איך יודעים מהי דבקות טובה בלי קיצוניות?
לכל השאלות בענייני אמונה
י״ד בטבת ה׳תשע״ה
מצד אחד צריך דבקות באלוקים כמו בפרשת פינחס, אבל מצד שני אנשים יכולים לתרגם את זה אחרת בצורה קיצונית ולא טובה
התורה מכילה מידע עצום עם המון פרטים קטנים. לצערנו זה דבר שכיח שאדם לוקח כמה דברים שכתובים שם וחושב שהוא כבר יודע את כל התורה כולה. ואז אפשר לראות איך לוקחים דברים מסוימים וזורקים דברים אחרים. אפשר לראות את זה אצל אנשים שכועסים וצועקים על אחרים שלא נוהגים כשורה (ומי התיר לכעוס ולהלבין פני חבר?), אצל אנשים שדורכים על אחרים כביכול ״בשם הדת״ ואצל הרבה אחרים שעושים דברים מסוימים מתוך התבוננות על תמונה חלקית. ביניהם גם אלו שרוצחים כביכול בשם התורה והיהדות. דרך התורה היא בוודאי לא כך. דרך התורה היא להתפלל להשם לישועה.
לכן צריך ללמוד הרבה תורה לפני שאפשר להגיע לפסיקה הלכתית. לכן כאשר שואלים רב שאלה מסוימת, אז כל אדם יקבל תשובה אחרת שמתאימה לו. זה לא שהתורה משתנה, אלא שכל מצב הוא שונה וכל פרט קטן משנה את כל התמונה. כי אמנם יש הלכה מסוימת, אבל אם ישנם פרטים נוספים בחשבון אז ההלכה משתנה. לכן אי אפשר לקחת את ההלכה בידיים, אלא ללמוד הרבה תורה ולשאול רבנים כדי לדעת מהי דעת התורה.
כאשר עושים את הדברים לשם שמיים בצורה נקייה, אז ממילא לא פוגעים באף אחד ומגיעים לשלמות. רק צריך לשים לב שאנחנו לא נגועים ואז נוכל להידבק בהשם כמו שצריך.