נהמא דכסופא
לכל השאלות בענייני אמונה
ג׳ במרחשוון ה׳תשפ״ד | שם השולח: אריה כהן
השם יתברך הרי אוהב אותנו שיא של אהבה וא”כ הרי הוא יכול להיטיב לנו שיא של הטבה ולא נתבייש ממנו דוגמא לדבר למי שאוכל סעודה שלימה אצל חבירו ועל חשבונו והוא מרגיש שהחבר מאוד אוהב אותו ודאי לא יתבייש ממנו ואם כן יתבייש סימן שחסר באהבה כי אם יש אהבה אין סיבה להתבייש
בדרך כלל אצל חברים, זה נותן לזה וזה נותן לזה. כל אחד נותן מעצמו וכך הם כמו שותפים. לכן הם לא מתביישים זה מזה.
אבל אם אחד החברים תמיד נותן, והחבר השני אף פעם לא מועיל בשום דבר ולא נותן שום דבר, אז נוצרת מעין הרגשה לא נעימה של בושה. וגם אם החבר ייתן בכיף ויסכים וירצה לתת מכל הלב, מכל מקום עדיין תהיה קצת הרגשת בושה.
ועוד דוגמה לדבר, אם אדם צייר ציור יפה או כתב איזה שיר יפה או עשה איזו יצירה כלשהי, ואז משבחים אותו על היצירה ומהללים אותו ממש, אז הוא מקבל מזה סיפוק אדיר והנאה. אבל אם מישהו עשה עבורו את היצירה וכעת יהללו אותו על יצירה שהוא כלל לא עשה, אז הוא לא ירגיש נעים עם זה. וגם אם זה לא יפריע לו הרבה, מכל מקום הוא לא יהנה ויקבל סיפוק מזה, כי הוא יודע שהוא לא עמל על זה וזה לא באמת שייך לו.