בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ז בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

מצעד ״הגאווה״ ואיסור משכב זכר

ראובן (רוני) פיזנטי | י״ט באייר ה׳תשע״ד | יסודות היהדות

מפאת רגישות הדברים וצניעותם, יש להרחיק ילדים מקריאת המאמר.

כל יהודי נברא בצלם אלוקים וכל יהודי הוא אדם קדוש שבתוכו נשמה אלוקית שגדולה במעלתה ממלאכי עליון. הנשמה האלוקית שבתוכנו היא חלק אלוק ממעל ולקוחה מתחת לכסא הכבוד. גם יהודי שחוטא הוא עדין נחשב ליהודי ולכן היחס לכל יהודי צריך בהחלט להיות שווה, ללא קשר לנטיות או לחטאים שלו. אבל ישנם כמה דברים שצריך לשים על השולחן כדי להבין את המשמעות של המעשים שלנו.

התורה מצווה אותנו בפרשת אחרי מות (ויקרא יח׳, פסוק כב׳): ״ואת זכר לא תשכב משכבי אשה״. זהו איסור מפורש שלא משתמע לשתי פנים. אסור לגבר להיות עם גבר במשכב זכר. העונש על כך חס ושלום הוא מוות. אפשר להתווכח על זה כמה שרוצים או להאשים את החרדים בכל הצרות, אבל זה לא משנה את המציאות שזה מה שהתורה כותבת בפירוש.

חשוב להבין שאותם יהודים הם נשמות קדושות ויקרות, אלא שבמעשיהם הולכים נגד רצון השם. כמו אדם שמחלל שבת או אדם שמתחתן עם גויה. אין כל רע באדם עצמו אלא רק במעשים החיצוניים שלו. אותו אדם הוא אהוב ורצוי ובכל רגע הוא יכול לעשות תשובה ולחזור לנשמה האלוקית שלו.

לפעמים אנשים מתרעמים על האיסור הזה של משכב זכר, שהרי איך אדם שנולד כביכול למציאות כזו יכול לשלוט בעצמו? מדוע אדם צריך לסבול במשך כל חייו וללכת נגד הנטיות הטבעיות שלו? אז צריך לדעת שכל החיים שלנו הם תיקון ואדם לעמל יולד. זה לא פשוט, אבל בשביל זה הגענו לעולם.

אילו היינו שואלים את אותה שאלה על אדם עם נטיות כבדות לרציחה, האם עדיין היינו חושבים שהוא צריך ללכת אחרי נטיותיו הטבעיות? ואם מדובר על פדופיל, אז זה בסדר שיעשה מה שהוא רוצה? ישנם הרי המון אנשים עם הפרעות ונטיות שאינן טובות, אך בוודאי שלא נאמר שכל אחד יעשה כרצונו. לאדם יש יצרים ועליו לעבוד על עצמו ולהתגבר עליהם.

ואמנם הרבה אנשים חושבים שבדוגמאות שהבאנו, אותם אנשים מזיקים לאחרים. אבל כאן לכאורה אין שום נזק נראה לעין? אלא שאמנם הנזק אינו נראה לעין, אבל בוודאי שהוא עצום. אדם שעושה מעשים ששנואים אצל השם יתברך מביא לכוחות דין וסטרא אחרא, מביא לקטרוג קשה על כל סביבתו. כל ישראל ערבים זה לזה.

וכל זה מעבר לנזק הרוחני העצום מצד עצמו. שאנשים חושבים שהעיקר זה לשמור את המצוות שבין אדם לחברו, אלא שהמצוות שבין אדם למקום הן לא פחות חשובות. הקדוש ברוך הוא נתן לנו מצוות כדי שנלך בדרכו ונתקרב אליו, כדי להשפיע אורות עצומים ושפע עצום. וכאשר אנו עושים עבירות, אז אנו חוסמים את כל זה.

אין הבדל בכל זה אם זה בין אדם למקום או בין אדם לחברו. הנזק הרוחני הוא נזק עצום. וכמו לדוגמה שאדם ישחק עם כפתורים שונים באיזה חדר מבודד, ויאמרו לו שאסור לגעת בזה, אבל הוא יאמר לעצמו שמה אכפת לאחרים, הרי זה נחמד לו והוא לא מזיק לאף אחד. אבל בסופו של דבר יראו לו חורבן והרס בכל העולם כולו. ואז יסבירו לו שכל כפתור שלחץ עליו גרם להפצצות, מלחמות, מחלות קשות, ייסורים ועוד דברים נוראים לכל העולם כולו.

וכך זה ממש. החטאים שלנו משפיעים על העולמות העליונים, יש עולמות שלמים שתלויים במעשים שלנו. ועל אחת כמה וכמה שכל זה בסוף משפיע על העולם שלנו. מי יודע כמה מלחמות, כמה ייסורים, כמה עוני, כמה מחלות, כמה תאונות, כמה דברים נוראים הגיעו מתוך הדברים הללו.

ואמנם זה שייך בכל החטאים והאיסורים, אלא שדווקא על ענייני הקדושה והצניעות הייסורים מתגברים בעיקר. זה עיקר הכוח של הטומאה. לכן השם המית את ער ואונן בני יהודה, כיוון שהשחיתו זרע. לכן השם נתן מגפה בעם כאשר עם ישראל זנו עם בנות מואב. דווקא מהעניינים האלו הקדוש ברוך הוא נפרע ללא אריכות אפיים. לכן זוהי גם אחת משלוש העבירות שעדיף למות ולא לעבור עליה.

ואמנם זה בוודאי לא קל ללכת נגד הרגש. אבל צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא לא מעמיד אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו, כך שאם יש לאדם נטיות וטבע מסוים נגד התורה הקדושה, אז יש לו גם את הכוח להתגבר על כך ובוודאי שהשכר שלו יהיה כפול ומכופל מאדם שהדברים באים לו בקלות ללא עמל.

כעת לכל אדם יש זכות בחירה וכל אחד חופשי לבחור את דרכו. אדם יכול לבחור לקיים מצוות או לעשות חטאים וכנגד זה הוא יכול להעלות או להוריד בדרגות את הנשמה האלוקית שלו. בכל אופן אין דבר כזה ״הומואים דתיים״ כפי שמכנים זאת, או כל דבר אחר בסגנון שהופך את זה כאילו לפחות חמור. כי אם אדם הולך בקו שהוא נגד רצון השם, אז הוא לא יכול לקרוא לעצמו דתי.

ואמנם הוא נשמה אלוקית ותמיד יהיה כזה, אבל כרגע הוא לא הולך בדרך הדת אלא עושה את ההפך הגמור. האיסור הוא איסור מפורש שאין שום דרך אחרת להבין אותו. אדם חופשי לבחור כרצונו ולעשות ככל העולה על רוחו, אבל צריך לזכור שיש דין ויש דיין, ובסוף מגיעים לקופה ומשלמים על הכל.

היכן הגאווה?

מכל מקום, צריך בירור ומחשבה. שאמנם אם לאדם יש נטיות כאלו ואחרות, והוא נכנע להן ולא מצליח להתגבר על היצרים, אז זה עניין פרטי שלו. אלא שצריך להבין איך יתכן שחטא כל כך חמור ומאוס הפך להיות לגאווה גדולה שצריכה לקבל ביטוי במצעד פומבי שעושה כל כך הרבה רעש? וכי זו באמת גאווה גדולה?

מיום ליום הגבולות נפרצים ולצערנו כבר לא שמים לב לריחוק האדיר מהשם יתברך. כבר שכחנו בשביל מה בכלל הגענו לעולם ומה תפקידנו. כאילו שהתאוות שלנו הן הדבר החשוב ביותר בעולם שבשבילו נקריב את הכל. האם התאוות הרגעיות שלנו באמת חשובות כל כך שצריך לפאר אותן ולהתגאות בהן בפרהסיה לעיני כל?

צריך להבין שגאווה כשלעצמה זה דבר מאוס. גאווה היא שורש המידות הרעות, בעוד שההפך מזה שהיא מידת הענווה היא שורש לכל המידות הטובות. על משה רבינו נאמר שהיה הענו מכל האדם. זה מה שהפך אותו למנהיג כל כך גדול. היום, להבדיל, המנהיגים נמדדים על פי הגאווה המנופחת, ולכן הגענו למצב שאנו נמצאים בו היום.

גם אם אדם היה תלמיד חכם עצום ומלא בגאווה, זה היה דבר מאוס. גם אם לא היה עושה עבירות כלל והבעיה היחידה שלו הייתה עניין הגאווה. אדם צריך להתחבר לפנימיות ולהגיע לעומק כדי להתקדם בחיים. לא לנסות להרשים אחרים ולהתעסק בחיצוניות.

אבל כאן זו לא סתם גאווה, אלא גאווה בדבר מאוס ורדוד. אם אדם מתמקד בגאווה, בחיצוניות ובתאוות רדודות, אז הוא הופך לאדם שטחי ללא משמעות. וכי אלו הדברים שבהם הוא מתגאה?

גם אם נוציא לרגע את עניין החטא. כל אדם בר דעת יוכל להבין שלעשות מצעד כדי לפרסם את היצרים והתאוות הפנימיות של האדם זה דבר פוגע, טיפשי וחסר תוכן. לומר לכל העולם מהן ההעדפות המיניות שלנו זהו דבר ירוד ושפל.

גם אם לא היה בזה איסור. וכמו שאדם יספר לכולם בגאווה מה הוא עשה עם אשתו בלילה בחדרי חדרים. ועל אחת כמה וכמה אם היה מביא תמונות ועושה מצעד באמצע הרחוב. וכי זה מה שיש לו להתגאות?

למה אנשים שהולכים לתומם ברחוב צריכים להיחשף לכל הפרובוקציה הזו? למה ילדים קטנים צריכים לראות ברחוב אנשים חסרי מעצורים שנותנים ביטוי פומבי ליצרים השפלים שלהם? מה שאדם רוצה לעשות בחדרי חדרים זה ענין פרטי שלו מול הקדוש ברוך הוא, אבל בוודאי שלא צריך להוציא את זה החוצה שכל העולם יראה.

לכל אדם יש יצרים אפלים ותאוות בהמיות. המטרה שלנו היא להעצים את הדברים הטובים ולהתרחק מהדברים המעכבים. להתגבר על היצר הרע ולתת מקום לרוחניות ולנשמה הטהורה שלנו. בוודאי לא לתת ביטוי המוני לתאוות שכולם מואסים בהן ולהתגאות בזה שאנו עוברים עבירות ועושים חטאים.

לסיכום הדברים, כדאי להבין שכל יהודי הוא אוצר עצום שמכיל נשמה אלוקית, וחס ושלום אין שום כוונה במאמר לפגוע באף יהודי. יהודי שחוטא הוא עדין יהודי קדוש, רק שיש פגם במעשים שלו ועליו לעשות תשובה.

צריך לשים את הדברים על השולחן ולא לטייח את הדברים מתוך מחשבה שאם אדם נולד כך או שזה היצרים שלו, אז זה הופך את זה לבסדר. כי בדיוק בשביל זה הגענו לעולם, כדי להתרחק מהיצרים המזיקים ולבחור בטוב, גם אם זה קשה ולא נוח. וגם אם קשה ואדם חס ושלום נופל ביצרים שלו, אז לכל הפחות שיעשה זאת בחדרי חדרים ולא יתגאה בחטאים שלו לעיני כולם.

השם יזכה אותנו להתגבר על התאוות המזיקות ולהידבק בחוקי התורה הקדושים שיכניסו לנו אור לחיינו.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים