איך אפשר לזכות לאמונה אמתית? מה לעשות?

2 תגובות על “איך אפשר לזכות לאמונה אמתית? מה לעשות?”

1. ראובן (רוני) פיזנטי הגיב:

   כ׳ בכסלו ה׳תשע״ו בשעה 19:59

   שלום,

   לפי מה שכתבתם דווקא נשמע שיש לכם הרבה אמונה שאולי לא שמתם לב אליה. אדם שבוכה לקדוש ברוך הוא במשך שעה מוכרח להיות מאמין עצום (כי עם מי בכלל הוא מדבר אם הוא לא מאמין?). על אחת כמה וכמה כשמה שהוא מבקש זה דבר רוחני כמו להתקרב להשם ולזכות לאמונה. אדם שקובע עתים לתורה, שמחפש הרצאות וספרים על אמונה ושואל שאלות על אמונה הוא אדם מאמין ביותר. זה בכלל לא דבר מובן מאליו ורוב האנשים לצערנו לא זכו להשקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיות בזה. רוב האנשים שוקעים בעבודה ובגשמיות וזונחים את עניין האמונה. לפי התיאורים שלכם אתם בדרגות גבוהות ביותר של אמונה.

   אנחנו נמצאים עכשיו בספר שמות שמתאר את הגאולה, גאולה מהמיצרים של כל אחד מאיתנו, גאולה מהשעבוד לסביבה, גאולה מפרעה שמסמל את היצר הרע וגאולה מכל הקבעונות וההרגלים שלנו.
   צריך לדעת שכל אחד מאיתנו נמצא במצרים ויכול להיגאל. בשביל זה צריך לשנות את התפיסה. כי אדם שחושב ומרגיש כמו עבד תקוע עם המחשבות האלו וגם אם יגאלו אותו הוא ימשיך להיות עבד. כמו בני ישראל שלא שמעו למשה מקוצר רוח ועבודה קשה, וכמו שלאחר שנגאלו הם המשיכו לרצות לחזור למצרים שוב ושוב. כדי להיגאל, צריך לחשוב כמו בני מלכים.

   לכן, לדעתי פשוט צריך לשנות את התפיסה לחיובית יותר. אולי במקום לבכות שעה לקדוש ברוך הוא (שזה דבר עצום ומסוגל והלוואי על כולנו), תנסו להודות לו במשך שעה על כל הדברים החיוביים שיש לכם. אולי במקום לחשוב שהתפילה לא מתקבלת, תחדירו לעצמכם שהקדוש ברוך הוא מקבל כל תפילה של כל אדם, רק שלפעמים אנחנו לא מבינים מה טוב בשבילנו והשם יתברך מביא לנו טוב גם אם זה לא מובן לנו. (כמו בסיפור הידוע על רבי עקיבא שאמר שכל מה שהשם עושה הוא לטובה).

   במקום להיות עצובים מתוך הבנה שהקדוש ברוך הוא לא שומע לתפילה שלכם ושחס ושלום אין שום סיכוי שמשהו ישתנה, כדאי להתפלל מתוך שמחה והבנה שהשם יתברך אוהב אותנו ושולח לנו דברים טובים.
   כשאדם מתפלל, מקיים מצוות ומתקרב להשם יתברך, הוא צריך להרגיש כמו בן שעושה נחת רוח לאביו. הוא צריך להרגיש שמחה גדולה בכך. אנשים לפעמים חושבים שצריך לקרוא תהלים בבכי, לעשות תעניות, להיות עצובים על כל הדברים הלא טובים וכו׳. אבל כל זה גורם לכך שנרגיש אומללות ונתרחק מהשם יתברך. יש זמנים מסוימים, כמו ימי החורבן או כשעושים וידוי וכו׳ שאז צריך להצטער על החטאים ולהתחרט. אבל ב99% מהזמן עלינו להיות שמחים ומאושרים. הקדוש ברוך הוא ברא את תענוגות העולם כדי שנהנה מהם ולא כדי שנהיה נזירים מסכנים. לא צריך להיכנס לדיכאון כדי להיות ירא שמיים, בדיוק להפך, צריך להיות בשמחה גדולה. הגמרא אומרת שצריך בית נאה, כלים נאים וכו׳.

   כשאדם חושב מחשבות שליליות ומכניס רגש שלילי, אז הדבר מציף אותו ויחזור אליו גם לאחר שכבר שכח ממנו. פתאום הוא יכול להרגיש עצבות מבלי לדעת בכלל למה. אבל אותו הדבר עובד גם הפוך, ולכן אם נרגיל את עצמנו לשמוח יותר, לחייך, לצחוק (כמובן בגבול כדי שלא יגיע לקלות ראש וליצנות) ולהסתכל על הדברים מזוית רחבה יותר, אז נרגיל את עצמנו לזה וכך גם אם בהתחלה זה יהיה מאולץ, לאט לאט זה יהפוך להיות טבעי ויהיה חלק מאיתנו.

   צריך להתחיל לחשוב יותר על מה שעובר בראש. לשים לב למחשבות לא טובות או רגש עצבות ולסלק אותם. באותו רגע לחשוב על דבר משמח שקרה לנו או על רגע אושר כלשהו שיעלה לנו חיוך על הפנים.

   להתרחק מלחשוב דברים שליליים כמו ״התפילה לא מתקבלת״ וכו׳, כי הדברים השליליים גורמים לנו לחשוב בצורה שלילית וכך זהו מעגל שחוזר על עצמו בלי שנצליח לצאת. במקום זה לחשוב על דברים חיוביים, לשנן משפטים חיוביים ואפילו לחשוב בראש על תמונות או סרטים חיוביים של איך שאנו רוצים שהחיים שלנו ייראו. בהתחלה אולי זה יהיה מאולץ ונרגיש שהחיוך לא אמתי, אבל אחרי כמה פעמים זה יהפוך לטבעי יותר.

   מקווה שהדברים יועילו. כל טוב ושתזכו לישועות.

   הגב
2. יעקב הגיב:

   כ״א בשבט ה׳תשפ״ב בשעה 10:51

   מחזק מאוד, תזכו למצוות ולכל הברכות,

   הגב