בע"ה נעשה ונצליח. היום ח׳ בכסלו ה׳תש״פ
אור נקי רוני פיזנטי

האתר אור נקי הוא איחוד אתרי יהדות ופרויקטים שונים לזיכוי הרבים, ביניהם ״ללא גזל״ ו״אמונה״. על מנת להנגיש לכל יהודי תוכן כשר, נקי ואיכותי בחינם. מסע לעומק פנימיות הנפש ולחיזוק האמונה, בשפה ברורה המתאימה לכל יהודי, בפשטות ובגובה העיניים. מוגש על ידי ראובן (רוני) פיזנטי, מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. למידע נוסף לחצו כאן

למחות את זכר עמלק זו לא אכזריות – פרשת זכור

ראובן (רוני) פיזנטי | ז׳ באדר ה׳תשע״ג | פורים | פרשת זכור | פרשת כי תצא

ישנה בתורה מצווה מיוחדת שעלולה להתפרש חס ושלום כאכזרית, המצווה למחות את זכר עמלק. תארו לכם ילד קטן וחמוד שלא עשה רע לאיש מחייך לעברנו, חיוך מתוק כל כך עד שאנו נמסים ורוצים לתת לו סוכריה, ואז פתאום מישהו לוחש לנו שהוא מזרע עמלק. האם התורה באמת מצווה אותנו להרוג אותו? איך יתכן שהתורה שכל כך דואגת לשלום ואחווה, להומניות ומצוות חברתיות שדואגות לכל שכבות האוכלוסייה, אותה תורה תאמר לנו להרוג אדם שלא עשה רע מימיו?

השבת שלפני פורים מכונה בשם “שבת זכור” על שם המצווה לזכור את שעשה לנו עמלק. היא נסמכה דווקא לפורים מהסיבה שהמן האגגי המוזכר במגילה, הוא מצאצאיו של אגג מלך עמלק. כדי לזכות לקיים כהלכה את מצוות הזכירה, כדאי להיזכר מיהו עמלק, ולמה בניגוד למה שנראה לנו, זו בכלל לא אכזריות לחסל אותו.

ראשית כל כדאי להבין שהתפיסה שלנו מאוד מוגבלת ומצומצמת. ישנן תכונות שהקדוש ברוך הוא הטמיע בנו, ואנחנו מצדנו כאילו חושבים שאנו מבינים בהם טוב יותר אפילו ממנו. הקדוש ברוך הוא נטע בנו למשל רחמנות, ואז כשמתרחשים דברים שנראים לא טוב ונתפסים אצלנו כאכזריות, אנחנו באים בטענות לקדוש ברוך הוא שחס ושלום הוא לא רחמן. אנו מוכרחים לזכור שכל מה שיש לנו זה מתנה מהשם יתברך, כך שבוודאי לא יתכן שאנו מבינים טוב יותר ממנו.

כשאנו רואים שכתוב בתורה “לא תרצח”, אז זה מסתדר לנו היטב בראש עם התכונות הטבעיות לרצון לחיים שהקדוש ברוך הוא נטע בנו, ואז המצווה הזו נראית לנו טובה. אבל כל זה לא מגיע מתוך מחשבה והיגיון, אלא מתוך השכל שהשם יתברך הטביע בבריאה. מדוע למשל אנו לא חושבים פעמיים כאשר אנו קוטלים ג’וקים או חרקים אחרים למיניהם? האם במקרים כאלו זה בסדר לרצוח? מדוע אין לנו בעיה לאכול שניצלים וסטייקים בשיא האכזריות לכאורה? הקדוש ברוך הוא בעצמו מצווה אותנו להקריב קרבנות שונים במקרים שונים, אז איך זה מסתדר עם האיסור לרצוח? אלא שהקדוש ברוך הוא שברא את העולם וחקק את החוקים שלו יודע היטב את פנימיות הדברים ויכול להסביר לנו בדיוק מה טוב ומה רע. לכן במקרה מסוים הוא אומר לנו שאסור לרצוח, ובמקרה אחר זה לא נקרא רצח וזה אפילו מצווה.

התפיסה שלנו מגיעה רק מתוך התבוננות על החיים ועל הטבע והסקת מסקנות דבר מתוך דבר. אבל כל זה לא מוכרח כלל. אילו השם יתברך היה רוצה הוא יכול היה לברוא עולם בו רצח זה דבר טוב ומבורך. ואם באמת זה היה כך, אז גם התפיסה שלנו הייתה משתנה בהתאם. שהשם יתברך היה מטביע בנו אינסטינקטים שהיינו חושבים ומרגישים שרצח זה טוב והיינו משבחים את הרוצחים ושמחים עם כל רציחה.

אלא שהשם יתברך מסיבות לא ידועות החליט לברוא את העולם בצורה כזו בה רצח זה דבר לא טוב במקרים מסוימים. אז בתפיסה שלנו אנו רואים את זה כאכזריות ואז גם במקומות שהשם יתברך אומר לנו שזה כן טוב, אנו חושבים שאנו יודעים יותר טוב ממנו ומחליטים שזו אכזריות. אבל השם יתברך הוא שהטביע בבריאה את חוקי העולם והוא זה שקבע מה טוב ומה לא.

נא להכיר: עמלק

עם הקליפה הנקראת “עמלק” נפגשנו בפעם הראשונה בפרשת וישלח, שם מסופר על צאצאי עשו. אלא שהוא לא מוזכר שם כמו כל שאר הצאצאים, אלא בצורה מיוחדת: “ותמנע הייתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק” (בראשית לו, פסוק יב’). רש”י מביא שאליפז בא על אשתו של שעיר ויצאה מהם תמנע, וכשגדלה נעשתה פילגשו של אליפז. יוצא שהפילגש שלו היא הבת הממזרת שלו שהביא מאשת איש, ומהם יצא עמלק, שהוא ממזר מכל כיוון אפשרי.

בפעם השנייה נפגשנו עם עמלק לאחר שכבר הפך לעם לאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף. כל העמים שמעו על הנסים הגדולים ופחדו מהשם יתברך, חוץ מעמלק שבאו ונלחמו בנו. לא בגלל שרצו לכבוש עוד שטחים, שהרי לא הייתה לנו עדיין ארץ בזמן יציאת מצרים. לא בגלל שאיימנו עליהם, שהרי היינו עבדים מסכנים שזה עתה יצאו לחופשי לאחר מאתיים ועשר שנות עבדות בפרך במצרים. למעשה לא הייתה שום סיבה לאותה מלחמה, מלבד אותה שנאה שטבועה בתוכם לישראל.

אדם רגיל לא יכול לשנוא מישהו סתם כך בלי שהוא אפילו מכיר אותו. כל שנאה מתחילה מאיזושהי מחלוקת או לפחות רושם מוטעה. וגם אם יש לו איזשהו רושם ראשוני מוטעה, מכל מקום זה רק תחושה כלשהי בלב וזה לא יביא אותו לשנוא ממש ולהילחם כדי להשמיד. רק עמלק מסוגל לשנוא ממש ללא שום סיבה וטעם.

עמלק זוהי שנאה ליהודים המאמינים בתורה הקדושה רק כי הם יהודים, ואפילו שהם בקצה השני של העולם לא מזיקים לאף אחד. ישנם הרבה ששונאים אותנו בגלל שטחים, בגלל סכסוכים, בגלל שמועות ועלילות אבל עמלק שונא אותנו כי זה במהות שלו. גם אם נרדוף שלום וננסה להביא להם רק טוב, תמיד הם ימצאו סיבה לשנוא אותנו ולהשמיד. אם ננסה להיזכר קצת בהיסטוריה הלא רחוקה כל כך, נוכל למצוא הרבה עמלקים כאלו שמיררו לנו את החיים, וכאלו שעד היום מנסים לעשות זאת.

שאול המלך נלחם בעמלק על פי ציווי השם יתברך. אך הוא ריחם על הצאן שלהם והשאיר את אגג המלך שלהם. על הרחמנות הזו הוא איבד את המלוכה. ולכאורה מה בסך הכל הוא כבר עשה? הוא נלחם בעמלק והרג את כולם חוץ מהצאן, שאותו הוא רצה להקריב כקרבן לקדוש ברוך הוא ולעשות לו נחת רוח. אז למה מגיע לו עונש כל כך חמור?

אלא שאנחנו לא מבינים כלום וכאשר יש ציווי אלוקי, אנו מוכרחים לבטל את השכל שלנו ולקיים את הציווי מתוך ידיעה ברורה שהשם יתברך יודע טוב יותר מאיתנו. הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו על פי פנימיות הדברים. יש דברים נסתרים שלעולם לא נצליח להגיע אליהם בכוחות עצמנו ולכן הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו על פי האמת כדי ליישר אותנו.

העמלקים ידעו לעשות כשפים והפכו את עצמם בעזרת הכשפים להיראות כמו צאן. אותו צאן ששאול המלך ריחם עליו הם שרידי העמלקים שנשארו ומהם יצאו עוד צאצאים רבים לאחר מכן. חז”ל הקדושים אמרו “כל שנעשה רחמן על האכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים”. כי אמנם אנו מרחמים על רוצחים, אבל סופם להתאכזר לאנשים שבאמת ראויים שנרחם עליהם.

תארו לכם שכל אותן אינקוויזיציות, השואה הארורה, הפוגרומים בכל הדורות וכל הצרות שעברנו ועדיין עוברים מאותם עמלקים ששונאים אותנו רק משום שאנו יהודים, כל אלו יכלו להימנע אילו רק היינו מחסלים את עמלק כבר אז. שאול המלך חשב שהוא עושה משהו טוב ואצילי כשריחם על הצאן, אבל הקדוש ברוך הוא שציווה להרוג את כולם ולא להשאיר מהם כל זכר, ידע בדיוק למה הדבר יגרום במשך כל הדורות הבאים.

תארו לכם שאנו חוזרים בזמן מעל מאה שנה אחורה ושם אנו מוצאים משפחה ממוצעת עם תינוק חמוד וקטן בזרועות האימא. לאחר קצת בירורים אנו מבינים שזה לא אחר מאשר רוצח היהודים ההמוני היטלר יימח שמו וזכרו. באותו הרגע נוכל להבין בקלות שאנו בשליחות למען הצלת כלל העם היהודי, וכל מה שאנו צריכים לעשות זה לחסל תינוק קטן שאמנם נראה תמים וחמוד ועדיין לא עשה רע לאיש, אבל אנו יודעים היטב שהוא עוד יעשה הרבה מאוד רע למיליוני אנשים.

בוודאי שבמקרה כזה נבחר להרוג אותו כדי להציל את היהודים הקדושים שבאמת לא עשו רע לאיש. ואם נחשוב פעמיים ונחליט לרחם עליו, כי הרי כעת הוא נראה תינוק כל כך חמוד ולא מזיק, אז ההחלטה הרחמנית שלנו היא אכזריות מוחלטת לעשרות מיליון יהודים שנפגעו מהשואה הארורה בכל דרך שהיא. יוצא שה”רחמים” שלנו רוצחים מיליוני יהודים חפים מפשע. האם זו באמת רחמנות אמתית?

אז כל מי שיתבונן על הדברים מעט, בוודאי יבין שאכן צריך להרוג את אותו צורר בלי רחמים. אלא שלמרות זאת השאלה נשארת, כי הרי היטלר כזה יש רק אחד, אז מדוע להרוג עם שלם של עמלקים? וכי כל ילד עמלקי קטן יגדל להיות מחבל גדול?

התשובה לכך היא כן. שהרי נוכל בקלות להיזכר שמאחורי אותו צורר, עמד עם שלם של נאצים עמלקים יימ”ש שבחרו בו ברוב גורף בצורה דמוקרטית, העריצו אותו ולא ריחמו על אף ילד יהודי קטן ולא מזיק שכל רצונו היה לאכול מעט לחם יבש. עם שלם של עמלקים ששונא אותנו ללא כל סיבה ורוצה להשמיד אותנו סתם מתוך הטבע הפנימי שלו.

כמו שתינוקות נולדים ואז מצמיחים שיניים ומפתחים איברים בצורה טבעית, כך אצל עמלק מתפתחת שנאה טבעית ליהודים. סתם כך. כולנו הרי יודעים היטב שישנם רבים בעולם שהיו רוצים לחסל אותנו. אז אמנם יש עמלקים שלובשים חליפות, מחייכים למצלמות ואומרים מלים יפות כמו שלום ואהבה. אבל זה הכל הצגות. אף אדם הרי לא משתף עם כולם את המחשבות והרצונות הפנימיים שלו. מבחוץ הם נראים אנשים טובים ונחמדים, אבל בפנים זה עמלק שרק מחכה לחסל את כולנו.

לא נשכח הרי שאותם עמלקים הם מזרעו של עשו. שעשה הרבה הצגות בפני אביו, התעניין איך מעשרים את המלח ואת התבן, הראה את עצמו כחסיד גדול שמדקדק במצוות וכו’. אז הם לא מרשים לעצמם להביע את הרגשות הפנימיים החבויים בהם, אבל כאשר ניתנת להם הזדמנות, כפי שניתנה להם בתקופת השואה הארורה, אז הם מיד קופצים על ההזדמנות ומנצלים את הרגע.

‘עמלק זו גרמניה של אדום’ כפי שכינו זאת רבותינו הקדושים עוד הרבה לפני השואה. וקל לראות זאת, לא רק לפי הנאצים האכזרים שרצו להשמיד אותנו, אלא גם לפי התפיסה שלהם ומה שהם מייצגים. כל תורת האבולוציה מסתדרת להם היטב, שהרי על פיה החזק שורד והחלש מושמד בתהליך הברירה הטבעית, שזוהי בדיוק השאיפה שהייתה להם, לחסל אותנו ולפתח גזע חזק יותר.

התפיסה היהודית סותרת את האבולוציה במהותה, אנו יודעים שיש בורא לעולם שדואג לנו על אף שאנו חלשים. שלא משנה כמה גזירות שמד נעבור, תמיד נישאר נצחיים גם לאחר שכל המעצמות הגדולות ייפלו. אנו צריכים להידמות לבורא ולעזור לחלשים, לדאוג למעוטי היכולת ולעשות חסד. עמלק הוא ההפך הגמור מכל זה, הוא ראה עבדים מסכנים ותשושים ללא מקום לגור שמחפשים מחסה במדבר לאחר שהצליחו לצאת מהמעצמה הענקית מצרים, ולא רק שהם לא מרחמים ועוזרים, אלא שהם מנצלים את החולשה ויוצאים למלחמה במטרה להשמיד.

עמלק רוצה לחסל את האמונה, להוציא את הבורא מהתמונה ולחשוב שבאנו מקופים ואנו מתפתחים לקראת גזע חזק וטוב יותר. אם יש חלשים בדרך, צריך להשמיד אותם כי הם מפריעים להתקדמות העולם. לכן המלחמה הייתה ברפידים, שאמרו רבותינו שרפו ידיהם. כי כאשר ישנה חולשה, עמלק מנצל את זה כדי להשמיד.

עמלק יעשה הכל כדי להכחיש את בריאת העולם ואת הניסים העצומים של השם יתברך. הם יספרו על אבולוציה, ילחמו כדי להסתיר את הניסים, ינסו להשמיד את החלשים ולהראות שכל העולם הוא מקרה. לכן פרשת זכור מדברת על עמלק ש”קרך” בדרך, כי המטרה שלהם היא להראות שהכול במקרה.

לכן הקדוש ברוך הוא לוקח את המלחמה בעמלק כאישית, כפי שכתוב “מלחמה להשם בעמלק מדור דור”. המלחמה היא בכלל לא פרטית שלנו, אלא מלחמת אמונה, מלחמה של הקדוש ברוך הוא כביכול מול הווירוס שהוא הטמיע בבריאה. כפי שהוא ברא יצר הרע, מלאך המוות, טומאה, חטאים ושאר דברים רעים ומזיקים, כך הוא ברא את עמלק. בכל אדם, אפילו בגוי, יש טוב שמעורב עם רע. לכן צריך לנסות להוציא את ניצוצות הקדושה ולברר אותם. אבל בעמלק אין טוב, זוהי קליפה שכולה רעה. לכן לכל דבר כמעט יש תקנה כדי להוציא את הניצוץ הקדוש שיאיר, אבל בעמלק אין שום ברירה חוץ מלחסל אותו.

כשאנחנו רואים מולנו בן אדם, קשה לנו להבדיל, ולכן המצווה הזו נשמעת אכזרית. הרי ישנם גם גויים חסידי אומות העולם שבכל זאת מתנהגים בצורה טובה, אז מי יודע, אולי מאותו עמלק ייצא משהו טוב? אולי הוא יחליט לעשות תשובה? אולי מישהו מהצאצאים שלו יתגייר? אבל הקדוש ברוך הוא עונה לנו על כל השאלות האלו ומסביר לנו שאין סיכוי. באותו עמלק אין אפילו טיפת טוב. עמלק הוא רוצח נאצי שונא יהודים, וגם אם כרגע אנו לא מצליחים לראות את זה והוא לא מוציא את שבלבו, בסופו של דבר אם ניתן לו את ההזדמנות הוא לא יהסס לחסל אותנו. הקדוש ברוך הוא מכיר היטב את הבריות שברא ולעמלק אין שום תקנה. לכן “הקם להורגך, השכם להורגו”.

היום כל העמים התערבבו וכעת אין לנו אפשרות לדעת מיהו עמלק ומי לא. לכן מצוות מחיית עמלק כבר אינה ניתנת לביצוע כרגע, אך עם זאת יש לנו מצווה לזכור את שעשה לנו עמלק ולא לשכוח. שכאשר יבוא המשיח במהרה בימינו, הוא יאמר לנו שההוא זה זרע עמלק ומיד נוכל לקיים את המצווה ולמחות אותו מהעולם.

לכן, כאשר אנו קוראים על מצוות מחיית עמלק בפרשת זכור, ולאחר מכן בע”ה בפורים כאשר אנו קוראים על המן הרשע שתלו על העץ ועל כל שונאי היהודים שהרגו בשושן הבירה לבקשת אסתר, אז במקום לחשוב על כמה הם “מסכנים” ולהרהר לעצמנו “למה לא לרחם עליהם?”, נזכור שכל המרחם על האכזרים, סופו להתאכזר לרחמנים, ושאת זכר עמלק צריך למחות.

נזכור את כל הפרעות שעברנו בכל הדורות ללא כל סיבה אמתית מלבד היותנו יהודים. נזכור שמחיית עמלק זו כלל לא אכזריות, אלא להפך, זוהי הרחמנות האמתית לחסל את האכזרים שמי יודע איזו שואה נוספת הם מתכננים לעצמם.

השם יתברך יזכה אותנו למשיח שיבוא ויאמר לנו בדיוק מיהו עמלק, שנוכל לחסל אותם באופן סופי ומוחלט ולבער את כל הרע מקרבנו, ומתוך כך נזכה לגאולה השלמה אמן.

ראובן (רוני) פיזנטי

אודות כותב המאמר : ראובן (רוני) פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״.

2 תגובות על “למחות את זכר עמלק זו לא אכזריות – פרשת זכור”

  1. Avatar חיים הגיב:

    השאלה שלי פשוטה, למה אלוהים ברא את עמלק מלכתחילה?? היה יכול לא לברוא.
    עכשיו אני לא מדבר על זה מהצד שלנו, אסביר.
    אלוהים הוא הטוב והמיטיב ומן הטוב להטיב ולכן הוא ברא נבראים, בשביל להטיב עימהם.
    רשום בפסוק “ורחמיו על כל מעשיו” אני מדגיש את המילה “כל” בפסוק.
    כאשר אלוהים ברא את עמלק מן הסתם וההבנה הפשוטה של הפסוקים (אין מקרא יוצא מידי כפשוטו) היא בשביל להטיב עימהם גם כן.
    אתם כתבתם שאין בעמלק טיפת טוב, אז ככה.
    1. על מה הוא נענש??? הרי לא באשמתו נברא כזה! אין הוא אשם שכל מה שהוא חפץ לעשות זה רק רע! אלוהים ברא אותו כזה.
    עכשיו לפי מיטב הבנתי עמלק גם כן היה בן. אדם שמרגיש כאב. למה שאלוהים יברא רוע טהור בדמות אדם שמרגיש מבין מדבר וגם כן *בוחר*, זאת אומרת עם זכות בחירה ואז ירצה להשמיד אותו??
    מה הוא לא ידע שהוא יהיה רשע? ידע! אז מי אשם?
    עכשיו לפני שאתם עונים לי שאולי הם נבראו כדי להעניש את ישראל. עולות לי שתי שאלות.
    א. אם הוא נברא רע, ועשה את אשר יכל ואת אשר היה אמור לעשות, האם הוא יקבל גן עדן אחרי זה? אם לא אז למה? הרי הוא נברא ועשה את אשר הוא נברא בשבילו.
    ב. מן הטוב להיטיב, איזה טוב עשה אלוהים מהצד של עמלק בסיפור כבן אדם?
    נניח שחס ושלום אחד מכם היה עמלק, מה הייתם אומרים לאלוהים? הרי לא משנה מה תעשו אכלתם אותה, מצד אחד יהרגו אתכם כאן ומאידך, תרשפו שם. (חלילה לא אתם.) פשוט נסו לדמיין לעצמכם את עמלק כבן אדם שאלוהים ברא שדינו כבר נכרת.
    אתם לא חושבים שזה לא הוגן?
    2. על מה ולמה מענישים מישהו שעוד לא חטא???? הבאתם במאמר את היטלר כילד, אז התשובה היא לא! לא ארצח כי יש לו זכות בחירה ואולי יבחר אחרת, ואם תגידו שאלוהים ידע במה שיבחרו אז החטא עליו, כי למה הוא בכלל ברא יצור שעמו לא יוכל להטיב ממילא אלא רק סבל הוא יעבור או יגרום לאחרים.
    אלוהים בעצם בורא משהו רע שולל ממנו את זכות הבחירה שלו ואז עוד מעניש אותו?! על מה ולמה?
    אני פשוט לא מבין איך אפשר לייצור משהו שדינו ידוע מראש.
    הרי תחשבו רגע, אלוהים לפני שברא את עמלק ידע מה יהיה איתו? ידע גם ידע. אז איפה פה הטובה לעמלק בזה שנברא?
    הוא ברא נברא שידע שיסבול כאן בעולם הזה יעשה רק רע ואז או שיגיע לכיליון או לגיהנום.
    על כל פנים מה שיצא מכאן זאת עובדה פשוטה שהכי טוב היה לא לברוא את עמלק גם בשביל עמלק וגם בשבילנו.
    אשמח לקבל תגובה, שאת שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן ושאלה שגרמה לי לעזוב את עולם התורה.
    נ.ב.
    אני לא באתי להעליב אף אחד ולא לפגוע באף אחד. רשמתי את אשר בליבי מקווה שתבינו את זה נכון.

    • שלום חיים,
      לא העלבת ולא פגעת באף אחד. אפשר לזהות שהשאלה שלך באה מתוך רצון אמתי לדעת ואני מקווה שהשם יתברך יסייע לי להסביר את הדברים כראוי.
      ודאי שהשם יתברך יכל לא לברוא את עמלק, ועל אותה הדרך הוא יכל לברוא אותנו מהולים בלי שנצטרך לעשות ברית מילה, בלי מחלות, בלי יצר הרע ובלי שום רע בעולם ואז הכל היה טוב. אבל ידוע שהשם יתברך ברא עולם שיהיו לנו בו נסיונות ולכן נתן קיום גם לדברים לא טובים ואז אנחנו נוכל להשלים את המלאכה ולתקן את העולם. כך גם בנוגע לעמלק. הוא נברא כי עם ישראל צריך להתמודד איתו, כמו כל ניסיון אחר שאנו מתמודדים איתו.
      מעבר לזה צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא בעצמו ציווה אותנו למחות את זכר עמלק, וכך גם היה עם שאול שיצא למלחמה נגדו ונענש על שהשאיר שרידים ולא חיסל את כולם. אז גם אם ב״רחמיו על כל מעשיו״ תאמר שהכוונה גם לעמלק, עדין ישנה מצווה מפורשת בתורה שמביאה לנו הבנה אחרת. ובכלל, עניין הרחמים הוא לא משהו שנתפס בשלמות בשכל האנושי, שהרי אנו רואים שלפעמים ישנם דברים שנתפסים אצלנו כמשהו חסר רחמים (כמו מיתות בית דין, עיר הנידחת וכו׳). אמנם על פי האמת בוודאי שאלו רחמים, אבל זה לא נראה כך מנקות המבט שלנו, וכך גם כאן, אולי באמת במחיית עמלק אותו עמלק מגיע לתיקונו וכך יוצא שזה הכל מרחמי השם יתברך.
      בקשר לדינו של עמלק לעולם הבא, אני לא מתיימר להיות מבין גדול במה שקורה בעולמות עליונים אז קשה לי לדעת מה קורה איתו שם. מה שברור זה שכעת אנו רואים את אותו עמלק בתור אדם שנראה כמונו ולכן עולות הרבה שאלות. אבל אילו היינו יכולים לראות לשורש הדברים, היינו מבינים שאין כאן שאלה בכלל. הרי למה לא שאלת את אותה שאלה בקשר לג׳וקים המסכנים שנבראו כך ובלי להזיק לאף אחד כל היום הם צריכים לברוח ולהסתתר כי כולם רוצים לדרוך עליהם. ומה עשו בעלי החיים שאוכלים אותם ועושים מהם נעלי עור? ולמה נגזר על העגבניות והמלפפונים (ניסויים מדעיים הוכיחו שגם להם יש סוג של חיות) להיאכל או להירקב מבלי אפשרות לחיות בכיף? ועכשיו תשאל על כל אלו האם יש להם גן עדן? אלא שהתשובה לכל זה שזה לא באמת שייך. לכל אחד יש תפקיד משלו. כמו שאנחנו לא יכולים להגיע לדרגה של משה רבינו כי יש לנו את המוגבלות שלנו והמקום המיוחד שלנו, כך גוי לא יכול להגיע למקום של יהודי וג׳וק לא יגיע לדרגה של בן אדם. אגב, זה לא שולל את האפשרות של הגוי להגיע לעולם הבא, כי גוי ששומר 7 מצוות בני נוח נקרא חסיד אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא, כך שהוא יכול לבחור לשמור את המצוות או לבחור אפילו להתגייר ולהפוך ליהודי (ישנם תנאים קדושים שיצאו מאגג מלך עמלק כפי שאומרת הגמרא מבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק).
      בקשר לעונש של מי שלא חטא, ניסינו להסביר את זה במאמר על הכל צפוי והרשות נתונה (אפשר לקרוא כאן). בקצרה, השם לא מוגבל בזמן ולכן הוא יכול לדעת מה כל אדם יבחר גם ללא התערבות בבחירה. לצורך העניין, אם היינו יכולים לחזור אחורה בזמן, היינו יודעים מה היטלר יבחר כי כבר ראינו את העתיד ולכן אנו יודעים שהוא יבחר בזה למרות שזו בחירה חופשית שלו בלי שאף אחד יגרום לו לבחור אותה. מאמר נוסף שיכול לחזק את ההבנה זה על מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.
      ובכלל, אם נאמר שאין לו זכות בחירה, אז הוא לא יותר מרובוט חסר יכולת בחירה ואז יוצא שהוא לא אדם מרגיש כמונו, אז אין כאן שום עונש ואין כאן שאלה. אבל אנחנו יודעים שלכל אדם יש בחירה ורק שהשם יתברך מנתב את הדברים כמו שכתוב במאמר שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.
      מעבר לזה צריך לדעת שכל אדם נידון על פי היכולות שלו, על פי היצר שלו, על פי הסביבה שלו וכו׳. שני אנשים שהתנהגו בדיוק באותה צורה יקבלו שכר שונה לגמרי, כי האחד התאמץ יותר והשני פחות. האחד עשה מכל הלב והשני לא. אם לאדם יש הרבה יצר הרע והוא מתקדם צעד קטן זה מרעיש עולמות. כי האדם נמדד על פי היכולות שלו.
      לסיום, רק נזכיר את העניין הפשוט (שגם אתה הזכרת אותו) שבסופו של דבר הכל נברא בשביל עם ישראל ובשביל הנסיונות שעלינו לעבור. היום יותר מתמיד אפשר להבין את זה כשרואים מה שהולך סביבנו וכמה שאומות העולם שונאים אותנו. ולא מדובר רק על עמלק אלא בכלליות על הרע בעולם. את זה אפשר לקרוא במאמר על איפה אלוקים היה בשואה כאן שמדבר על הרע שקיים בעולם בכללות. (מקווה שלא העמסתי עליך במאמרים… 🙂 )
      השם יתברך יזכה אותך ליראת שמיים ואמונה וישלח לך כל טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • רישום לעדכונים

  • כל תכני האתר פתוחים לכולם ללא צורך ברישום. הרישום הוא רק למי שרוצה לקבל עדכונים מהאתר מפעם לפעם.

  • איך להיות מאושרים

  • תודות לתורמים המובילים

    • אופיר שלמה סוויסה בן אסתר
    • יצחק שגיא זוזוט בן צביה סלביה
    • ברוך אדרי בן עישה
    • שמעון אלמליח בן אסתר
    • שלמה כהן בן סימי

    השם יתברך ישלח להם שפע עצום, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם לטובה.

    למידע על בית המדרש ולתרומות לחצו כאן.

  • מחפשים את האמת – דיסק שמע

  • כניסת מנהלים