בע"ה נעשה ונצליח
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

משפחה וקריירה – שמריהו לוין פינת ברזיל

נתנאל משולם | 19 בינואר 2018 | כותבים אורחים

רשמת החובות בפתק שמוצמד במגנט לדלת הפלדלת, מתארך מיום ליום, ולא מדובר בחובות כספיים, אלא במצרכי מזון בסיסיים: 2 עגבניות, למשפחת גברא, 3 ביצים לכהן, קילו סוכר למשולם, לא הייתה משפחה בבניין ברוך הדיירים (40 בלי עין הרע) שלא זכתה להתנוסס על דלת משפחת פרץ.

פרנסה בשפע לא הייתה מנת חלקו של יעקב פרץ, על אף שזכה להתברך במשפחה ברוכת ילדים ולהיותו אברך הספון באוהלה של תורה.

ברכת ה’ שנפלה בזכותו של יעקב במושגי ‘ילדים זה ברכה, ילדים זה שמחה’, בנוסף לזכות הגדולה ביותר של לטעום טעם גן עדן כבר בעולם הזה, במונחים של ‘ערבות ומתיקות התורה’ מלאו את חלל ליבו באושר אין סופי, ובשמחה אדירה של סיפוק ומימוש עצמי.

100 ₪ ששכנו בכיסו האחורי היו כל תקציבו לקניות בסופר מרקט השכונתי בשכונת קריית יובל המעורבת בה התגורר. הוא מטייל בין המדפים של סופר ספיר ולוקח רק את המצרכים הנחוצים ביותר, והאמת שעל חלק מהם הוא מוותר אודות לתקציב הזעום שבאמתחתו. ובקופה הוא זוכה לבשורה משמחת שאודות להנחת חבר מועדון, הקניה עלתה לו רק 88.30 ₪ ונשאר לו עודף של 11.70 ₪, הוא מעיין ברשימת הקניות ומבקש את סליחת המוכרת שהוא רץ שניה למחלקת הקטניות להביא אורז וקוסקוס. אלא שקול גברי עצר אותו, מה אתה חושב שאתה עושה, כל התור יחכה בשביל האורז שלך, מספיק אתם חיים על חשבוננו, אתם לא משלימים מיסים, אתם לא הולכים לצבא, אתם… אתם… בלה…בלה…בלה… קיטור של טינופת פרי באושיה של כמה מדיות תקשורתיות, נשפך בזעם מפי הגברבר החילוני על ראש האברך. בחור חילוני שלא הרגיש בנח עם המתקפה המגעילה, השתיק את אותו זועם, ובניגוד לתחזיות אותו גברבר התעדן וביקש את סליחת האברך, תוך כדי שמבקש לפצות אותו על עוגמת הנפש, הוא מושכו לעבר המדפים, ומעמיס לו בכל טוב מצרים, מטרנות וטיטולים, שימורים וקטניות, ירקות ופירות, מוצרי חלב וגבינה, מאפים וקפואים, עופות ודגים. גיורא בנדיבות אומר ליעקב תתקשר לרעייתך ותשאל מה היא עוד צריכה. שלום רעייתי היקרה, אני בסופר יש כאן יהודי שהחליט לפנק אותנו בקניה על חשבונו, והוא שואל מה עוד את צריכה, האשת חיל התמלאה שמחה ורצה לעבר הדלת והחלה להקריא את רשימת החובות של מצרכי המזון, והכל בכפולות, נחזיר לשכנים פי 2 בכדי שיהיה לנו יתרת זכות אצלם… אומרת לבעלה. 1327.57 ₪ אומרת הקופאית. יעקב מרגיש לא כל כך נעים עם הסכום הגדול, וגיורא אומר לו יעקב תשלם… איפה האלוקים שלך?! שידאג לך עכשיו… מה חשבת שאני יממן לך את הפרזיטיות, לך תעבוד, ואם החלטת ללמוד תורה, בכבוד תבקש עכשיו מהאלוקים שלך שיעזור לך.

צבע פניו של יעקב האדימו, ומרוב בושה הוא תפס את הרגלים והסתלק מהמקום.  

