בע"ה נעשה ונצליח. היום ח׳ בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

פרשת קרח – מספיק להתלונן…!

ראובן (רוני) פיזנטי | י״ט בסיון ה׳תשע״א | פרשת קרח

קרח ועדתו חולקים על משה בפרשה, ולבסוף כידוע האדמה פותחת את פיה ובולעת מאתיים וחמישים אנשים. בדרך כלל מתייחסים לעניין הזה בתור הדבר העיקרי של הפרשה, לאותם אנשים שמתו, לאותו עונש שקיבלו ולאש המחלוקת שהציתו שגרמה לכל זה.

אבל צריך לדעת שעד כאן מדובר על החלק הקל יחסית. כי למחרת התלוננו עדת בני ישראל על משה ואהרן על שהם אחראיים למותם של עדתו של קרח, מה שגרם למגפה שהמיתה ארבע עשר אלף ושבע מאות איש. אמנם מאתיים וחמישים איש מתו בגלל אותה מחלוקת ידועה, אבל כמות הרבה יותר גדולה של אנשים, כמעט פי ששים, מתו בעבור התלונות שהגיעו לאחר מכן.

עם ישראל מתלונן שוב ושוב, על האבטיחים שהיו במצרים, על שאין להם מים ועל כל דבר אפשרי. העונשים גדולים והקלקול רב. רק בשבוע שעבר קראנו בפרשה על חטא המרגלים ועל הבכייה של העם שגבתה מחיר כבד. וצריך לחשוב האם באמת משתלם לבכות ולהתלונן? הרי בסופו של דבר הם רואים היטב שזה מביא לעונשים כבדים. אז בשביל מה כל זה? מדוע העם ממשיך להתלונן?

כשאנו קוראים את הפרשיות בתורה, הדברים באמת נראים לא מובנים. כי מתוך קריאת הדברים בתורה אנו נותנים ביקורת על אחרים שלא נוהגים כשורה. אבל אם נסתכל על עצמנו, נגלה שגם אנחנו נוהגים בצורה דומה.

האדם מכיל יצרים גדולים שמביאים אותנו לצד השלילי. לכעוס, להתעצבן, להתלונן, להרגיש עצובים וממורמרים, לחפש נקמה וכו’. למרות שאנחנו יודעים בוודאות שזה מזיק לנו, ולמרות שאנו מנסים פעמים רבות לשלוט על עצמנו, בכל זאת אנו חוזרים על אותן הטעויות שוב ושוב.

הרי בסופו של דבר כאשר מרגיזים אותנו אנו לא מצליחים לשלוט בעצמנו מרוב כעס. כאשר דברים לא הולכים כמו שרצינו, כאשר האישה מרתיחה, הילדים מקפיצים, הנהגים בכביש חותכים, המנהל צועק, השיפוצניק הורס, הכסף בורח וכל מה שאנו רוצים הולך הפוך, גם אנחנו לא מצליחים לשמור על קור רוח ולהתנהג כאילו הכל כשורה מבלי להתלונן.

אפילו שאנו יודעים היטב שלא צריך להתעצבן מדברים כאלו ואפילו שאנו יודעים שאנו מביאים בצורה כזו רק רע, למרות הכל אנחנו לא מצליחים לעצור את עצמנו. אדם מסוגל להרביץ לקיר ולבעוט בעמוד בשעת כעס ללא כל היגיון. הוא יכול לגרום לנזקים כבדים אפילו שלא יוצא מכך שום דבר טוב. הוא יודע שאין בזה שום תועלת אבל הוא עדיין עושה את זה מתוך יצר מבלי לחשוב.

ידוע שהצרות באות בצרורות, כי כאשר אנו חושבים בצורה שלילית אנו יוצרים מציאות שלילית. מתלונות וכעסים לא יכול לצמוח שום טוב. כאשר אדם מתלונן, זה לא מתקן שום דבר וזה לא מביא לשינוי ולעולם טוב יותר, אלא זה רק מכעיס ומרגיז את אותו אדם עוד יותר מתוך שהוא חושב, מעמיק ומדבר כל היום על הדבר השלילי.

אדם צריך ללמוד לשתוק. לקבל דברים באהבה. כמובן שאם יש באפשרותו לתקן ולהועיל אז עליו לעשות השתדלות מרבית לשם כך. אבל כעס ועצבים לא יועילו כלל. אם הוא יהיה עצוב זה לא יתקן שום דבר ואם הוא יכעס וינקום הוא רק יעבור על איסורי תורה. התלונות שלנו עושות נזק הרבה יותר גדול ממה שעושה גורם הנזק עצמו. כך אנו רואים מהפרשה שמחלוקת קרח המדוברת גבתה מחיר של מאתיים וחמישים איש בעוד שהתלונות שהגיעו בעקבותיה גבו מחיר הרבה יותר כבד של ארבע עשר אלף ושבע מאות איש.

כשחושבים על הדברים, אז בעניין המחלוקת עצמה, אפשר אולי לתרץ שאולי חשבו שהיא תוכל להועיל במשהו. למרות שזה בוודאי לא מצדיק את המחלוקת, אבל עוד אפשר לנסות להבין מה עבר להם בראש, שאולי ניסו להגיע לשינוי כלשהו. שאולי קרח רצה לקבל תפקיד בהנהגה שהניע אותו לכך. שהייתה להם מטרה כלשהי, למרות שהיא אינה טובה, אבל מכל מקום כך הם סברו.

