוודאי אוריה החתי היה רוצה לחזור ולקחת את בת שבע לאשה כשהיה חוזר מהקרב. לכן כאשר נתן הנביא בא להוכיח את דוד עם משל כבשת הרש, הסיפור מדבר על מעשה מוסרי לא בסדר ולא על חטא חמור כמו אשת איש.

צריך להבין שחטא חמור של אשת איש זה דבר בכלל לא פשוט שהתנ”ך בוודאי לא היה עובר עליו בשתיקה. הבא על אשת איש חייב מיתה, היא נאסרת עליו לעולמים והילדים הם ממזרים. צריך לזכור שדוד המלך הוא אביו של המשיח (משיח בן דוד). הקדוש ברוך הוא קבע שהבן הממשיך של דוד הוא שלמה, בנה של בת שבע, ואם כן בוודאי שלא יתכן כלל לומר עליו דברים שכאלו.

ובכל זאת, גם אם נתייחס לצד המוסרי שבדבר, עדיין הדבר נשמע קשה. אפילו אם זה לא חטא ממש, מכל מקום זה בוודאי לא נשמע ראוי לאדם עצמתי כדוד המלך. ואם כן צריך עדיין להבין מה התרחש שם.

עוצמות של ניסיון

ידוע הדבר שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. וצריך להבין שזה לא במקרה. כי כשרוצים למשל לשמור על איזו חנות קטנה, אז מספיק להביא אדם פשוט שישמור עליה. אבל כשרוצים לשמור על בנק ממשלתי גדול, אז שמים אנשי אבטחה רבים ומיומנים, עם ציוד משוכלל, מצלמות וכלי נשק עצמתיים.

ולכאורה מדוע לא להסתפק באותו אדם פשוט ששומר על החנות, שישמור גם על הבנק? אלא שברור הדבר שכל השודדים והגנבים נמשכים דווקא לשם. אפילו ששם קשה להם הרבה יותר והסיכון גדול, אבל יחד עם זאת השלל הוא מרובה והם יעשו הכל כדי להשיג אותו. יתכננו תחבולות, יילחמו ויעשו כל מה שאפשר כדי לצאת עם שלל.

כך היצר הרע, ככל שהאדם גדול יותר, כך השלל רב יותר. לכן הוא מנסה להפיל דווקא את הגדולים. ולכן מובן שאדם ששקוע בחטאים ותאוות, שמסתובב במקומות של פריצות ויושב בחוף ים מעורב, אז היצר לא צריך להתאמץ אצלו כלל כי הוא חוטא בכל אופן. סף הריגוש אצלו גבוה מאוד, שאם תעבור לידו מישהי עם חולצה קצרה, הוא יחשוב ח”ו שהיא לבושה מדי.

אבל דווקא אדם גדול וירא שמיים, שהוא פרוש מכל תאוות העולם, שמלבד אשתו ובנותיו לא ראה דמות אישה כבר עשרים שנה, שם היצר הרע משקיע בעיקר. ואותו אדם לא רגיל כלל לאותם מראות, כך שמספיק שתעבור לידו אישה, אפילו צנועה, ומיד הוא ירגיש נפילה עצומה ברוחניות.

ואפשר להבין את זה מתוך דוגמה מצויה, שאדם לפעמים נאלץ לעבור ליד משאית זבל או במקום שפותחים סתימה בביוב, ואז הוא מרגיש סירחון אימים שהוא לא יכול לסבול כלל. הוא סותם את האף וזה לא עוזר, והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו. אבל אותם אנשים שעובדים שם, אפילו לא מתאמצים לסתום את האף ולא מתרגשים כלל. כי הם רגילים לזה. הם נמצאים יום יום במקומות המטונפים ויכולים לתפקד כרגיל.

לכן הרבה אנשים מתקשים להבין את זה, אבל גם אנשים יראי שמיים נופלים. זה לא אומר ח”ו שהם רשעים וזה לא מפחית מערכם, אלא שביחס לניסיונות הפרטיים שלהם הם נפלו. כי אדם ירא שמיים חי בתפיסת עולם רוחנית ועליונה, ואז כל דבר גשמי יכול להפיל אותו ממש. ומצד שני אדם רחוק כבר רגיל לתאוות וגשמיות, החושים שלו כבר כהים וסף הריגוש שלו כל כך גדול עד שהוא כלל לא מרגיש ניסיונות.

וצריך להבין אפילו מעבר לזה, שלכל אדם יש ניסיונות מיוחדים משלו שאין לאף אחד את האפשרות להבין אותם ובטח שלא להשוות. שיש אנשים שנולדו עם יצר גדול לדבר כלשהו ואחרים לעומתם שאין להם יצר באותו תחום כלל. ויש פעמים שנותנים לאדם יצר גדול ותאווה אדירה בעניין מסוים באופן חד פעמי עד שאין לו כוח להתגבר. וכך כל אחד בהתאם למה שהוא מקבל מהשמיים.

וכל אחד יכול להרגיש על עצמו, שיש דברים שקלים לו למרות שלאחרים הם קשים, ולעומת זאת דברים אחרים שהוא לא מסוגל, למרות שאחרים עושים את זה בפשיטות. לאחד קל לקום מוקדם בבוקר לתפילה ולאחר זה קושי עצום. לאחד כיף לשמור שבת והאחר מרגיש מוגבל. האחד נהנה מלימוד התורה והאחר מתקשה ולא מבין כלום. וכך בכל העניינים.

וגם כל אחד יודע על עצמו שיש דברים שבדרך כלל הם קלים למשל, אבל פעם אחת קורה שפתאום אין כוח ואין חשק. או שפתאום מקבלים תאווה גדולה ויצר בלתי מוסבר. ועל אחת כמה וכמה כשנמצאים במצב לא שגרתי, וכמו לאחר חוויה לא רגילה, אירוע קשה וכדומה, שהאדם יכול להשתנות מקצה לקצה ופתאום רגשות לא ברורים עולים והרבה בלבולים צצים, שכאילו אפשר לאבד שליטה. ואז פתאום אפשר לעשות דברים שכלל לא היינו מאמינים שנעשה.

ואמנם ברור הדבר שעל האדם לעשות כל שביכולתו להתאמץ ולהתרחק מעבירות, אבל רק הקדוש ברוך הוא יודע כמה כוחות יש כעת לאותו אדם בצד הטוב וכמה יש לו בצד הרע, ולכן רק הוא יכול לעשות דין וחשבון עם האדם בהתאם לאותם כוחות נפש שניתנו לו. לכן אמרו חז”ל אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו.

ולאחר כל זה אולי יהיה מובן יותר הדבר, שגם אם רואים אדם גדול במעלה שנפל בעניין מסוים, וכמו במקרה הנידון שיש טענה כלשהי על דוד המלך מהצד המוסרי, מכל מקום אי אפשר להבין כלל את הניסיון בו היה, את הכוחות שניתנו לו וכו’. שלפעמים משמיים כמעט ונוטלים את הבחירה מהאדם.

דוד המלך היה אדמוני. האדום מסמל תאוות, רצח, גשמיות וכדומה. כמו עשו שהיה אדמוני ורצה את האדום האדום הזה. אלא שדוד המלך עבד על עצמו, שבר את היצרים, השתמש בתאוות לקדושה, שיצא למלחמות רבות שהביאו לקידוש השם. וכך עבד את השם ממש. דווקא מתוך כל היצרים והתאוות, הוא הצליח לעשות עבודה כל כך עצומה שאף אחד אחר לא הצליח לעשות.

תארו לכם שיערכו ניסוי. ייקחו קבוצה של רבבות אנשים, יזריקו להם חומרים שמביאים יצרים ותאוות וינסו למדוד עד כמה הם מצליחים להתגבר. אז יהיו כאלו שיזריקו להם מינון נמוך, והם מיד ייכנעו לתאוות. יהיו כאלו שקצת יותר יתגברו וישברו מאוחר יותר. וכך לאט לאט יזריקו להם עוד ועוד, עד שכולם יישברו.

אבל אז יראו שנשאר אדם אחד שעמד בכל הניסיונות. וכך ימשיכו להזריק לו עוד ועוד מאותו חומר במינונים גבוהים מאוד, עד שבסופו של דבר גם אותו אדם יישבר. אז מצד אחד אותו אדם נשבר ונכנע לתאווה. אבל מצד שני ברור לכולם שהוא גדול יותר מכולם.

ולכאורה אם נשווה את אותו אדם למישהו אחר שכלל לא השתתף בניסוי, אז מצד העובדות הנראות לעין, אותו אדם שהיה בניסוי בסופו של דבר מעד ונפל בתאווה, והאדם שלא השתתף בניסוי לא נפל כמותו. אבל מצד האמת, הדבר ברור שאותו אדם הוא מיוחד במינו. שמה שגרם לו להתפתות זה רק כמות היצרים האדירה שהזריקו לו, אבל הוא הרבה יותר חזק מכל אדם שעובר ברחוב ומעולם לא נפל, כיוון שהוא מעולם לא התנסה עם כמות יצרים כזו.

דוד המלך היה אדמוני. השם בחן אותו ונתן לו תאוות אדירות. הוא עשה תיקונים עצומים בשמיים כשנלחם באותן תאוות. אם היו נותנים לכל אדם אחר את אותן תאוות, הוא היה בקלות הופך להיות כעשו הרשע. אלא שדוד המלך עבד על עצמו כל כך, עד שהתגבר ממש. ואמנם מעד, אבל זה בוודאי לא ראוי להיקרא כ”חטא”.

ללא בחירה

ככל שלאדם יש השפעה גדולה יותר, כך הבחירות שלו פחות אישיות. שהרי בחירה של מלך אינה דומה לבחירה של הדיוט, שאם אדם פשוט בוחר לעשות או לא לעשות משהו מסוים, הוא משפיע רק על עצמו ולפעמים על הסביבה הקרובה מאוד. אך מלך שבוחר אם לעשות או לא לעשות דבר מה, משפיע על עם שלם.

לכן ברור שאם מתקבלת החלטה כלשהי בממשלה או שעם מסוים מחליט על מלחמה או על שלום איתנו, זה בוודאי לא סתם בחירה של אדם, אלא מסלול מדוקדק מהשמיים שמוביל לאותו דבר בשביל התכלית הגדולה. הבחירה הקטנה של אותו אדם פרטי מושפעת מהמצב הרוחני של כל הדור, מההשלכות לעתיד של כל עם ישראל וכו’.

הרי אדם פרטי לא יכול להשפיע על כל ההיסטוריה ועל עמים שלמים רק בגלל שכך התחשק לו. הדבר מוכרח לצאת מהשמיים ורק מסובבים את הדברים כמו תאטרון בובות, שייראו כמופעלים על ידי האנשים המשפיעים בעולם. יוצא שישנם דברים מסוימים המוכתבים כבר ומושכים את האדם המשפיע אליהם, כאילו שנוטלים ממנו את הבחירה.

ואמנם זה בוודאי לא תירוץ לאנשי המעמד בעלי ההשפעה שיוכלו לעשות כרצונם, שהרי גם מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. לכן גם דוד המלך עצמו לא התנער מאחריות ועשה תשובה על המעשה, שהוא ידע שהוא היה לא בסדר. אלא שמכאן נבין שזה רחוק אלפי שנות אור ממה שאנו מדמיינים לעצמנו, שכאילו נטלו ממנו את הבחירה ממש והכל היה מוכן ומזומן משמיים כך שיתקיים אותו מעשה.

בת שבע הייתה מיועדת לדוד מהשמיים עוד לפני שבכלל הגיעו לעולם. דווקא מהם צריך לצאת זרע המלוכה וכך סובבו את הדברים משמיים על מנת שהדבר יתקיים. לפעמים מזמנים לאדם יצרים שונים שאין לו את הכוח להתגבר עליהם. לפעמים מסובבים דברים מהשמיים ושוללים את הבחירה של האדם באותה נקודה.

ואמנם תמיד קל לשפוט אחרים מבחוץ, ואז לבוא בטענות, אבל כאשר אנחנו נמצאים בקו הבחירה, אז פעמים רבות אנו נוטים למקומות הפוכים ממה שהשכל הכתיב. הרי כל אחד יודע על עצמו שישנם דברים בזויים ושפלים שהוא נופל בהם, שהוא מתבייש בעצמו על כך ולא יודע מדוע זה כך. שהרי מצד השכל הוא תופס שזה גרוע, אבל מצד היצר והתאווה הגדולים כאילו שאין לו כוח להתגבר. אז על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על אדם גדול שעליו נאמר שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, וגם שמשמיים מכוונים אותו למקומות מסוימים בהתאם לצרכים של הכלל, שאז ממש אפשר ליטול ממנו את אפשרות הבחירה.

לימוד תשובה לדורות

וצריך להבין מדוע משמיים גלגלו את הדבר כך שיגיע לאותו מקום. שהרי היה צדיק וקדוש, השם היה אתו בכל מצב בדרכו, עזר לו במלחמותיו וסייע לו להגיע אל המעלה העצומה שאליה הגיע. ואם כן מדוע משמיים הביאו אותו לנפילה שכזו?

אלא שדוד המלך לימד אותנו את מעלת התשובה. שאותו מעשה פתח פתח עצום לכל מי שרוצה לשוב אל השם יתברך, שאפילו לאחר הנפילות הקשות והכואבות, מכל מקום אנו תמיד אהובים אצל השם.

לאחר שנתן הנביא הוכיח את דוד, מיד הוא קיבל על עצמו תשובה מכל הלב. הוא אפילו כתב על זה מזמור בתהלים (נא) בו הוא מתחנן להשם יתברך שיסלח לו. הוא לא מנסה להסתיר את הדבר כלל, אלא כותב בכאב ובצורה מרגשת, כך שלדורות, כל יהודי שחטא יוכל לומר את המזמור הזה, להתפלל מעומק הלב, להתחבר למלים שלו וכך ילמד איך צריך לעשות תשובה מכל הלב באמת.

לפעמים אנחנו מסתכלים על המקום הגרוע שאליו הגענו, על כמה נמוך ירדנו, על הדברים השפלים שעשינו, ומתוך כל זה אנחנו מתייאשים ומבינים שאין לנו שום סיכוי. ישנם אמנם דברים המעודדים אותנו לעשות תשובה, אנו שומעים על כך שאפשר להגיע למחילת כל העוונות, אז אמנם כל אלו מעודדים אותנו שאפשר למחוק את החטאים, אבל ברור לכולנו שלא נגדל להיות צדיקים גדולים מתוכם. בטח שלא נוכל להגיע לדרגה של דוד המלך.

לכן היה עניין גדול שדווקא הענק שבענקים, זה שכולם בטוחים שלא יוכלו להגיע למעלה העצומה שלו, הוא שיעשה דבר שנתפס בעיני האנשים כנפילה עצומה, ומתוך כך יעשה תשובה מעולה ויזכה לדרגות עצומות אפילו עוד יותר שאין כדוגמתן. כעת אף אחד לא יכול להגיד שאין לו סיכוי, כי גם מתוך הנפילות אפשר להגיע עד המרומים.

קשה לנו להאמין שאדם שחי בצורה לא טובה יכול פתאום להיות איזה צדיק שמגיע להשגות גבוהות. דוד המלך לימד תשובה לדורות, כי מה שמיוחד בדוד המלך הוא שלא רק שהשם יתברך מחל לו על מה שעשה, אלא אותה תשובה שעשה הביאה אותו למקום הכי טוב וגבוה שאפשר לפני כולם. הקדוש ברוך הוא בחר בו להיות מלך המשיח שמזרעו יוצא גואל ישראל.

כל יהודי יכול ללמוד מכאן כעת שגם אם הלך בדרכים לא טובות כל חייו, יש לו עדיין סיכוי להיות גדול הדור ומנהיג ישראל. לא רק שהשם ימחל לו על העוונות והוא יתנקה ויחזור לנקודת האפס, אלא שאם יעשה תשובה מכל הלב הוא יוכל להגיע למקום הגבוה ביותר שאפשר. דוד המלך בכוח התשובה שעשה לימד אותנו שאפשר להגיע להיות מלך המשיח גם לאחר שעושים מעשים לא טובים, כל עוד אנו חוזרים בתשובה מאהבה בצורה אמתית ומכל הלב.

ישנם ארבעה שמתו בעטיו של נחש, כלומר שלא עשו שום חטא מימיהם והסיבה היחידה לפטירתם מהעולם הייתה חטא אדם הראשון. מפליא לגלות שאותם ארבעה הם לא מהמפורסמים שבאבותינו שעיצבו את עם ישראל. אמנם בוודאי שהם גדולים וחשובים (בנימין, עמרם, ישי וכלאב), אך התנ”ך מראה לנו שדווקא על הגדולים ביותר כן יש טענות (כמובן בדברים קטנטנים כחוט השערה על פי הדרגות שלהם) כמו אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן וכל שאר הגדולים שעיצבו את פני עם ישראל. על כולם יש איזושהי טענה, אך למרות אותה טענה אנו רואים שהם הגיעו למקומות גבוהים יותר מאחרים שלא הייתה עליהם שום טענה.

כי מי שהולך למקומות גבוהים הוא פגיע ועלול ליפול, אך בוודאי שיש לו סיכוי טוב יותר להגיע גבוה ממי שנשאר בטוח במקומו ולא מנסה לעלות. למרות שמי שנמצא במקומו בוודאי בטוח יותר ממי שעולה, אך אותו ביטחון משאיר אותו באותו המקום. מכל זה נבין את עוצמת הכלי הנפלא הזה הנקרא “תשובה” ונזכור שבכל רגע אנו יכולים לשנות את כל מהלך חיינו ולהוביל עצמנו למקום טוב יותר.

לזכור מי הוא דוד המלך

בסופו של דבר, ראוי לכל אחד מאיתנו לזכור היטב על מי אנחנו מדברים. שהרי הקדוש ברוך הוא מעיד עליו שהוא עבד השם, המשיח, שעשה לו נחת רוח והלך בדרכיו. אז מי אנחנו שנאמר ח”ו אחרת מתוך הבנה לקויה ולא מבוססת?

ברור לכולנו שדוד המלך לא נמצא בדרגה שלנו כך שנוכל לומר עליו כל מיני דברים זולים ובהמיים. ברור לכולנו שהמשיח הוא לא סתם אדם פשוט שבמקרה הגיע למעמד שלו. הוא נבחר בקפידה וכל מעשה שלו משפיע על כל ישראל. כולנו בתוכנו מבינים את הגדולה העצומה של דוד המלך ויודעים שדרכו נוכל לראות ישועות בתפילות העצומות שחיבר לנו, אנו יודעים שהשם יתברך אוהב אותו והוא צינור שיכול לקשר בינינו.

ולפעמים אנו שוכחים על מי אנחנו מדברים, שהרי דוד המלך הוא הרגל הרביעית במרכבה, מייצג את מידת המלכות בתוך עשר הספירות, מלך ישראל הנצחי, נעים זמירות ישראל מחבר ספר התהלים שכל אחד מאיתנו קורא בכל צרה המגיעה עליו ולא מעט זוכים לראות דרך זה ישועות. חלק גדול ממזמורי התפילה נלקחו ממנו, דוד מלך ישראל חי וקיים וזרעו עתיד לגאול את ישראל.

השם יזכה אותנו להתקרב למעלותיו ודרגותיו הגבוהות של דוד המלך. זכותו העצומה תגן עלינו ועל כל ישראל, ונזכה לבואו של המשיח מזרעו במהרה בימינו אמן.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

11 תגובות על “כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה”

  1. Avatar דניאל הגיב:

    אחלה אתר

  2. Avatar דורון לוגסי הגיב:

    חזק וברוך נהנתי מכל פיסקה ופיסקה מנוסח יפה טהור ונקי יחזקו ידך אמן ואמן המשך כך.

  3. Avatar עמית הגיב:

    מאוד נהניתי ויישר כוח!
    אבל לא תירצת- איך זה לא ניאוף.. מהפשט כביכול זה נראה כך. ועוד אחרי כן שנשא את בת שבע

  4. Avatar אורן הגיב:

    מאמר ידוע ללא חידוש .
    לצערי נפלת באותו הבור שנפלו כולם.
    בל נשכח שבית מדרשו של ר יוחנן ור יהודה הנשיא באו מבית דוד .הם יהפכו עולמות כדי להלבין את דוד ..וכל עניין הגט הוא הזוי כשלעצמו ..ואתה יודע את זה.
    צר לי שלא נותנים למחשבת לפרוח ומסרסים אותה .
    משה חטא אהרון חטא דןד חטא .
    אלה הם גיבורי המקרא שלנו והיופי שלהם זה ב חטאם והכרתם בחטא .
    אחרת מה הם שונים מהאל יתברך ?

    • אותו ה״בור״ שנפלו בו כולם הוא עצם היהדות. זה מה שעבר מאב לבן ומרב לתלמיד. אם אנו מהרהרים חס ושלום על הגמרא ולא מאמינים באמיתותה, אז לכל השאר גם אין בסיס. כל הבסיס של האמונה היהודית עומד על התורה שכוללת את התורה שבעל פה, ואם אתה לא מאמין בתורה שבעל פה (בגמרא שאומרת את הדברים במפורש), אז אין בסיס לשום דבר אחר גם. כי אם זה שקר, אז גם כל השאר יכול להיות חס ושלום שקר. אלא מובן שהכל אמת.

      • Avatar שי הגיב:

        לא מהרהרים על הגמרא ההפך לפי פירוש רשי לא היה חטא של אשת איש אך חטא היה.

        • בוודאי שהיה בזה שמץ של חטא, שהרי נתן הנביא הוכיח אותו עם משל כבשת הרש, וגם דוד המלך עצמו כתב מזמור על כך בתהלים שהוא אומר להשם שהוא חטא. אלא שכל זה לפי הדרגות שלו. דוד המלך היה אדמוני, להבדיל כפי שמוזכר בעשו, בעל תאווה, משיכה לדם, לרצח וכו’. ועם כל זה פעל כדי להתגבר על היצרים, ולכן הגיע למדרגה שהגיע. אדם פשוט שהיה מקבל יצר כמו שלו היה עושה עבירות איומות בלי סוף. לכן צריך להבין שאי אפשר לדון אותו מתוך התפיסה שלנו. זה כמו שהיום אין יצר לעבודה זרה וחושבים שזה משחק ילדים. אבל פעם שהיה זה היה לא פשוט בכלל. יותר ממה שמתאווים היום לעריות. אין בזה היגיון, זה יצר שניתן באדם. לכן אי אפשר לשפוט מתוך הדעה האישית שלנו, אלא צריך לקחת את מה שהכתוב עצמו אומר, וידוע שהשם יתברך משבח את דוד מאוד ואותו “חטא” שאנו תופסים כמשהו עצום, הוא דבר פעוט ערך ביחס לכל הניסיונות שעמד בהם, והלוואי על כולנו שנגיע לדרגה שלו והנפילה שלנו תהיה רק בדבר כזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים