בע"ה נעשה ונצליח. היום ח׳ בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

פרשת אמור – לשים רסן גם במה שלא נראה מזיק

ראובן (רוני) פיזנטי | י״ב באייר ה׳תשע״ב | פרשת אמור

בסוף הפרשה התורה מספרת לנו על בן אשה ישראלית (ואיש מצרי) שמקלל את השם. וצריך לזכור שבאותו דור כולם הכירו בגדולתו של הקדוש ברוך הוא שהוציא אותם ממצרים באותות ומופתים, כולם ראו את הקולות במעמד הר סיני, כולם הגיעו לדרגות עצומות של רוחניות, אז צריך לשאול איך אפשר להגיע למצב כזה שבן אישה ישראלית יקלל את השם? ואיך בכלל נוצר מצב בישראל שישנו בן לאשה ישראלית ואיש מצרי?

התורה מציינת ששם אותה אשה היה שלומית בת דברי. רש”י מפרש שנקראה “שלומית” משום שהייתה פטפטנית שאומרת שלום לכל אדם ו”בת דברי” שהייתה מדברת הרבה. והתורה ציינה אותה במפורש כדי שנלמד שזה היה מקרה יחיד ויוצא דופן.

המדרש מספר שבתקופת השעבוד במצריים היו מצרים שהיו קוראים לעבדיהם הישראלים בכל יום כדי לפקח עליהם. כאשר הגיע איש מצרי לבית בעלה של שלומית בת דברי כדי לקרוא לו לעבודה, שלומית הייתה מפטפטת אתו. אותו מצרי שלא היה רגיל ליחס שכזה מאשה ישראלית, ניצל את ההזדמנות ולאחר שהישראלי הלך לעבודתו נכנס לביתו ועשה מעשה עם אשתו.

כאשר ראה שהישראלי הבחין בכך שהיה בביתו, המצרי התעלל בו כל אותו יום. עד שבא משה רבינו וראה איש מצרי מכה איש עברי, הוא הבין ברוח הקודש את כל מה שקרה וטמן את אותו מצרי בחול. מאותו מעשה נולד בן לשלומית בת דברי ולמצרי שהיה איתה.

בגלל אביו המצרי הוא קיבל כנראה נשמה ירודה, בנוסף אפשר לנחש שהחברה המאוחדת של בני ישראל לא קיבלה אותו בצורה יפה בגלל היותו בן של גוי, גם ישנו קושי לתת לו חלק ונחלה בתוך ארץ ישראל שהרי החלוקה הולכת על פי האב והשבט שהוא שייך אליו. מתוך כל זה הוא הגיע לדרגה כל כך ירודה שהוא מקלל את השם.

כשמתבוננים על החיים ניתן לראות שהמעשים שלנו היום מושפעים מהעבר שלנו. שהבחירות שבחרנו בעבר השפיעו מאוד והביאו אותנו למקום בו אנו נמצאים כעת. שכאילו אילו היינו בוחרים אחרת, אז היינו נמצאים היום במקום שונה לחלוטין.

מכאן ניתן להסיק שגם המעשים שנעשה היום ישפיעו על העתיד שלנו. שבעוד כמה שנים למשל נגיע למקום מסוים בהתאם לבחירות שאנו מבצעים היום. שלפעמים יש דברים שנראים שוליים ולא חשובים, שכאילו זה לא כל כך משפיע, אבל כל בחירה שכזו מעצבת לנו את הצורה בה ייראו החיים שלנו בהמשך.

שלומית בת דברי כנראה רצתה בסך הכל להיות קלילה וחברותית לכולם. בוודאי לא הייתה לה כוונה רעה במה שעשתה. היא לא שמרה על הצניעות והתחילה לדבר עם גבר מצרי בלי לחשוב שיש בזה עניין גדול. מה כבר יש באמירת שלום סתמית? ומדוע לא להיות נחמדים לאנשים ולדבר בחיוך ובסבר פנים יפות?

כך דבר גרר דבר עד שכל החיים שלה נהרסו לחלוטין. היא הרסה את המשפחה שלה, הביאה בן עם נשמה ירודה, ועד שלבסוף הגיע למצב הנורא שקילל ח”ו את השם. אילו הייתה חושבת יותר על המהות הגדולה ועל העתיד, בוודאי הייתה משנה את התנהגותה.

גם אנחנו עושים הרבה דברים קלילים, זורמים עם החיים, מחפשים לעשות כיף. לרוב אנחנו לא מבינים את ההשלכות של המעשים שלנו. כשאנו מסתכלים על אנשים שעוצרים את עצמם הם נראים לנו “כבדים” מדי. למה צריך לחשוב כל כך הרבה? למה צריך להיות כל כך מחושבים ומתוכננים? מדוע לא לעשות כיף ולהיות ספונטניים?

אפשר לנחש ששלומית בת דברי רצתה לא להיות כבדה מדי, אז היא דיברה עם המצרי כדי להעביר את הזמן בכיף. היא בוודאי לא חשבה שיצא מכאן איזשהו קלקול. אולי היא חשבה שאין כל דבר פסול בשיחה עם גברים. אולי היא חשבה ששאר הנשים שמקפידות כל כך על צניעות נוהגות בגסות רוח ובקרירות, או שהן מיושנות מדי. שזה לא יפה להתעלם ממישהו, לא לחייך בנימוס ולא לדבר אתו כלל.

אבל המציאות מוכיחה פעם אחר פעם שדבר גורר דבר עד שהדברים יוצאים לגמרי משליטה. רק מי שקבע לעצמו את הגבולות המתאימים ודואג לרסן את עצמו כדי לא לעבור אותם, הוא זה שזוכה להגיע לדרגות גבוהות ולהישגים אמתיים. לא מדובר רק על ענייני צניעות בין גברים לנשים, אלא בכל מקום בו יש רפיון אפילו קלוש בעבודת השם, מוכרחים לשים גבולות וסייגים כדי לא להידרדר למקומות לא טובים.

הבעיה היא שאנו שוכחים שהמעשים הקטנים משפיעים על העתיד ועל עיצוב הנשמה שבתוכנו. כולנו חושבים לעצמנו שנעשה רק קצת דברים שלכאורה לא נראים מזיקים. נשחק קצת במכשיר סלולרי כדי להעביר את הזמן, נתלבש לא צנוע כדי למשוך תשומת לב ואהבה, נדבר לשון הרע על אחרים כדי לעשות צחוקים עם חברים ונעשה עבירות שלכאורה נראות לא מזיקות כל כך רק כדי שיהיה לנו כיף. הבעיה היא שההשלכות הן נוראיות לאחר מכן.

חז”ל מלמדים אותנו שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה. מה שכעת נראה לנו כדבר פעוט ולא משמעותי זהו פתח ענקי ליצר הרע שיוכל להיכנס בעתיד ולעשות כרצונו. אף אחד לא נולד בתור אדם לא טוב, אלא שהמעשים של האדם מובילים את חייו לכיוון מסוים.

לילד ישנה אפשרות בחירה, להיות חזק מול החברה ולשמור על הערכים, או למשל ללכת איתם ולעשות מעשי קונדס. אם הוא נכשל כאן, אז בעוד כמה חודשים הוא גם עלול לגנוב שוקו מהמכולת השכונתית ביחד עם החברים. בפעם הבאה זה כבר יהיה שעון או צעצוע, לאחר מכן זוג אופניים ובעוד עשרים שנה הוא ישדוד בנקים. כדי למנוע נזקים אנו צריכים לעצור את עצמנו בזמן, כי כמו בסמים, לאחר שכבר התרגלנו זה הופך להיות הרבה יותר קשה.

אדם שמרשה לעצמו לצפות בטלוויזיה יושפע מאוד רגשית ובעתיד יתפוס את כל העולם בצורה דמיונית. כתוצאה מכך יהיה לו קשה למשל לפתח מערכות יחסים מרוב שהתרגל שבסרטים לא צריך להתאמץ ולהשקיע, או ששם תמיד יש חוסר אמון וכו’. כל העולם שלו ייראה מעוות יותר מבלי לראות את התמונה הגדולה. הוא יחפש את הקשר שראה במסך וכשהחיים האמתיים לא יסתדרו לו, הוא פשוט לא יוכל להתמודד.

אדם שצוחק על אחרים או מדבר לשון הרע מרגיל את עצמו להתאכזר לבריות ולהיות פחות מתחשב. אדם שלא עובד על המידות שלו הולך והופך למפלצת כלפי הסביבה שלו. אדם שמזלזל בחומרה של עבירות קטנות לבסוף יגיע לעשות עבירות ענקיות. כך הכל הולך והופך לגרוע יותר ויותר אם אנו לא עוצרים את זה בזמן.

אשה שמתלבשת או מתנהגת בצורה לא צנועה מסירה את השפע ממנה ומוזילה את ערכה. כתוצאה מכך היא בקלות יכולה ליפול ביום מן הימים עם מכר שידבר אליה יפה, מפה לשם היא תשב אתו לקפה בענייני עבודה, אח”כ ידברו קצת על החיים, היא תזכיר את הבעיות שיש לה עם בעלה, עם הזמן הם יתקרבו עוד יותר עד שיהיה מאוחר מדי. היא לא תרגיש אפילו איך שהיא הרסה לעצמה את כל המשפחה שלה. אחר כך במשך כל החיים היא תצטער על זה, אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי.

כך הכל עובד בשלבים אטיים בחיים, אדם לא משתנה ביום אחד. כל אדם בטוח לעצמו שהוא ינהג בצורה מסוימת בעתיד, יש דברים שהוא מבטיח לעצמו שלעולם לא יעשה, אבל דבר גורר דבר עד שהוא משנה תפיסה ונוהג הפוך ממה שהחליט בעבר. כאשר הוא לא מגביל את עצמו הוא עלול לחצות גבולות אדומים בלי לשים לב.

וצריך לדעת שאת הכוח הזה ניתן גם לנצל לטובה. אדם שינסה להשתנות עלול לגלות ייאוש מהר מאוד משום שהוא אינו מתקדם לשום מקום והכל גדול עליו. אבל האמת היא שאם נעשה מאמץ קטן בצורה עקבית ובהתמדה, נוכל לזכות לראות תוצאות בעתיד.

אדם שלא מסוגל ללמוד תורה למשל יוכל לעשות מאמץ קטן של חמש דקות ביום. אם הוא יתמיד בכך הוא ירוויח הרבה שעות לימוד תורה בטווח הרחוק, אך בנוסף הוא גם יזכה להתרגל ולאהוב את זה ופתאום יקבל כוחות להשקיע בזה זמן נוסף. כך זה פועל בכל דבר, המעשים של היום משפיעים עלינו ומקרבים אותנו אליהם. “אחרי הפעולות נמשכים הלבבות”.

לכן חשוב מאוד לחשוב על כל פעולה שאנו עושים ולנסות להבין לאן היא תיקח אותנו. כי ישנם דברים שנראים לנו קטנים ולא חשובים, אך הם מקדמים אותנו למקום כלשהו. השאלה היא אם זהו באמת המקום אליו אנו רוצים להגיע. מוכרחים לשים לב היטב לפרטים ולנסות להבין לאן הבחירות שלנו היום ייקחו אותנו בעתיד, כך שנכוון את עצמנו למקומות טובים.

כשמגיעים לשמיים אחרי מאה ועשרים, אי אפשר להאשים את האדם על הדברים הרחוקים ממנו שכלל לא היו במודעות שלו. אי אפשר למשל לבוא בטענות לאדם שלא יודע מה זו תורה ולהאשים אותו על זה שהוא לא עזב את כל העיסוקים שלו כדי ללכת ללמוד תורה בכולל במשך כל היום. כי אצל אותו אדם זה בכלל לא נמצא במודעות.

אבל כן אפשר לדון אותו על פעם אחת שמישהו ביקש ממנו עזרה והוא סירב, או על פעם שהוא עבר ליד עני ולא נתן צדקה, או על פעם שכולם צחקו על חבר שלו והוא הצטרף אליהם במקום להגן על חברו. דברים כאלו נמצאים במודעות שלו וכל אדם יודע אותם גם בלי להכיר את התורה.

אם אותו אדם היה משתדל בזה, זה היה מקלף ממנו קצת מהקליפות ואז היו לו הארות חדשות שהיו מביאות אותו להתקדם להיות אדם טוב יותר. זה היה יכול להביא עוד מצוות שהיו מתקרבות אליו, ואז אולי היה גם בא איזה אדם שזורק לו כמה מלים שהיו נכנסות ללבו, מפה לשם הוא היה מגלה לאט לאט את האמת ואז מחליט לחזור בתשובה עד שהוא היה הופך להיות תלמיד חכם עצום שמלמד שיעורי תורה לרבים.

את הדברים הגדולים אנחנו אמנם לא יכולים לעשות ברגע, אבל את ההשתדלות הקטנה אנחנו יכולים, והיא שתביא אותנו למקום טוב יותר בו נוכל להתקדם עוד ועוד עד שנגיע למקומות שלא חלמנו עליהם.

שלומית בת דברי רצתה להיות נחמדה לכולם. הבעיה היא שהיא לא חשבה על ההשלכות שיש לזה. היא לא עצרה לנסות להבין אם הפטפוטים עם גבר מצרי יקדמו אותה בחיים או שעלולים להזיק לה. היא לא לקחה את הבחירות בחיים בכובד ראש ולא התבוננה מספיק על המקום אליו היא עלולה להגיע בהתאם למעשיה. מכל זה יצא המגדף שקילל את השם.

כעת הבחירה היא שלנו, אם לעשות מעשים סתמיים כדי להעביר את הזמן ולהגיע בסופו של דבר למקומות שפלים, או שנבחר לעשות מעשים שיקדמו אותנו להיות אנשים טובים יותר וכך נתקדם לעבר התכלית האמתית של חיינו. השם יתברך יזכה אותנו לבחור בחירות טובות ומועילות ולהתקדם למקומות טובים ומבורכים.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים