צריך להתפלל בגוף שני או שלישי?
לכל השאלות בענייני אמונה
כ״ז באדר א׳ ה׳תשע״ד
מדוע כשמתפללים או מברכים פונים להשם בגוף שני (אתה) ואילו לרבנים אנו פונים בגוף שלישי?
כאשר אנו מברכים, אנו מתחילים בגוף שני (אתה) ואז עוברים לגוף שלישי (שהכל נהיה בדברו, המוציא, אשר יצר וכו’). בכל דקדוקי הלשון האלו ישנם הרבה סודות נשגבים ותירוצים רבים נכתבו על הדבר. מבלי להיכנס לקבלה, או לכל הפירושים החשובים שנכתבו, ננסה לתת רק הסבר כללי כך שנוכל להבין את העניין.
כאשר אנו רוצים לכבד מישהו, יש עניין לדבר אליו בגוף שלישי. כאשר אנו פונים אליו בגוף שלישי (הוא), אנו מראים בזה שהוא אדם חשוב, שאנו יראים ממנו וכך היחסים שלנו לא הופכים ליחסי חברים. כאשר אנו חברים של מישהו, אין לנו יראה ממנו. היראה נוצרת כאשר ישנו ריחוק מסוים (להבדיל, כמו הדיסטנס עם המפקדים בצבא). אם נרגיש כמו חברים טובים של הרבנים, נבוא גם לזלזל בפסיקותיהם ונראה אותם כשווים אלינו. אחת מעשר הזכירות שעלינו לזכור בכל יום היא מעשה מרים הנביאה. שלמרות שהיתה אחותו הגדולה של משה רבינו, הצילה אותו וגידלה אותו, בכל זאת נענשה על שדיברה עליו לא בכבוד הראוי לו. כי כאשר אנו רואים בשר ודם כמונו מולנו, אנו מרגישים שאנו שווים, אבל האמת היא שאנו רואים מולנו אלוקות שמתגשמת בתוך גוף בשר ודם. לכן אנו מוכרחים לכבד את הרבנים ולשמור על מעט ריחוק שיביא ליראה.
כאשר אנו פונים לקדוש ברוך הוא הדבר שונה לגמרי. שהרי הבעיה העיקרית שלנו כאן היא הפוכה מהמצב המתואר עם הרבנים. קשה להרגיש “חברים” של הקדוש ברוך הוא. רוב האנשים מרגישים ריחוק מפני שמעולם לא ראו אותו, לא שמעו אותו וכל מה שאנו יודעים עליו זה רק מעט מהרושם שהשאיר אחריו בדרכי ההנהגה שלו. כדי להגיע לאמונה גבוהה אדם מוכרח להרגיש שהשם איתו. הוא צריך לדעת שהוא יכול לדבר איתו על הכל והוא תמיד עוזר לו ונמצא לצדו. כדי להצליח לכוון בתפילה אנו צריכים לדבר אל הקדוש ברוך הוא מתוך הבנה שהוא נמצא פה איתנו ואנו מדברים ישירות אליו. אחרת איך נרגיש שמישהו שומע את תפילתנו אם נדבר אליו בגוף שלישי כאילו שהוא בכלל לא כאן חס ושלום? גוף שלישי הוא גוף נסתר, ובעבודה הרוחנית שלנו להתקרב לקדוש ברוך הוא אנו צריכים לגלות את ההסתרה, לכן אנו מדברים אליו בלשון נוכח, כדי להכניס ללבנו שהוא נמצא כאן מולנו.
לא הוסבר מדוע בכל זאת אנו מדברים אל ה’ גם בגוף שלישי
כי צריך את שני העניינים. גם דרך כבוד ויראה (גוף שלישי) וגם להרגיש קרבה (גוף שני).
וזה עניין האהבה והיראה. חסד וגבורה. בנים ועבדים. שאלו שתי דרכים לעבוד את השם וצריך את שתיהם יחד.