יושבות על קפה – מידת האמת (לעילוי נשמת הרבנית הצדקת רוחמה יפה בת סעדיה )

טובה קציר | י״א באלול ה׳תשפ״ב | כותבים אורחים

מפגשים של בעלת תשובה טרייה עם בעלת תשובה וותיקה

תהליך של הגירה לתרבות חדשה, אורך חיים ועבודת מידות – הפעם על מידת האמת..

אני, הצעירה שביננו גיליתי את בוראי לראשונה בתחילת שנות ה-20 לחיי. מי שלא בא משם, לא מבין את ההתלהבות, האדרנלין שזורם לנו בדם, לעשות רצונו של מקום ולהשלים חסכים של שנים  ואולי גם לנסות לפצות על כך.

והיא , קצת יותר ממני.. בשלושים שנה. התחילה את דרכה בתחילת שנות ה -30 לחייה, כשהייתה מבוססת מבחינה כלכלית, אמא לילד קטן ומצליחה (מאד) בתחומה. עקרה את מושבה היוקרתי שבאזור חיפה ובאה לקהילה חרדית, רק בשבילו שיגדל ויתחנך כבן תורה. לבד הייתה שם. לבד. אך עיניה היו נשואות אליו יתברך כל רגע. כל שניה.

עם ניסיון ההגירה שלה, עם חכמת החיים, התובנות וייסורי הגוף שאין להם קצבה, העבירה אלי, הקטנה את כל מה שיכלתי לינוק ממנה. מסרה את נפשה עבור בנה היחיד ואכן, כל מסירות נפשה הניבה ועודנה מניבה פירות מבנה זה שכיום מחבר וכותב ספרים שנמצאים כמעט בכל בית יהודי.

כאן אני נכנסתי לתמונה, כתלמידה אשר ברבות השנים הקשר שלנו הפך מקשר של מורה ותלמידה לקשר של חברות נפש של ממש.

נפגשנו בערבים, כשבעלי היה חוזר מהכולל ואני מותשת ועייפה מעוד יום גדוש של כמה קטנטנים. הייתה שומרת במקפיא עוגה טובה לקפה שלנו. לשיחות הנפש. כאילו אין לה עוד שום דבר מלבדי.. שם , בפגישות שלנו , למדתי את שלא אלמד בשום מקום בעולם. למדתי את רזי נפשה של בעלת תשובה . בעלת תשובה חכמה.

מרגע קבלת ההחלטה שאני שומרת תורה ומצוות ועד ניהול אורח חיים חרדי עם כל המשמעות הכרוכה בדבר, הדרך ארוכה. ארוכה מאד. הכעס והתסכול על העבר, השאיפה להיות משהי שאני עדיין לא , הלימוד האישי איך וכיצד להיות עובדת השם, בנית  זוגיות בריאה ועוד.

אז בואי, נשב על קפה?

כמה פעמים רצינו לעשות/להגיב כפי שחשבנו שכך נכון לעשות , אך כפי שהרב דסלר זצ”ל כתב, שיש אמת, ויש אמת אמיתית, פנימית יותר. כלאמר יש מצב שאדם באמת אומר את האמת, אך האמת הפנימית יותר, קצת שונה ואתן דוגמא.

נניח שעבר עלי יום גדוש בעשייה ועבודת מידות.. וכשאחרון הילדים נכנס הביתה ובטעות שפך את הכוס שוקו שלו על הרצפה, אני כבר אחרי יום שאין לי סבלנות ולא הגעתי לזמן עם עצמי כדי לפרוק, לשוחח ורק צוברת כל היום, כשבהזדמנות אחרת, הייתי פשוט מנקה ואומרת לו לשים לב להבא, פשוט צועקת עליו .

נכון, זה לא היה בסדר שהוא לקח והכין לעצמו שוקו בלי רשות, אם כך זה נהוג אצלנו. והייתה לי סיבה טובה לגעור בו.

אבל, האמת הפנימית היא שהיו לי עוד הרבה דברים היום שלא פתרתי אותם ורק צברתי בעצמי את הרגשות השליליים הללו. זו האמת הפנימית.

כך גם בחיים. אנו מגיבים, חושבים ופועלים באמת כפי שאנו חושבים לנכון, אך אם נהיה קשובים יותר למחשבות שלנו, לרגשות שמניעים אותנו, נצליח לזהות את האמת הפנימית , ואז יהיה לנו את הכח לפעול באמת , בשאיפה תמידית ואמתית לעשות רצונו של מקום.

 

טובה קציר.