איך אפשר לדעת שאנחנו בדרך הנכונה?
לכל השאלות בענייני אמונה
ט׳ בסיון ה׳תשע״ט
מתי אנחנו באמת יודעים שאנחנו בדרך הנכונה, כשקורים לנו דברים לא טובים-זה סימן שאנחנו צריכים להתעורר, כשהכל טוב-זה סימן שאנחנו חיים בדמיונות, מתי נדע שאנחנו באמת צועדים בדרך הנכונה?
איפה הגבול של להבחין בין קושי שהוא טוב לבין קושי שמסמן לנו להרפות? אני מדברת גם על הנושא הדתי של לדעת מה הדבר הנכון ביותר לעשות וגם בנושאים של יום יום כמו לדעת מה הדבר הנכון ביותר ללמוד, לדעת במה נכון לעבוד ואיפה, לדעת להתחתן עם האדם שנכון לנו וכנ”ל בכל נושא בחיים. אמנם צריך הרבה סיעתא דישמעייא כדי שבאמת נעשה תמיד את הדבר הנכון אך איך נדע שאנחנו באמת צועדים בדרך הטובה והנכונה ביותר?
בסופו של דבר הכל מוביל לנקודה אחת – להתבונן ולחשוב.
אדם צריך לחשוב על המעשים שלו, לעשות חשבון נפש ולנסות לחקור כמה שאפשר לאן הוא מתקדם בחיים.
אם מרגישים שהכל טוב ויפה, זה אומר שצריך לעצור ולחשוב, לראות אם צועדים בדרך הנכונה. זה לא אומר שבאמת אנחנו לא בדרך הנכונה, יש כאלו שטוב להם בחיים מתוך התקרבות לקדוש ברוך הוא ויש כאלו שטוב להם בחיים מתוך עבירות שמובילות אותם למקום ממש לא טוב. צריך לחקור את המעשים, לראות לאן הם מובילים אותנו ולהתבונן מה קורה סביבנו ומה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו.
כשיש בעיות, הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו דרך אותן בעיות, אבל זה לא אומר שכל פעם שצצה בעיה צריך לעזוב הכל וללכת בכיוון אחר. כי בדרך כלל דווקא מתוך קשיים צומחים.
צריך גם לדעת שלא תמיד השם מביא בעיות כדי להחזיר למוטב. כשיונה הנביא היה באוניה מלאה גויים היתה סערה ואז הוא אמר להם שהוא יודע שזה בגללו. לכאורה אדם ירא שמיים היה צריך לחשוב שזה בגלל הטומאה של עובדי הכוכבים שנמצאים שם ולא בגלל יונה עצמו שהיה צדיק בדרגת נבואה. אבל יונה הבין שהקדוש ברוך הוא שולח איתותים ורמזים למי שמבין עניין. בגלל זה הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. לצדיקים שהולכים בכיוון לא נכון, גם אם זה בדבר קטן ולא מובן לנו כמו משה רבינו שהכה בסלע במקום לדבר אליו, הקדוש ברוך הוא מאותת ושולח אזהרות כדי שיגיעו לשלמות. לאחרים שאין להם הרבה סיכוי וגם ככה הם לא מחפשים את הדרך הנכונה, אז לא תמיד השם ״טורח״ לשלוח להם רמזים שקרוב לוודאי שגם ככה הם לא יבינו.
צריך להבין שלא משנה מה קורה מסביבנו, בין אם טוב לנו או לא, בין אם קשה או קל, בין אם נוח ונחמד או לא, בכל מקרה השאיפה היא להתקדם בחיים ולהתקרב לקדוש ברוך הוא.
אף פעם אדם לא מגיע למצב שבו הוא יכול לומר ״זהו, השגתי מה שרציתי בחיים ומעכשיו אני בנופש״. לא קיים דבר כזה. אדם לעמל יולד ובמשך כל חייו הוא צריך להתקדם עוד ועוד. השגת מה שרצית, תראה מה המטרה הבאה. הקדוש ברוך הוא רוצה שנהנה ונשמח, אבל כל זה מתוך שנלך בדרך הנכונה. השאיפה שלנו צריכה להיות ללכת בדרך הנכונה והטובה, ואז אם אפשר אז לסדר את הדברים כך שיהיה לנו טוב ונוח גם בדרך עצמה.
אדם שחוקר, שואל שאלות, מנסה להבין את הדברים ומתבונן בחייו, מקבל סיוע מהשמיים כך שימצא את הדרך הנכונה ללכת בה.
שתזכו להתקרב להשם יתברך וליהנות מאורו.
לא לשכוח תפלה, הורני ה’ דרכך!