שבור ומדוכדך, עם ראש מורכן למטה צועד בידיים ריקות לביתו. כשמגיע לשביל שמוביל לכניסה לבניין שלו, הוא לא מצליח להיכנס ולאכזב את אשתו ולנפץ לרסיסים את תקוותה שסוף סוף תזכה למקרר מלא בכל טוב.

ומול עניו יוצא שכנו לדלת ר’ חנוך חזן, כשבידיו סלים רב פעמיים, בדרכו לקניות ברמי לוי מהדרין בגבעת שאול. או ר’ יעקב מה שלומך? למה אתה עצוב? חנוך שולף חפיסת סיגריות ומכבד את שכנו, קח אולי הסגריה תשכיח לך את הצרות, תוך כדי חנוך שולף סגריה ומצמידה לפיו ושואף מלא ראותיו שכטה ראשונה. לא תודה! משיב יעקב הסגריה רק תעמיק לי את הצרות… וחוץ מזה היא קטנה בכדי להתמודד עם הצרות הגדולות שלי. נו… נו… מניף בביטול חנוך ושואף עוד נשיפה בסיגריה.

אני חייב לשתף אותך בחוויה שמעוררת אצלי קינאה כל אחר הצהריים אומר חנוך. כל יום בשעות הצהריים כשאני חוזר מהכולל לאחר סדר א’, אופף אותי ריח תבשילים מהבילים, וככל שאני מתקדם במעלה המדרגות הם מתחזקים, ומעוררים אצלי זיכרונות של אהבה מתבשילה של אמי, כשהיינו חוזרים מהתלמוד תורה לזרועותיה של אמא מחבקת ואוהבת שמגישה לנו ארוחת צהריים דשנה מעשי ידיה. אין לך מושג לעוצמת הגעגוע לחום ואהבה שיש באוכל של בית. תוך כדי שמתערבבות לי המחשבות בריח האוכל אני מגיע לקומה 3 בה דירותינו ממוקמות, אני מוריד את הידית, פותח את הדלת, ומבין שריח התבשילים מגיע מבית השכנים, מהבית שלך יעקב, הקנאה מתחלפת באכזבה מול פתק שמוצמד במגנט למקרר, חנוך תחמם במיקרו שניצל של ‘עוף טוב’ שנמצא במקפיא, מה שמקפיא לי את הלב. אני לא מתלונן ברוך ה’ רעייתי מצאה עבודה מכובדת ומכניסה, ויש לנו פרנסה ברווח ולא בצמצום, אבל יש לזה מחיר מאוד יקר מבחינתי, שאני מוותר על האוכל החמים והנעים לטובת אוכל מוכן. הוא מרים את הסלים ואומר אני הולך לרמי לוי למלאותם ‘מהמקפיא’ בשניצלים, קובה, בורקס ממולא בשר ובקיצור אני עובר חוויה מקפיאה עד שאני מגיע למחלקת האטליז הטרי… שמוצע שם בין הייתר ‘לב’ של בקר, שגורם לי להרהר אולי אני יקנה ‘לב’ שיחמם לי את הלב… אבל… הוא ‘קפוא’, סליחה מדובר בבשר ‘טרי’… ולמרות כך הוא ‘קר’… הוא ‘לב מת’…

חנוך מחייך עזוב שטויות, סתם בלבלתי לך את השכל… נושף שכטה אחרונה שלאחריה משליך את בדיל הסיגריה וממשיך לאוטו. הרכב משמיע טלינ… טלינ… מצפצופי השלט. חנוך מתניע ורגע לפני שמעביר הילוך ל-,D פותח את החלון ואומר … תדע שאני מקנה בך… ופותח בנסיעה לסופר.

יעקב מרגיש את הצבע חוזר לפניו, ואת זרימת הדם שמתחילה לחמם את ליבו הקפוא. כולו מלא אושר ושמחה על שזכה בבית חם ולא קפוא מקריירה שגוזלת את אשתו מהבית. נכנס לביתו בראש מורם, ואודות לידיו הריקות הופנתה מכיוון רעייתו השאלה מתי המשלוח מגיע…

אמ…אמ… הוא לא יגיע! אבל עזבי שטויות, השכנים מקנאים בבית החם שיש לנו, אודות לאשת חיל שלנו שזכתה להיות עקרת בית.

איזה ‘בית חם’? עוד רגע נאלץ לשלוח את ילדנו ‘לבית חם’ של יד עזרא ושולמית…..

לא הבנתי, תרמת את המצרכים לנזקקים?

הביטחון שמילא אותו רק לפני כמה רגעים, פינה את מקומו לטובת חסרות אונים. ובגמגום סיפר לה על תרגיל האשליה שעשה לו אותו כופר בהשגחה פרטית.

ניפוץ התקווה לרסיסים של האשת חיל מילא אותה בתסכול ובייאוש, שגרמו לה לרכון לעבר מיגרת המסמכים, ולתור אחר תעודת ‘מנהלת חשבונות’ שקיבלה בסמינר. היא מנערת את האבק וניצוץ של תקווה ניזקק בעיניה.

היי רותי מה שלומך? איך הילדים? ברוך ה’ נשמע מעבר לקו. אולי במשרד שלכם מחפשים מנהלת חשבונות? מנסה את מזלה האשת חיל. ומעבר לקו מבשרת רותי על השגחה העליונה, שבדיוק 3 עובדות בפחות מחודש יוצאות לחופשת לידה, והרואה חשבון בלחץ למצוא מחליפות. היא לא מצליחה להסגיר את התלהבותה, ובכדי לא ליפול שוב פעם קורבן לאשליה… היא מבררת ומה עם ניסיון?! אל תדאגי מרגיעה רותי חברתה הטובה מהסמינר, אני ימליץ עלייך לפני הבוס על כישרונותיך, ושאת תהיי תחת חסותי עד שתצברי ניסיון.

מול קולות הצהלה והשמחה של האשת חיל, מנסה רותי לצנן את ההתלהבות, את יודעת מדובר בחודשי סוף השנה, שיש עומס עבודה שמצריך אותנו להישאר עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, ולחזור הביתה לאחר שהבייבי סיטר השכיבה את הילדים לישון…

מוכנה הכל, פשוט הכל, העיקר שיהיה לי מה להאכיל את ילדיי.

היא מחבקת בהתלהבות את התעודה, מסתכלת לשמים ואומרת תודה אבא.

קצת מהוססת מטפסת במדרגות לעבר המשרד לקראת הריאיון עבודה, או יותר מדויק לפגישת היכרות, שהרי לאור המלצה החמה והלבבית של רותי בנוסף לנואשות של הרואה חשבון לקלוט מנהלות חשבונות חדשות בפרק זמן קצר, וכל מה שיכול להתחייב להם הוא רק שלושה ארבעה חודשים עד שהעבודות הוותיקות יחזרו מהחופשות לידה שלהן, הבטיחו כמעט בוודאות את קבלתה לעבודה. היא נכנסת למשרד ורואה עשרות נשים חרדיות רכונות מעל ערמת מסמכים ומקלדת מחשב, רותי לוקחת אותה למשרד הבוס, ומכניסה את האשת חיל, אופס שכחנו להגיד שיש לה שם – רינה. רינה מתיישבת מלאה מוטיבציה מול הבוס גלוי הראש, ולשאלתו מה נזכרה עכשיו לצאת לשוק העבודה? סיפרה לו את החוויה המשפילה שעבר בעלה בסופרמרקט השכונתי. המספר 6,500 ₪ לחודש יוצא מפי הרו”ח, ורינה מחזיקה חזק את שיניה הדוקות, בכדי שלא יסגירו את פרץ התלהבות שמאיים לפרוץ ולהסגיר את תחושת הגאולה שלה מעוני. אלא שלפתע ליבה החל לפעום בחוזקה… בשומעה את הרו”ח מפרגן לעצמו, אני מעדיף להעסיק נשים חרדיות שנשואות לאברכים כי כואב לי… פשוט החל לרוץ לה בראש תסריט שכנראה הרו”ח שיושב מולה הוא אותו ‘כופר בהשגחה פרטית’ מהסופר… במיוחד שמראהו תואם את תיאורי בעלה על אותו אדם…

היא משפילה את מבטה לארץ והחלה למלמל פרק תהילים, שלא תיפול קורבן להשפלה שחווה בעלה.

כי כואב לי… ממשיך הבוס שמרמים אותי, וברוך ה’ נשים חרדיות שנשואות לאברכים מאוד אמינות עם מוסר עבודה גבוה, מה שחוסך ממני פרנואידים מיותרים ומאפשר לי שינה רגועה בלילה.

רינה מנסה להסדיר את נשמותיה, ומאשרת אכן בסמינר מסרו לנו המון שיעורים על הזהירות בגזל בעבודה.

יופי שיהיה לך בהצלחה, רותי תעזור לך עם טופס 101, ובהתאקלמות נוחה במשרד.

השעה 13:30 בצהריים ודפיקות קלות נשמעות על דלתו של חנוך. היי ר’ יעקב מה שלומך? אני צריך הדרכה איך מפעילים את המיקרוגל….

החגורה מתהדקת חזק לגופו של ר’ יעקב אודות לחריקת בלמים הפתאומית שניסתה לבלום התנגשות ברכב המנהלים שלפניו, וברוך ה’ למעט חיכוך קל לא קרה כלום. דלת ה- Volvo s60  נפתחת וגבר קשוח גלוי ראש התואם במדויק את מראהו של אותו ‘כופר מהסופר’… יוצא לאמוד את הנזק, ר’ יעקב לא מספיק להתבלבל, וגיורא לא מסתיר את התפעלותו, האלוקים שלך דאג לך לרכב… הוא מציץ למושב האחורי המלא בשקיות המלאות במצרכי מזון, ומהנהן בהתפעלות בסוף האלוקים שלכם דואג לכם.

על אף הגאווה היהודית שהרימה את הראש ליעקב הוא אומר לגיורא, למרות שיותר קל עכשיו אני לא משוכנע שחיי נהפכו למאושרים יותר, תוך כדי שפוזל לעבר השקיות המלאות ‘בקפואים’… ר’ יעקב נותן טפיחה קלה לאדון וולבו, ומציע לו להיפגש לשיחת היכרות שבה ינסו ללמוד על ‘עושר ואושר’.

ליל שישי ישובים יעקב וגיורא זה מול זה בכורסאות על בימת הלובי ב’קפה Greg ‘ הממוקם בליבו של סנטר ONE בכניסה לירושלים. לאחר כמה דקות מהרגע שהמלצר הגיש להם תפריטים, הוא חוזר באדיבות, מה תרצו להזמין? לי אומר גיורא כריך בלקני. ומה לך שואל המלצר את ר’ יעקב? אני צריך תפריט בעברית… אני לא מבין את השמות האיטלקיים האלו. משועשע מסביר המלצר תראה זה שקשוקה, וזה ספגטי ברוטב עגבניות, וזה לחם מלא עם ביצה וירקות. אהה מדובר באוכל עממי ופשוט, אם כן למה המחיר לא עממי ופשוט? גיורא פונה למלצר תן לו מה שהוא רוצה המחיר עליי… ר’ יעקב נעשה רציני מה אתה צוחק עליי ומנסה לחזור על תרגיל ההשפלה בסופר… גיורא מתרכך ומביט בעדינות בר’ יעקב אני באמת חייב לך התנצלות, התנהגתי מזעזע באותו יום, פשוט הייתי מורעל מהסתה מכוערת בתקשורת על שאתם חיים על חשבוני, אבל תדע אני אדם מאוד ידידותי ויש לי חברים וקרובי משפחה חרדים שאני מאוד מעריך אותם, ואותה סצנה משפילה הייתה מעידה חד פעמית שלי. טוב ייבשנו את המלצר תזמין משהו. אוקיי אפשר טשולנט… ליל שישי היום.  מה? מה? זה בעברית?! שואל המלצר… טוב אני יזמין ‘מרק הבית’ אולי זה יפצה אותי על הגעגועים לאוכל של בית…

גיורא לא מצליח להבין מה האובססיה של עמיתו לאוכל של בית, והוא מבקש הסבר.

אני יספר לך בדיחה –

אשת עסקים מצליחה שטיילה בכל העולם, באה בבקשה מאתגרת לבעלה, אני רוצה שתרגש ותיקח אותי למקום שלא דרכו בו רגליי מעולם. בטח רעייתי היקרה, והוא לקח אותה למטבח….

גיורא צוחק ומספר שאצלם בבית מעולם אמו לא בישלה, מסופקני אם חביתה היא הייתה יודעת לטגן, הוריי היו מזמנים ארוחות צהרים מקייטרינג, ובבית ספר היה לי חבר מרוקאי בשם משה שהיתי הולך לשחק איתו בביתו אחר הצהריים בזמן שאמי הייתה בעבודה, ואמא שלו מסעודה, תמיד הייתה משוויצה בכישורי הקולינריה המעולים שלה שרכשה בתורשה מסבתא, היא הייתה אומרת ‘אשה שלא יודעת לבשל היא נכה’, כשספרתי לאמי על ההתבטאות של מסעודה, היא ממש כעסה ואמרה לי אמרה זו ששייכת לימי הבינים, אנחנו דור מערבי ומתקדם שהקריירה שייכת גם לנשים.  

תראה גיורא אני מסכים שהאובססיה של הסבתות המזרחיות לאוכל, מעט מוגזמת. אם אתה זוכר כשהייתה בכותרות בפרשת ‘האמא המעריבה מהדסה’, שמעתי התלוצצות של סטנדאפיסט (בדרן) שאם היו מכניסים את כל האימהות המרעיבות לכלא, לא הייתה נשארת אמא פולניה אחת בחוץ… ואם היו מכניסים את כל האימהות האובסות לכלא, לא הייתה נשארת מרוקאית אחת בחוץ…

אני מדבר על רעיון עמוק, שצריך לצאת מהקופסה להשתחרר מנורמות חברתיות גם אם מתקדמות ועדכניות, ישנו עיוות בחברה המערבית, החברה המערבית קידשה את הקידמה והקריירה על פני חיי משפחה, ובמידה מסוימת הפכה את חיי המשפחה לנטל…… אנו עדים לתופעה זאת בהקמת משפחות קטנות של לא יותר משני ילדים, (אני שמח שבשנים האחרונות יש נסיגה בחברה המערבית, והתחילו לקבל את הערך של חיי משפחה, כמה זה תורם לנו ומשפיע באופן חיובי על חיינו)

כולנו מכירים את העוצמה “במושג לב של אמא”, כולנו יודעים כמה אמא דואגת לנו, גם שאנחנו כבר גדולים, תלבש טוב! אכלת היום? עד כדי שאנו אומרים לה אמא די אני גדול. אמא לא יכולה להתנתק מהילדים שלה, מהמשפחה שלה, משפחה ולילדים זה חלק מאוד דומיננטי מאוד בכל אשה.

והעיוות הגדול שאנו הגברים הצענו לאשה שיוון בתנאי שתוותר על ערכיה ועל מה שחשוב לה, ותקבל מימוש עצמי רק אם תשקיע ותצליח במה שאותנו הגברים מעניין,

במילים אחרות הצענו לאשה שוויון תוך התעלמות מוחלטת מנטיותיה ורצונותיה הטבעיים, ביקשנו ממנה לקדש את הקידמה ולוותר על החלק הדומיננטי ביותר באשה, ולהסתכל על חיי משפחה כמי שמפריעים לה להגיע למימוש עצמי, והרבה יותר חינכו אותה מגיל קטן להאמין בנטיותינו הגברים לקריירה.

גיורא אני מסכים שקשה מאוד לקבל את הרעיון שלי, אודות לשטיפת מוח שחינכו אותנו שמימוש עצמי מגיע רק מקריירה פיננסית, ניהולית, פוליטית, הייטקיסטית. אבל בפועל במקום ליצור שוויון מגדרי, העמקנו והגדלנו את הפער האי שוויוני.   

ואני יסביר – לאחר עשרות שנים של פמיניזם שניסו ליצור שוויון מגדרי, התקבלו נתונים מאוד לא מחמיאים, למרות המודעות הגבוהה לשוויון, עדין אחוזי הנשים העומדות בראשות המדינות שואף לאפס, ואפילו במדינה המאוד ליברלית ארצות הברית עדין לא כיהנה אשה בתפקיד הנשיאה, וכך כמעט בכל תפקידי המפתח אחוז הנשים קטן לעומת של גברים, וכך גם שכרן נמוך משל גברים. אחד ההסברים הדומיננטיים שמנסה להסביר את הכישלון, מצביע על כך שנשים פחות נגועות בחיידק הקריירה של גברים, והם לא מוכנות להקריב את חייהם, ברביצה במשרד של שעות נוספות עד שעות הערב, הם לא מוכנות לבלות ימים שלמים מחוץ לבית ולמשפחה בשביל עבודה, פשוט יש להם חיידק טוב יותר שהוא ‘משפחה’, ובמידה מסוימת ‘השוויון דמה’ של החברה המערבית פשוט קורע אותן בין המשפחה לקריירה, ורק מעמיק את האי שוויון. גיורא אני יודע שאני מחדש לך, אבל יש כאן נקודה אמתית למחשבה.  

וכאן יש הבדל מהותי בין התפיסה התורנית למערבית, היהדות רואה בראש סולם הערכים את חיי המשפחה, בעוד שהקריירה נמצאת הרחק למטה. וזו הסיבה שהחברה החרדית לא מקבלת את ‘תופעת הגירושין’ (פירוק המשפחה) ומעודדת משפחות ברוכות ילדים, ובמעגל השנה יש המון זמנים לאחדות המשפחה כשולחן שבת שבו כל המשפחה מסיבים סביב שולחן אחד מנותקים מתקשורת זרה.

דיאלוג מרתק התנהל בין מרן ר’ עובדיה יוסף לרה”ג שלמה זלמן אוירבך, אודות זמן הדלקת נרות חנוכה לאברכים. מרן שהיה סמל ודוגמא לניצול כל רגע ללימוד תורה, לא הסכים לבטל סדר ב’ בכדי שהאברכים ידלקו בשקיעה בערך בשעה 17:00, אלא יישארו לשקוד על תלמודם עד לסוף סדר ב’ בשעה 19:00, ואז ידלקו נרות חנוכה או שנשותיהם ידלקו עליהם בשקיעת החמה. ולעצם הטיעון הסכים גם הרה”ג שלמה זלמן, אלא שהוא טען טענה ששכנעה את מרן, חנוכה זה הזדמנות לחיי משפחה, בו האבא מבלה את אחר הצהריים עם ילדיו ומחנכם לדרך ה’ (חזון עובדיה חנוכה). בהזדמנות זו נביא ביטוי של ר’ שלמה זלמן על ר’ עובדיה, אתם יודעים למה חכם עובדיה זכה לכתרה של תורה בגלל שידע מתי לסגור את הספר… (בשביל זיכוי הרבים) ואנו לא היינו מסוגלים לסגור את הגמרא.

בשונה מהחברה המערבית שרואה בקריירה כערך עליון, ואת חיי המשפחה מתחת.

סב אשתי עמוס ברכה מחזיק ברזומה שלו קריירה מפוארת הכוללת תפקידים בכירים כמנכ”ל הדואר, ראש מועצה, משנה למנכ”ל משרד הרווחה ועוד. שהתחילה בהיותו צעיר כבן 26 בהיבחרו לראש מועצת אור עקיבא. יותר מדויק בגיל צעיר מאוד שימש כמחנך בבית הספר, ובגיל 22 ביקשו ממנו להגיש מעומדות לראשות המועצה, והוא סירב בטענה שקשה לו לוותר על חינוך ילדי ישראל, לאחר קדנציה הוא נעתר לבקשתם בתאונה שבתור ראש מועצה הוא יוכל להוביל שינוי בחינוך וברווחה, הוא הסכים ונבחר לתפקיד.

כיום שהוא מספר בסיפוק על קורות חייו הוא מתמקד דווקא בשנותיו כמחנך, ובעזרה לאנשים מעוטי יכולת מתוקף תפקידו במשרד הרווחה, ועל הקריירה הוא כמעט לא מדבר. גם שטעם את טעם הכבוד, הוא לא איבד לרגע את שפיותו לערכים האמתיים כחינוך ילדי ישראל ומצוות גמילות חסדים.

ממשיך ר’ יעקב לא פלא שהחברה החרדית הקימה אימפריה ענפה של גמלות חסדים, מגמחי”ם פרטיים לכל דבר גם לקטנים ביותר כמוצץ ומטרנה, ועד ארגוני חסד ברמה בין לאומית כיד שרה וזק”א (בין הארגונים הבודדים שמוכרים באו”ם) דרך הרמה הארצית כאיחוד הצלה, חסדי נעמי ועוד עשרות.

ולסיכום בסולם הערכים של הציבור החרדי נמצאים בראש, תורה, גמילות חסדים וחיי משפחה. לכן תפקיד האשה בהיותה מופקדת על אחד הערכים החשובים ביותר ליהדות – ‘המשפחה’ הוא שוויון אמיתי.

גיורא מרותק, וברגע כנה הוא מגלה את שעל ליבו, תראה הרב יעקב אני מתגורר בוילה בעלת 3 מפלסים, ובגינה שמקיפה את כל אחת מהקומות, אל מול נוף פנורמי של יער ירושלים. ברחוב שמריהו לוין בקרית יובל, וסמוך לרחוב יש את רחוב ברזיל שמכיל שיכונים גבוהים מימי קום המדינה העמוסים בדירות שמכונות קופסאות גפרורים כ 60 מ”ר שמתגוררות בהם משפחות חרדיות בנות 5-8 נפשות, תראה לא מדובר בעניים, בסופו של דבר מדובר בזוגות צעירים אמידים בהשוואה למגזר, שיכולים להרשאות לעצמם להתגורר בבירה ולא באחת מערי הפריפריה, והראיה שחונים שם מכוניות אירופאיות חדשות. אבל תבין אצלנו ברחוב שמריהו לוין, רק לעניים יש מכונית אירופאית חדשה… לכולם יש מכוניות תוצרת גרמניה כמרצדס והאודי, או תוצרת אמריקאית כקדילאק. אבל מה שמקומם ומרגיז שאצלנו בשטחי הדונם הענקיים של כל וילה יושב איש או אשה גלמודים שחלקם היו שופטים ומנכ”לים, לבד לבד. בעוד שבגומחות של החרדים סליחה על הביטוי יש משפחות מלאות שמחת חיים מילדים שקופצים ומשתובבים, שגורם לי לתת הסבר לעצמי שלרחוב שמריהו אלוקים חילק עושר, ולרחוב ברזיל אושר שמחה ועליצות ילדים. עד כאן על הדינמיקה הגאוגרפית של שמריהו לוין פינת ברזיל.

Avatar

אודות כותב המאמר : נתנאל משולם

נתנאל משולם בוגר ישיבות 'תפארת הלוי' 'וולפסון' ומו"ל עלוני המסע. 1shol1@walla.co.il

2 תגובות על “משפחה וקריירה – שמריהו לוין פינת ברזיל”

  1. Avatar יהודה.צ הגיב:

    וואו כל כך מחזק!! ישר כח גדול!
    איפה אפשר לקבל עוד מאמרים של המחבר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • פרסומים אחרונים

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • זכות הלימוד ודברי התורה

    • לעילוי נשמת דניאל בן ג׳ולי
    • להצלחת אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • להצלחת יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • להצלחת ברוך אדרי בן עישה
    • להצלחת שמעון אלמליח בן אסתר
    • להצלחת שלמה כהן בן סימי

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • כניסת מנהלים