אבל מצד התלונות של עם ישראל אין שום תועלת שהם יוכלו להפיק מהן. גם אם נניח שהקדוש ברוך הוא היה מקבל את התלונות, מה שבוודאי לא היה סביר, בכל זאת הם לא היו מרוויחים שום דבר. אין בזה שום טעם ומטרה וזה לא בא לשנות שום דבר. הם לא מנסים להשיג משהו באמצעות התלונות, אלא סתם להתלונן. זה סתם בא כדי להתריס בלי שום תועלת.

אדם צריך להבין היטב שהתלונות לא עוזרות לנו כלל. יש אנשים שאוהבים לשבת כל היום עם חברים ולדבר על כל מה שרע בעולם. מתלוננים על הממשלה, על החינוך, על הביטחון, על המצב הכלכלי, על מזג האוויר ועל כל מה שבא. אין לזה שום תועלת, הם לא מנסים לשנות משהו ולא מנסים להשיג שום דבר. אלא סתם לחפש דברים לא טובים שעליהם אפשר לכעוס ולהתלונן.

כך גם ישנם אנשים ששומעים באדיקות חדשות כדי להתעצבן ולהתלונן גם על דברים שכלל לא נמצאים מול עיניהם. הם לוקחים צרות של אנשים בקצה השני של העולם, מתלוננים על החוקים במדינות אחרות, מתלוננים על אסונות שהתרחשו ועל כל דבר שמציגים להם.

ברוב הפעמים גם לא באמת מראים את התמונה האמתית ואז אפשר להתלונן על אדם מסוים שעשה משהו, ואז כשהוא מגיב מבינים שהוא צודק והאחרים לא בסדר ואז מתלוננים עליהם, ואחר כך הם מגיבים ואז שוב האשמה חוזרת אליו וכך זה ממשיך ואנחנו מתלוננים בלי לדעת בכלל מה קרה שם. וכל אחד בטוח שהוא יודע הכל יותר טוב מכל העולם ואם רק היו מקשיבים לו כל הבעיות של המזרח התיכון היו נפתרות בקלות.

יש כאלו שאפילו הרחיקו לכת ולא מספיקות להם התלונות הרגילות, אז הם מוצאים עניינים חדשים להתעסק איתם. הם צופים בטלוויזיה ואז מתלוננים על התנהגות של דמויות שהם צופים בהם, מתלוננים על הפסדים של קבוצות כדורגל ועל השחקנים שלא יודעים לשחק ומתלוננים על כל מה שרק אפשר להתלונן עליו.

אלו דברים חסרי משמעות, וגם אם נניח שהיה בזה טעם מכל מקום התלונות לא ישנו דבר, וגם אם נניח שכן היה אפשר לשנות מכל מקום אף אחד לא שומע אותו ואין סיכוי שיקבלו את התלונות שלו, אבל למרות הכל הוא ממשיך להתלונן עוד ועוד.

אבל כל אדם בר דעת יוכל להבין בקלות שרק צרות יוצאות מזה. האדם מלמד את עצמו לחשוב בצורה גרועה, לדון לכף חובה, להסתכל על הצד השלילי, לדבר לשון הרע ורכילות, להיכנס לצער, כעסים ועצבות ולהגיע למקומות לא טובים בכלל. ובאמת אם נחשוב על זה בהיגיון, נשאל מה בכלל אכפת לנו? מדוע כל כך מפריע לנו? מה זה ענייננו? האם אין מי שדואג לסדר בעולם? האם אין דין ואין דיין? האם אנחנו הפרופסורים שצריכים לומר על משהו שהוא לא בסדר כדי לאשר שהמצב לא טוב?

אדם צריך להתרגל לומר תודה להשם יתברך. להסתכל על הצד החיובי שיכניס שמחה לחייו. להתרחק כמה שאפשר מתלונות וממחשבות לא טובות. לחזק את האמונה שהשם יתברך שולט בעולם והוא מכוון את הכל. אז הכל טוב ואין שום דבר שצריך להתלונן עליו.

כולנו עברנו מלחמות וסכסוכים עם אנשים אחרים ובעיקר עם עצמנו. כולנו יודעים שברגע האמת קשה מאוד לשלוט, להבין שהכול מלמעלה ולשתוק מבלי להתלונן. אך כאשר אנו רואים את הפרשיות מול העיניים, אנו מבינים את החומרה של העניין. אמנם קשה לפעול ברגע האמת, אך אם נכין את עצמנו וננסה להיות ערניים למתרחש, אולי נצליח לזהות איזשהו רגע כזה שהכעס והאכזבה עומדים להגיע, ונוכל להתגונן מפניהם. אולי סוף סוף נצליח לשמוח מבלי להתלונן גם כשהכול לא הולך כמו שצריך, ואז נגלה שדווקא האמונה והשמחה שלנו כנגד כל הסיכויים היא זו שמביאה לנו את הישועה.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים